בכל רחבי אוסטרליה משפחות וקהילות שלמות נפגעו בשל מצב החירום שנגרם כתוצאה מהשריפות המשתוללות במדינה מזה מספר חודשים. לפחות 24 אנשים נספו באסון ומעל 1,000 בתים נהרסו. רמות זיהום אוויר בסידני ובעיר בריזבן הגיעו לרמות חריגות ומסוכנות מאוד של אבק שגורם לתחלואה קשה. מדובר באסון חסר תקדים, ביבשת שלמה שעולה באש, בעולם החי ובטבע שנחרב כמעט כליל.

לגבי עולם החי לא ניתן לדעת בדיוק את עוצמת הנזק כיוון שאין מידע מהימן ועדכני לגבי כמות חיות הבר באוסטרליה. יחד עם זאת, ההערכה של אקולוגים מאוניברסיטת סידני היא שהשריפות גרמו למותם של כחמש מאות מיליון בעלי חיים, מתוכם הוכחדו כשלושים אחוזים מאוכלוסיית דובי הקואלה.

למעשה, לא ניתן לדעת במדויק כמה דובי קואלה מתו, כיוון שאין מידע מהימן מספיק על מספרם בטבע. ההערכה היא, שלמשל באי קנגרו בדרום אוסטרליה (סמוך לעיר אדלייד) נכחדו בשריפות כמחצית מאוכלוסיית הקואלות שעומדת על 50,000.

במדינת ניו סאות' ווילס (NSW) מעריכים ש-8,000 קואלות נהרגו ושכשליש ממרחב המחייה שלהם הוחרב. נזכיר כאן במאמר מוסגר כי עוד לפני השריפות, הקואלות עמדו בסכנת הכחדה. המרחבים שלהם בטבע והגישה שלהם למזון פחתו באופן דרמטי בשל תהליכי עיור מואצים וטיהור שטחים. במדינת ניו סאות' ווילס למשל, הקואלה נחשב לחיה "פגיעה להכחדה" בשל הירידה בכמותם והאיומים הגוברים על חייהם.

שריפות מתרחשות באוסטרליה מידי שנה. מוקדי השריפה נמצאים בעיקר בדרום מזרח היבשת, סביב ערים כמו סידני ועיר הבירה קנברה. מדינת ויקטוריה אף היא נפגעה בשריפה, וכן קווינסלנד ודרום אוסטרליה. שיא עונת השריפות באוסטרליה מגיע בדרך כלל בחודשים ינואר ופברואר דבר שאינו מבשר טובות עבור היבשת האוסטרלית. חודשי השיא עוד לפנינו. השנה ההיקף יוצא הדופן של התופעה נובע מתקופת בצורת ארוכה במיוחד ומגלי חום קשים מאוד. בשנת 2019 התקופה שבין החודשים ינואר עד אוגוסט הייתה עבור רוב האזורים מוכי האסון התקופה היבשה שנרשמה אי פעם. היובש נמשך גם הלאה בהמשך השנה ובמהלך חודש נובמבר נרשם בפעם הראשונה בהיסטוריה של אוסטרליה יום שלא ירדה בו אפילו טיפת גשם אחת על היבשה כולה.

אבל חשוב להבין שלא רק היובש מחמיר את המצב, אלא גם החום הקיצוני. הטמפרטורה באזורים מוכי האסון עברה את הארבעים מעלות, ובסידני אף הגיעה לשיא של 48.9 מעלות צלזיוס .

נכון ל-7 בינואר, על פי הנתונים שנמסרו לנו מארגון גרינפיס, השטח שנשרף באוסטרליה עומד על 84,000 קמ"ר. לשם ההשוואה מדובר בשטח שגודלו למעלה מפי ארבע משטחה של מדינת ישראל. השטח גדול יותר גם מהשטח שנשרף בשריפות המסוכנות שהיו באמזונס, שם נשרפו קרוב ל-10,000 קמ"ר של שטח. בסיביר נשרף שטח של 25,000 קילומטרים רבועים ובקליפורניה קצת יותר מאלף קילומטרים רבועים. ב-2018 למשל, השריפות כיסו בקליפורניה שטח של 7,400 קמ"ר בעונת השריפות האיומה ביותר שהייתה בקליפורניה אי פעם.

ממשלת אוסטרליה שלחה חיילים כדי לעזור בפינוי ולתגבר את מכבי האש, וגייסה חיילי מילואים בפריסה חסרת תקדים מאז ימי מלחמת העולם השניה. בנוסף אנשים וארגונים רבים עוזרים באספקת תרופות, מזון ומחסה למפונים. יחד עם זאת, ישנה ביקורת קשה על ראש הממשלה סקוט מוריסון שלא נכח במהלך השריפות וזלזל בהשפעת משבר האקלים על השריפות, במקום זאת בחר לצאת לחופשה משפחתית מחוץ לאוסטרליה. כמו כן, ממשלתו לא הקצתה משאבים מספקים לפתרון המשבר. כך ההטבות הממשלתיות שהוענקו לתעשיית האנרגיה הפוסילית עומדות על 42 מיליארד דולר ומנגד תקציב הסיוע החדש לנפגעי השריפות עומד על שני מיליארד דולר בלבד.

כאמור מדובר באחת השרפות הגדולות ביותר שידעה האנושות אי פעם כשממדי ההרס הם בלתי נתפסים. אבל נשאלת השאלה איך השרפות קשורות למשבר האקלים עולמי שכן יש תמיד שרפות באוסטרליה, בייחוד בחודשי האביב? מסתבר שמשבר האקלים אחראי לכך שעונת השרפות התחילה מוקדם יותר הפעם, ונמשכת זמן רב יותר. חומרת השרפות גדלה ונהייתה בלתי צפויה.

שינוי האקלים פועל באוסטרליה כפי שהוא פועל באזורים רבים. אנחנו שורפים פחם, נפט וגז או כורתים יערות ובכך משחררים כמויות עתק של גזי חממה לאטמוספרה. גזי חממה אלו חוסמים את החום שנשמר סביב כדור הארץ ומייצרים "חימום גלובלי". החימום הגלובלי מתמקד בעיקר באוקיינוסים (93% אחוז ממנו) דבר שמחמם את הים, מגביר את האידוי ממנו ומשנה את תנועות האוויר. כתוצאה מזה, אזורים רבים נהיים יבשים יותר ובמקביל באזורים אחרים יכולים להתרחש שיטפונות ואירועי גשם קיצוניים. אוסטרליה הפכה חזית של שינוי אקלים שסובלת בעיקר מגלי חום, בצורות ושרפות.

השרפות מחריפות את משבר האקלים. ההערכה הינה שעד כה השרפות אחראיות לפליטה של 350 מיליון טון פחמן דו-חמצני, פי ארבעה מהפליטות השנתיות של ישראל וכ-0.70% מסך פליטות גזי החממה השנתיות של האנושות בשנה. מכאן אנחנו למדים שכשאנחנו מדברים על השרפות באוסטרליה אנחנו מדברים על אסון בקנה מידה עולמי. כשיבשת שלמה עולה באש, הדבר מעיד על כך שאנחנו מתקרבים לנקודת אל חזור כואבת במשבר האקלים בו מנגנון האקלים יוצא משליטה. משבר האקלים בכללותו הוא נושא שצריך להפוך לנושא ליבה של כל מערכת פוליטית משום שהוא המשבר החמור ביותר בפניו ניצבת האנושות כיום. יש לו חזיתות רבות, אוסטרליה היא אחת מהן וישראל היא גם אחת מהן. המזרח התיכון הוא אחד מהאזורים הפגיעים ביותר בפני שינוי אקלים ובמידה ולא נצליח למגר את התופעה, אנחנו נחיה בישראל במציאות קשה מאוד, עם גלי חום איומים ובצורת כרונית שתשפיע לרעה על משטרי האזור ועל אספקה סדירה של מזון בישראל. בינתיים, שרפות הענק של אוסטרליה מזינות את משבר האקלים על ידי שחרור מסיבי של גזי חממה.

למרבה האירוניה, אוסטרליה שכל כך מוכה על ידי משבר האקלים לא עושה שום דבר רציני כדי לטפל בנושא, יתירה מכך, היא מזינה את משבר האקלים. אוסטרליה היא היצואנית השנייה של פחם בעולם, שהוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר למשבר האקלים. למרות שאוסטרליה נמצאת באחת החזיתות של שינוי האקלים, היא לא עושה דבר רציני לטיפול במשבר האקלים. פליטות גזי החממה של אוסטרליה נמצאות במגמות עלייה בארבעת השנים האחרונות וראש ממשלת אוסטרליה מתכחש לאפשרות להפוך את המגמה.

ארגון גרינפיס מוביל היום את הדרישה מממשלת אוסטרליה לנקוט בצעדים משמעותיים לצמצום פליטות גזי חממה על מנת להגן על האוסטרלים שניצבים בחזית משבר האקלים. המשבר הזה הוא בינלאומי ומחייב תשובה בינלאומית. במקרה הזה, אנחנו צריכים להפגין סולידריות עם העם האוסטרלי ולדרוש מממשלת אוסטרליה לשנות מגמה. בנוסף, השרפות באוסטרליה הם קריאת השכמה לכל העולם, בוודאי גם אצלנו, לקחת ברצינות את משבר האקלים ולהפסיק ליצור אשליה "כאילו" מטפלים בו.

במשך שנים אוסטרליה, כמו ישראל, המשיכה וממשיכה להשקיע באנרגיה מזהמת – גם כששינויי האקלים החלו להכות בה בעצמה והביאו לבצורת איומה – שבשיאה (עד כה) מתרחשת שריפה אדירת מימדים שמשתוללת בכל רחבי היבשת. התעלמות ממשבר האקלים מהווה פגיעה חמורה בביטחון האזרחים על חשבון אינטרסים כלכליים.

כיום ממשלות אוסטרליה, ארה"ב וברזיל יוצאות באופן מכוון נגד מדיניות של הפחתת פליטות גזי חממה ומאבק במשבר האקלים. לעומת זאת, מדינות אחרות, כמו ישראל, מצהירות כי הן מחויבות למשבר האקלים אך בפועל מקדמות מדיניות מנוגדת לכך.

דובר ארגון גרינפיס ישראל, מר אודי אבני, ענה לשאלתנו האם יש קשר בין השרפות באוסטרליה להצפות בישראל? שאכן נראה כי לכאורה אלו שני אסונות אקלים שאין ביניהם כל קשר. אך למעשה יש קשר הדוק: מדובר באופנים שונים של משבר האקלים. בצורת כרונית עם עלייה בתדירות ובעצמה של גלי החום. אצלנו, אנחנו חווים התמעטות של גשמים ועלייה באירועי גשם קיצוניים. השיטפונות שאנו סובלים מהן היום בארץ הם ביטוי אחר של משבר האקלים. שתי התופעות הן קריאת השכמה על חומרת המצב. משבר האקלים לא אחראי, לא על השיטפונות, ולא על השרפות, לא על גלי חום ולא על הבצורות. אבל הוא כן משפיע על ההיקף והחומרה של תופעות אלו.

האסונות שפוקדים שני מקומות מרוחקים אחד מהשני בגלובוס מזמינים אותנו לעמוד על גודל השעה ולהפוך את הטיפול במשבר האקלים לנושא ליבה, לסוגיית יסוד, בכל מערכת פוליטית. הצעד הראשון הנדרש הוא הכרזה על מצב חירום אקלימי. הצעד השני הוא קידום התאמת החיים שלנו למשבר שכבר נמצא ושימשיך להכות בנו ביתר שאת בשנים הבאות.

תמונות מתוך הרשת

#משבר_האקלים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבעה לאוקטובר נהרגו חיילים ואזרחים בניסיון לשמור על הגבול בעוטף עזה. עשרות אלפי משפחות פונו מהצפון, מה שהוביל לניתוק מהקהילה ולפטירה מהירה של אנשים הרחק מבחיתם. גם את טקסי הקבורה היה קשה לעשות ביישובים בהם הלחימה המשיכה להתרחש. הכתבה מביאה שלושה סיפורים של התמודדות עם מוות ואבל בזמן המלחמה.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.