אלימות רפואית נגד נשים

השבוע יחל היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים. כל שנה מרגישה קשה מהקודמת ומלאה בדם ובכאב של נשים, נערות וילדות שמתמודדות יום יום עם טרור מגדרי, לא פחות. רציתי להקדיש את הטור הזה לצורה נוספת של אלימות נגד נשים שפחות מדוברת ביום-יום – אלימות רפואית. אני לא יודעת האם זו החשיפה שלי לנושא בשנתיים האחרונות שגורמת לי לראות זאת, אבל נדמה שישנה התעוררות סביב התופעה, עם עלייה בדיווחים ובמחקרים שנעשים על הנושא. השנה פורסמו מחקרים פורצי דרך באופן בו מסתכלים על צורות האלימות והיחס כלפי נשים במערכת הרפואית וכיצד אלו לא משפיעים רק על החוויה שלהן, בפן הנפשי, אלא גם על הטיפול בהן ועל בריאותן לטווח קצר וארוך.

אנחנו רגילות לראות את המערכת הרפואית כמערכת אובייקטיבית, מבוססת מידע ועובדות, ובהתאם לכך להתייחס לאנשי ונשות הרפואה כסמכות העליונה. קשה מאוד להתנגד או להתווכח בזמן טיפול רפואי – בגלל יחסי הכוחות המודגשים ובגלל המצב הפגיע מלכתחילה של המטופלת. כשדברים משתבשים או מתרחשים בניגוד לרצוננו – קשה לדעת האם מדובר בחלק מההליך, במשהו שנגרם כתוצאה מהנסיבות, או במשהו שלא היה צריך לקרות. קשה "להאשים" אנשי ונשות רפואה בגלל המצב הרע של המערכת הציבורית והרפואית בכללותה, אם מבחינת כוח אדם, לחץ ועוד. כל אלו מקשים על נשים שחוו פגיעה להתלונן, לשיים (Naming) את מה שקרה להן ומכאן, גם לרפא את עצמן.

העובדות הן שהרפואה ברובה מבוססת על מודל גברי – המחקרים מבוצעים על גברים, התרופות ברובן מנוסות על גברים וספרי הלימוד מלמדים על תסמינים של גברים (לדוגמא כאן). בשנים האחרונות עלתה ההתייחסות להבדלים בהתייחסות הרפואית בין נשים וגברים ויש מחלקות אשר עובדות היום על מודלים של רפואה מגדרית – אבל מסורת של עשרות שנים קשה לשנות ברגע.

את ההשפעות של השפעת המגדר על הרפואה ניתן לראות באופן הטיפול בנשים. ענף הרפואה שמוקדש כולו לנשים – הגניקולוגיה – מניח כי כל אישה, נערה וילדה היא אישה הרה פוטנציאלית. הוא סובב סביב אמצעי מניעה, משגל הכולל חדירה והכנה לאמהות. את ההשפעה של התפיסות האלו אפשר לראות ביחס אותו מקבלות נשים בחדרי הלידה. במקרים רבים מתייחסים אליהן כאובייקטים – אינקובטורים אשר תפקידם להביא תינוק ועליהן לא להפריע לצוות. המחקר הגדול והראשון מסוגו בנושא סקר 34 מדינות בעלות מערכות בריאות ומצב סוציו-אקונומי מגבוה עד נמוך, וממצאי המחקר מראים כי בכל המדינות נמצאו כשלים חמורים בטיפול בנשים היולדות. אלימות, קשירות, הזנחה, ביוש ואיומים הינם חלק מהדברים אותם נשים עברו מצד הצוות הרפואי במהלך הלידה. ארגון הבריאות העולמי התייחס לתופעה בהצהרה שפרסם בשנת 2014 כי על ארגוני הבריאות והממשלות להתגייס מייד לשינוי אופן הלידה "הבלתי הומנית" ולהחזיר את השליטה והכבוד אל הנשים. ניתן לקרוא את המחקר המלא וסיכום שלו בעברית כאן.

חודש לאחר הפרסום של המחקר בנושא אלימות בלידה התפרסם מאמר אנונימי במגזין הרפואי Annals of Internal Medicineשחשף את המתרחש בחדרי הניתוח בצורה גרפית וקשה מאוד. זלזול, לגלוג, והחמור ביותר – תקיפות מיניות שעוברים המטופלים ובעיקר המטופלות בחדרי הניתוח על ידי הצוות הרפואי (למאמר המלא). כל אלו מתוארים על ידי כותב המאמר ובעקבות הדיון שהוא הצית, גם על ידי סטודנטים\יות לרפואה שנכחו במהלך הלימודים שלהם בחדרי ניתוח והיו עדים לדברים דומים. "אני בטוח שהיא נהנית מזה", אמר רופא מנתח אחד לנוכחים בחדר הניתוח בזמן שהכין אישה לניתוח הסרת הרחם שמבוצע דרך הואגינה. במקרה אחר, רופא מיילד רקד מעל אישה שהציל מסכנת חיים לאחר דימום מסיבי לאחר לידה. עורכי המגזין פתחו בהקדמה בה סיפרו שהם מבקשים לחשוף את הצד 'האפל' של הרפואה ומבקשים לעורר דיון ציבורי ולקרוא למטופלות, מטופלים ורופאים ורופאות להתלונן על מקרים שעברו או היו עדים להם (לכתבה מהוושינגטון פוסט על התגובות למאמר). גם בישראל נחשפו מספר מקרים של תקיפה מינית של יולדות על ידי הצוות הרפואי, וכולן נחשפו על ידי הנפגעות. דיון כזה צריך לעלות על ידי הצוות הרפואי ובתי הספר לרפואה, כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד ולטפל בפגיעות שקרו בעבר.

לא תמיד האלימות ברורה כמו במקרים האלו. ישנה גם אלימות שקופה, אשר פוגעת בנשים מבלי שתמיד נהיה מודעות ומודעים אליה. האלימות השקופה היא באופן הטיפול בהן, שמושפע מהנחות מגדריות וסטריאוטיפים. כך במחקר על זמני ההמתנה במיון בבית החולים נחשף כי נשים מחכות יותר זמן ומאובחנות ב"הגזמה" של התסמינים, לעומת גברים שמטופלים מהר יותר ותלונותיהם נלקחות ומטופלות ברצינות הראויה. אנשי ונשות הרפואה מושפעים מהאופן בו נשים נתפסות חברתית – כהיסטריות, מגזימות וכו', וזה משפיע גם על אופן הטיפול. נשים שמנות מבוישות על ידיהם ונדחקות לעיתים למצבים מסכני חיים בשל זלזול וחוסר טיפול ראוי.

כל המצבים הללו הם צורות של אלימות; מצד אחד נמצא אדם עם כוח להשפיע על הבריאות של המטופלת ומהצד השני ישנה אישה אשר מבקשת עזרה וטיפול. מתן טיפול לא מכבד הוא הפעלת אלימות. זלזול, הקטנה וביוש הינם צורות של אלימות. פגיעה בבריאותה הנפשית או הפיזית של אישה הינה אלימות. ניצול מצבה הפגיע של אישה לביזוי או מגע ללא הסכמה בגופה, זאת אלימות. נקודה.

רפואה מבוססת מחקרית ואובייקטיבית הינה בעלת כוח לשפר ולהשפיע על איכות חייהן ועל בריאותן של נשים, נערות וילדות. אנחנו זקוקות לרפואה כזאת ואנחנו דורשות רפואה כזאת.
*הכותבת חברה בעמותת נשים קוראות ללדת – למען חופש בחירה בלידה המפעילה את קו ליולדת, קו סיוע ותמיכה לנשים אשר עברו פגיעה בתהליכי היריון ולידה. ניתן לפנות לקו דרך: info@kavlayoledet.org

 **עוד על רפואה מגדרית בבלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון.

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.