הפוסט הזה מתבשל אצלי בערך מהשנייה שהתחלתי להתנדב כאן, וזה מפחיד אותי נורא לכתוב אותו אבל אני באמת רוצה לנסות להסביר איך בוליווד הצליחה להנגיש לי ייצוג של סקס שהוא לא הסקס של הוליווד, ואיך כל זה מתקשר לעובדה שאני ממוצא פולני-מרוקאי.
רוצות עוד תוכן פמיניסטי מעולה? תרמו לנו, כדי שנוכל להרחיב את הפעילות
בואו נדבר רגע על סקס, או יותר נכון על איך מציגים לנו סקס. סקס זה הדבר הזה שכולנו אמורים לרצות, למרות שכולנו יודעים שזה לא עובד ככה אבל ככה החליטה הוליווד והחברה.
אני גדלתי בניינטיז, מה שאומר שהייצוג שאני ראיתי של סקס הסתכם ב-גבר, אישה, תאורה רכה, אורגזמה מחדירה בלבד, בני הזוג נרדמים על מצע של סדינים לבנים. הסדינים תמיד היו לבנים משום מה, שזה בכלל מצחיק כי בחייאת, מי יכבס את זה? בטח לא הם.
הניינטיז למי שלא יודע, היו תור הזהב של הקומדיות הרומנטיות. מה שנקרא בשפת מילניאלז שכמוני chick flicks. כל הרומנטיקה הלבנה שבעולם, מג ריאן הייתה כוכבת ענקית יחד עם ג'וליה רוברטס שבכלל הפכה את הקומדיה הרומנטית ללחם חוקה.
כשהארי פגש את סאלי היה ה-דבר וכולן התעלפו מטום קרוז ואהבה בשחקים, אלוהים יודע למה. מצד שני, שום דמות שחורה משמעותית לא נצפתה ברדיוס של קילומטר.
לעומת זאת, מיניות לבנה הייתה שם, בכמויות מסחריות. יצאו סרטים כמו אישה יפה שאני אף פעם לא הבנתי מה הקסם בהם, כי בואו נהיה רציניים רגע מתי בפעם האחרונה גבר עשיר ולבן הציל זונת רחוב שממוצבת כמו נסיכת דיסני תמימה כי היא מסרבת להתנשק? אף פעם נכון?
עברו השנים, הפכתי לאישה בוגרת ועדיין הסקס נשאר יחסית אותו דבר עם שינויים קלים. נשים לבנות עושות אהבה, נשים שחורות לא קיימות או אם הן קיימות, הן מזדיינות כי כמו שיונית נעמן כתבה פעם זה ידוע שתימניות חמות במיטה.
אני חצי פולנייה וחצי מרוקאית, אז לפי ההיגיון של המדיה אני פריג'ידית שרק מחכה לאביר על הסוס הלבן מצד אחד אבל נימפונית מצד שני. לא כיף. תחשבו שלגייה מול אזמרלדה. כזה. אחת קיבלה "פרס" בדמות נסיך לבן כי היא לא הפגינה מיניות, השנייה, בסיפור המקורי ולא בגרסא המכובסת של דיסני, מתה כי המון גברים לבנים מסביבה חשבו עם הזין.
התבגרתי עוד קצת והלכתי ללמוד תואר שני במגדר באוניברסיטה ולמדתי קורס על פמיניזם מזרחי אצל ד"ר יאלי אשש האחת והיחידה. קראתי המון על נשים מזרחיות והייצוג שלהן, ואחד המאמרים שקראנו שכתבה אותו ד"ר יאלי אשש היה על הייצוג של המזרחיות בספרות של יוצאי עיראק וספציפית של יוצאי בגדד.
אחד הפרקים במאמר דיבר על המיניות של האישה המזרחית. בגדול, המיניות הזו היא פרס לאדם הלבן ואיום על הגבר המזרחי ששולט עליה דרך סקס כי כאמור, אישה מזרחית היא מינית ותמיד רוצה סקס. מקסים נכון? אז הרבה אחרי שקראתי את המאמר, נפלו לי כמה אסימונים.
מאז שהתחלתי להקשיב לבוליווד לפני שנה פלוס מינוס, יש כוכב אחד שהוא מעל כולם מבחינתי. שא רוק חאן. המלך של בוליווד כבר כמה עשורים טובים, גבר מהמם ביופיו ומוכשר כל כך שזה פשע. לתעשייה אין שום בעיה להפשיט אותו וכמה שיותר. יש דבר אחד שאם תחפשו אותו בפילמוגרפיה שלו לא תמצאו עד השנה: נשיקה.
יש לו אישיוז עם להתנשק על המסך. הוא יתפשט והוא יחשוף גוף שהלוואי על כולנו בגיל חמישים, הוא יפלרטט והוא יהיה הכי כריזמטי שיש, אבל להתנשק? הצחקתם את רבי, כולם ראו מה קרה לאשווירה ראי שהעזה. רמז: סלאט שיימינג משוגע. ב-2006 מיינד יו.
נכון שהוא גבר וכביכול מותר לו, אבל בזמן הקידום של Ra.One (משחק מילים על המילה ההינדית לdeamon) הוא נאלץ להדוף שמועות על זה שהוא מתנשק שם. חוץ מזה, שבוליווד לא צילמה נשיקות עד הניינטיז. גם אם תחפשו הכי עמוק שאפשר בהיסטוריה שלה לא תמצאו.
סצינות כאלה טושטשו או הוסתרו, חפשו שיר שנקרא Dhoom Tana ותבינו. למה בוליווד עשתה את זה זה מורכב, כמו כל דבר שקשור לבוליווד, ובשביל לדעת את זה באמת צריך תואר בלימודי הודו. לי אין אחד כזה עדיין, אז אני לא הולכת לשם.
בכל אופן, כשבוליווד כבר צילמה נשיקות, זה לא תמיד הלך לה. קורה. למקרה שתהיתם, אז כן Jab Tak Hai Jan (בתרגום מהינדי: for as long as I live) אני מסתכלת עליכם. אין מצב שתצליחו לשכנע אותי שסצינת הסקס ההיא הייתה לוהטת, לא משנה כמה תנסו.
אלא שאז הגיע Jab Harry met Sejal (בתרגום מהינדי: when Harry met Sejal) ואני אכלתי את הכובע שאין לי. בתוך הסרט הזה, שמספר על מדריך תיירים שעוזר לאישה למצוא את טבעת האירוסין שאבדה לה, מתחבאת לה סצינה אחת קטנה שהצליחה להאיץ לי את הדופק בקטע אחר ולהפיל לי עוד כמה אסימונים.
הסצינה הזו היא סצינת נשיקה. כולה דקה אחת בתוך סרט של שעתיים פלוס, אבל היא כל כך עדינה ויפה ומה שהכי מיוחד בה, לפחות בשבילי, זה שהמצלמה לא זזה הצידה. אף אחד לא טשטש כלום ולא הסתירו שום דבר. השחקנים הביעו מיניות והעולם לא התהפך על הראש, למרות שהם חטפו על הסרט הזה בהודו אבל אם זיכרוני אינו מטעני זה לא היה בגלל הנשיקה.
פתאום הבנתי שאחת מהסיבות שאני חייבת לשא רוק חאן כל כך הרבה היא בגלל שהוא לימד אותי בשקט בשקט ובלי רוח וצלצולים להרגיש יותר בנוח עם המיניות שלי. הוא מרגיש כל כך בנוח עם שלו, שזה מקרין החוצה. הוא פשוט מתהלך בעולם עם ביטחון עצמי עצום, בלי לעשות חשבון לאף אחד. כולל על המיניות שלו. היא שלו והוא בוחר מתי להפגין אותה ומתי לא והיא בטח לא פרס של אף אחד.
זה שיעור שאף כוכב או כוכבת הוליוודים לא לימדו אותי. אני מודעת לזה שזו תעשייה מאוד שוביניסטית, גם בלי תואר בתרבות הודו ומזרח אסיה ובלי להיות הודית, ואני בטוחה שמי שלומד לימודי הודו צוחק עכשיו כאילו הוא קרא בדיחה מהממת, כי היחס של החברה ההודית והתעשייה של בוליווד לשחורים הוא פשוט גזעני בקטע אחר, אבל בזכות השיעור הזה ששא רוק חאן לימד אותי, אני חייבת לבוליווד המון. הוליווד יכולה להמשיך להטיף להטרונורמטיביות לבנה, אני אמשיך להקשיב לשא רוק חאן כשהוא מדבר. עד עכשיו זה עשה לי רק טוב (פז).
