"דונה": קהילה גאה בטבריה
הרצון להישאר בעיר, במקביל לצורך בקהילה תומכת ובחיי חברה הוליד את "דונה", הליין הלהט"בי הראשון בטבריה הצפונית. איך בונות קהילה? איך שומרות אחת על השניה ומה זה בעצם אומר? יומן מסע

מאת: רומיה בן ארי

כצעירות שחיות כאן, בין אם נולדנו וגדלנו כאן ובין אם בחרנו לחיות פה כחלק מקהילת המחנכים של דרור ישראל, השאלות על יצירת משפחה, תעסוקה ותרבות מטרידות אותנו באופן יומיומי.

לא מעט צעירות וצעירים בוחרים היום לעזוב את העיר ולעבור למרכז הארץ. לצידם, נמצא לא מעט צעירות וצעירים שבוחרים להישאר. או כמו שנטלי, חברה בקבוצה הגאה, שגדלה בטבריה אומרת: "אני אוהבת את טבריה ואוהבת את השקט פה. אני לא רוצה לוותר עליה רק כי אני לסבית. אני לא רוצה לברוח, אני רוצה להקים את הבית שלי פה".

לפני קצת יותר משנה התחלנו להיפגש, כמה חברות לסביות וביסקסואליות מטבריה. המפגשים החלו, בראש ובראשונה מתוך הצורך ליצור מקום משלנו.

הקהילה הלהט"בית (לסביות, הומואים, טרנס* וביסקסואליות\ים) בטבריה היא קהילה שקטה – ושקופה. אנחנו קיימים בהחלט, אבל פחות מדוברים, פחות נראים. כשהתחלנו להיפגש, שאלנו את עצמנו:

מה זה אומר, ליצור קהילה כאן בעיר? למה בכלל צריך קהילה גאה מקומית? מה צריך לקרות כדי שיהיה טוב לחיות כלה"טב.ית בטבריה? הצורך הראשון שעלה היה הצורך בתרבות גאה, במפגש אנושי משחרר ומהנה, בו נוכל להיות מי שאנחנו.

המפגשים הראשונים התקיימו קצת לפני חודש הגאווה, אז החלטנו לארגן מסיבה גאה. ריקי, אחת החברות, הציעה את ביתה לאירוח המסיבה, הכנו פלאייר והתחלנו להפיץ את הבשורה. במסיבה הזו רצינו לבחון את השטח. פתחנו איוונט פייסבוק סגור ולא תלינו פוסטרים בעיר. נתנו למסר לעבור מפה לאוזן על מנת לשמור על עצמנו.

לאותה מסיבה הגיעו כשלושים חברות וחברים מטבריה ומהסביבה. ניכר היה שהצורך שזיהינו רחב – ונוגע בעוד א.נשים.

המשכנו להיפגש אחרי המסיבה. רעיונות רבים עלו במפגשים האלה. חשבנו לייסד ערבי סרט, משחקי קופסא, משחקי כדורגל… עם הזמן נוצרה ביננו פשוט חברות. חגגנו ימי הולדת, עזרנו במעברי דירה ונפגשנו סתם בשביל הכיף.

בתחילת החורף הנוכחי, חשבנו לעשות עוד מסיבה כשהפעם החלטנו לצאת החוצה ולהיראות.

דיברנו עם פאב טברייני בשם "החברס" והצענו להם שיתוף פעולה. ז'אן, הבעלים של המקום, נענה להצעה בשמחה.

קבענו תאריך, הכנו פלאייר חדש, הדפסנו פוסטרים, פתחנו אירוע בפייסבוק והזמנו את כולם. בשביל להמשיך לשמור על עצמנו, החלטנו לדאוג למאבטח בכניסה. אומנם אנחנו לא חוות הרבה להט"בפוביה ישירה, אבל אנחנו מודעות לסכנות הקיימות ורוצות להיות בטוחות שהתרבות שאנחנו יוצרות פה בעיר תהווה מרחב בטוח, פנימה בתוך המסיבות והמפגשים, באווירה ובאינטראקציה בין המשתתפות, ומסכנות שיכולות לבוא מהחוץ.

עכשיו היינו צריכות לבחור שם לליין.

מהר מאד החלטנו לקרוא לו "דונה", על שם דונה גראציה נשיא, יהודייה אנוסה מספרד, שהייתה אשת עסקים עשירה במאה ה16 והחליטה לקנות את אדמות טבריה. אישה חזקה ומרשימה שסיפורה עוד לא מוכר מספיק בחברה שלנו.

לקרוא לליין שלנו על שמה היה נראה כמו המעשה הראוי.

בדצמבר האחרון התקיימה המסיבה הראשונה של הליין אליה הגיעו 70 אנשים. ברצף הזה קבענו עוד שני תאריכים: לפברואר ולמרץ.

במוצ"ש הקודם (23.2) התקיימה המסיבה השנייה של הליין שמשלב מוזיקה, ריקודים, קריוקי ודראג. הגיעו אנשים מגילאים שונים, מטבריה ומהסביבה. בסוף המסיבה הרגשנו איך נשאר בנו הטעם לעוד.

אנחנו עוד בתחילת הדרך, אבל יש לנו לא מעט חלומות. אנחנו מתכוונות להגדיל את הקבוצה הגאה שלנו, לדאוג לפעילויות חינוכיות בעיר ביום ההבנ"ה ב- 17.5 (היום הבינלאומי נגד הומופוביה) ולארגן אירוע גאווה ביוני.

יש לנו עוד הרבה שאלות פתוחות אך בעיקר רצון ותקווה שהעשייה שלנו תיצור שינוי לטובה בטבריה ובסביבה, שנתאגד עם צעירות וצעירים נוספים שאוהבים את העיר וניצור שותפות סביב יצירת טבריה כבית ומקום שטוב לחיות בו.

מוזמנות לעקוב אחרינו ולהגיע למסיבת פורים ב-21.3 שהולכת להיות מטורפת!

צילום התמונה הראשית: שרון צור

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.