אסור להכניס תינוקות לשיעור – על הצביעות של המועצה להשכלה גבוהה

 

רבות מהסטודנטיות מכירות את הדילמה – מה לעשות אחרי הלידה, להביא את התינוק\ת לשיעור או לא? לאורך לימודי האקדמיים ראיתי המון סטודנטיות אחרות עם התינוקות שלהן בשיעורים שנכחתי בהם, וזה אף פעם לא הפריע. הרי כל מה שהם עושים ורוצים לעשות בגיל הזה זה לאכול, לישון ולהיות צמודים לאמא (או להורה) שלהם. מצד שני, משהו בזה עדיין הביך אותי כשזה הגיע לבן שלי. מה אעשה אם הוא יבכה? מה אעשה אם הוא ירעיש? מה יקרה אם הוא יסיח את דעת הדוברות?

מה שחשוב להדגיש הוא שההתלבטות לא הייתה אם להביא אותו או לא – ההתלבטות היא בעצם האם ללכת לכנס או לשיעור או להישאר איתו בבית. בחודשים הראשונים לחיים של תינוק\ת אין לך הרבה אפשרויות, ואם את מניקה זה מגביל אפילו עוד יותר. בחודשים הראשונים אחרי הלידה עוד לא הייתי סטודנטית, אז ברוב הפעמים נשארתי בבית. אבל לא לכולן יש את אפשרות הבחירה הזאת.

לפני כמה חודשים סטודנטית מסמינר הקיבוצים עמדה בפני אותה הדילמה, והביאה את בנה התינוק איתה לשיעור, חודש וחצי לאחר הלידה. אתן מבינות? סטודנטית מגלה מחוייבות שהיא הרבה מעבר למחויבות של רוב הסטודנטים והסטודנטיות, מגיעה לשיעור אחרי שסיימה משכב לידה, תקופה קשה פיזית ונפשית בה אישה מתאוששת מהלידה, הביאה את בנה בן החודש וחצי בלבד, וכל זה רק כדי שתוכל להיות נוכחת בשיעור. ומה בתמורה? בתגובה למצטרף הקטן לשיעור סמינר הקיבוצים החליטו לאסור כניסה של תינוקות לכל השיעורים, באופן גורף.

אותה סטודנטית פנתה לח"כ מיכל רוזין וביחד הן דרשו הבהרה מהמל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, המפקחת על כל המוסדות האקדמים בישראל. המל"ג החליטו שאין כל אפליה בהחלטה של המוסד שלא לאפשר לאמהות (ואמהות מניקות בפרט) להגיע עם תינוקן לשיעור. לא רק שהם אמרו שאין בהחלטה פסול, המל"ג הודיעו שהם משאירים בתחום שיקול דעתו של כל מוסד לימודים בישראל את ההחלטה האם ניתן להכניס תינוקות לשיעור.

המל"ג טוענים שתינוק\ת בשיעור מהווה הפרעה למרצים. האם מנהלי המל"ג נכחו לאחרונה בשיעורים? כי אם כן, אני לא מבינה איך הם לא מונעים כניסת טלפונים ניידים עם הסטודנטים\יות, וכן, גם עם המרצים. צלצולים מרעישים ולא צפויים מציקים בהרבה מתינוק\ת בוכה, מסכים דולקים בזמן העברת מצגת, רטיטות של הודעות ועוד ועוד ועוד. למה לא נעשה משהו בנושא, אם אתם דואגים כל כך להפרעות בכיתה עד כדי כך שאתם מעדיפים שהסטודנטיות והילדים\ות שהן הביאו ישארו בבית?

חשוב להבהיר, חופשת הלידה של סטודנטית בישראל קצרה מזו הקבועה בחוק לשאר הנשים העובדות בישראל. היא כוללת רק שישה שבועות,  וגם זה אחרי מאבק בנושא. זאת אומרת, סטודנטית משלמת על מנת לרכוש (תרתי משמע) השכלה אבל בו זמנית יש עליה הגבלות. חודש וחצי לאחר לידה היא צריכה לשוב אל ספסל הלימודים ולא – תפסיד כסף, סמסטר ולפעמים גם את התואר (כך בחוגים עם מסגרת לימודים אחידה והתמחות).

אז איזה ברירה יש לאותה הסטודנטית? מסגרת לתינוקות בני שישה שבועות אין, חופשת לידה להורה השני\יה אין, סבים וסבתות עובדים. אז היא מביאה את התינוק\ת איתה וברור שלהגיע עם התינוק\ת לשיעור זה גם מצב רחוק מלהיות אידאלי עבור האמא, אין ספק שאת יותר מרוכזת כשאת לבד בשיעור (וגם ככה קשה להתרכז, בוודאי כשאת חודש וחצי אחרי לידה).

סטודנטיות מזמן הפכו להיות הרוב במוסדות להשכלה גבוהה ולמרות זאת הן מאיישות אחוז קטן מהתפקידים הבכירים. התשובה של המל"ג שטוענת כי החלטת סמינר הקיבוצים שלא לאפשר לסטודנטיות להביא את התינוק שלהן לשיעור היא איננה הנחיה מפלה, מראה שהמל"ג לא מבינים מה היא אפליה ומהו שוויון. מרוב התעסקות בשוויון "פורמלי" ודאגה, כביכול, לשלום הסטודנטים והמרצים בשיעור הם שוכחים את הסטודנטיות. "חופשת לידה" של שישה שבועות זה מעליב. אנחנו אלו שמאיישות את הכיתות שלכם, משלמות לכם שכר לימוד, כותבות את העבודות שתקראו ובעתיד, בתקווה, את המאמרים אותם תלמדו. סמינר הקיבוצים מוביל באחוזי הסטודנטיות ובמקצועות החינוך והטיפול, איך אתם מעזים לדחוק סטודנטיות החוצה בהחלטה כזאת?

אני מקווה שהתאחדות הסטודנטיות והסטודנטים, שרק לאחרונה הוסיפה את 'הסטודנטיות' לשמה, לא תשתוק על החלטות כאלו. אנחנו, הסטודנטיות, חלק גדול מהמוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ואנחנו לא מתכוונות להיות בשקט ולהתאים לכללים שלא רואים אותנו. אנחנו נשנה אותם. מספיק קשה ללמוד, לעבוד, לחיות ולהביא ולגדל ילד\ה. במקום לעודד אותנו הלימודים הופכים להיות מירוץ מכשולים, שהרבה מהנשים שמתחילות אותו פורשות ממנו באמצע – ולא בגלל שהן לא מבריקות – אלא בגלל שזה בלתי אפשרי.

כמו שח"כ רוזין אמרה לעיתון הארץ: "שוויון הוא גם להפלות לטובה וכן לתת משאבים עודפים לקבוצות אוכלוסייה. אנחנו לא מחפשות שוויון פורמלי אלא מהותי. המדינה היא זאת שמעודדת פוריות ופריון במשאבים מדהימים, כמעט בלתי נדלים. אין כמעט מדינה מערבית בעולם שמשקיעה ככה בילודה ובפריון, אבל מרגע שאנחנו יולדים ילדים, המדינה אומרת, ׳עכשיו זו בעיה שלכם, תסתדרו׳. יש פה מסר כפול כל הזמן״. אז אקדמיה יקרה, הבאנו ילדים ואנחנו מתכוונות להמשיך ללמוד – עכשיו זאת בעיה שלכם, תסתדרו.

בתמונה: קרלישה ת'ורמן שהביאה את הבת שלה,ההשראה והמוטיבציה שלה לסיים את הלימודים, לטקס הסיום. במהלך הטקס היא הניקה אותה והעלתה אחר כך את התמונה כדי להעלות מודעות לנושא ההנקה אצל נשים שחורות.

 

 

 

 

Karlesha Danae via: https://www.facebook.com/KTDaRockStar

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.