מאת: טלי קורד

השבוע לפני שנה (25.4.15) הכתה בנפאל רעידת אדמה בעוצמה יוצאת דופן. כמעט 9,000 איש נספו ומעל 22,000 נוספים נפצעו, ועשרות נוספים נהרגו או דווחו כנעדרים בעקבות מפולות שלגים שגררה רעידת האדמה – האסון הטבעי הגרוע ביותר במדינה מזה 80 שנה. כמעט 3 מליון תושבים ברחבי נפאל מצאו את עצמם מחוסרי בית, מוקפים בבת אחת בהריסות של מה שהיו פעם חייהם.
בלי מקום לישון בו ולאחסן בו מזון וקציר, למשפחות שלמות אין ברירה אלא לגור במה שנותר מהחצר, ליד החיות, ולנסות לשרוד. זה מה שקרה למשל למשפחתה של מנג'ו פאודל, שכעת נוהגים לישון בחורבות הבית הישן בן שלוש הקומות. "כולנו מפחדים מאוד ולא יודעים מה יקרה, או איך נצליח לשרוד אם רעידת אדמה דומה תתרחש שוב."

אף שחורבן בסדר גודל כזה משפיע על כל מי שנמצא מסביבו, במובנים מסוימים השפעתו הייתה חמורה ביותר על הנשים והנערות הנפאליות. מדובר במדינה עם אוכלוסיה גברית שחלק גדול ממנה נמצא באופן קבוע מחוץ למדינה. כמה מליוני גברים, במדינה של פחות מ-30 מליון איש, עובדים בבנייה בדובאי, ערב הסעודית ומלזיה, בנסיון לפרנס את משפחותיהם ולהוציא אותן מהעוני הכבד. המשמעות היא שכשהתרחשה רעידת האדמה, הוטל על הנשים להסתדר לבד.

אחרי רעידת האדמה נשים רבות בנפאל היו צריכות לדאוג לכל צרכי המשפחות שלהן בעצמן – לא רק לגדל את הילדים, לטפל במבוגרים ולנהל את משק הבית, כפי שהן רגילות לעשות, אלא גם למצוא מחסה, מזון ומים נקיים; למצוא הכנסה ודרך לבנות מחדש את הבית; ותוך כדי כל זה לשמור בשבע עיניים על הילדים ולהגן עליהם מפני הסכנה של חטיפה לשם סחר בילדים, תופעה נפוצה בנפאל. בנוסף ישנן התופעות הרגילות שנלוות לכל בלאגן גדול, טבעי או מעשה ידי אדם – עלייה חדה במקרי האונס והאלימות נגד נשים וילדים.

בשילוב של עוצמה פנימית אדירה והיעדר ברירה קמו נשות ונערות נפאל ולקחו לידיהן את המשימה הסיזיפית של שיקום המדינה. יותר ויותר נשים הפכו למנהיגות בקהילות שלהן והחלו לנהל את הסיוע ההומניטרי מסביבן, לארגן פרויקטי בנייה ולדאוג לצרכי הקהילה על ידי הקמת תוכניות תעסוקה ושמירה על הילדים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא דוואקי בת ה-24, נשואה עם ילדה בת שנה אותה היא מגדלת לבד בזמן שבעלה עובד בערב הסעודית. היא עובדת כראש צוות בתוכנית סיוע בינלאומית שמעסיקה גברים ונשים לטווח קצר תמורת כסף מזומן בנסיון לבנות את התשתית החברתית מחדש. היא גם עוזרת לארגן רשת של נשים ואמהות עובדות שמחלקות ביניהן את התפקידים: חלקן יוצאות לחוות ומוכרות תוצרת בשוק, בעוד חלקן נשארות בבית ודואגות לילדי וזקני הקהילה.

דוגמא נוספת מגיעה מאזור למג'ונג, במרכז המדינה, שם מקרי המוות היו מעטים אבל ההרס גדול. באותו אזור עובדת כבר 20 שנה תוכנית סיוע בינלאומית של "אחיות גדולות\אחיות קטנות", אשר משתמשת בשיתוף פעולה ועזרה הדדית כדי לעודד משפחות לשלוח את הבנות שלהן לבית ספר, לרכוש מקצוע ולמצוא עבודה. רעידת האדמה הדגימה בצורה המוחשית מכל את יכולות המנהיגות והארגון ואת האחריות האישית של כל אותן אחיות גדולות. הן הפכו לראשות קהילה וכיום מנהלות את הסיוע, דואגות לעזרה פסיכולוגית למי שזקוק ולחינוך לילדים גם בהיעדר מבני בית ספר של ממש.

יעברו כנראה עוד שנים רבות עד שנפאל תוכל לחזור לתפקודה הקודם, והדרך לשם רצופה בייאוש, אלימות ועוני רב. אבל בין הסדקים עולה גם תקווה גדולה: עוצמה נשית מעוררת השראה שמוכיחה שגם מהמצבים הקשים ביותר אפשר להשתקם, ואפילו לפרוח.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הממשלה הפלסטינית היוצאת | צילום: רויטרס
לפני כחודש התפטר ראש הממשלה הפלסטיני מתפקידו במהלך שהחל שרשרת של מהלכים ורופורמות ברשות הפלסטינית. מה מסמנים המהלכים האלה, ואיך זה ישפיע עלינו? גלי אלון בסדרת כתבות על הפוליטיקה הפלסטינית

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.