הסדרה החדשה של יוצרי המטריקס מהממת בכל מובן

Reading Time: 3 minutes

סנסייט (Sense8), מבית היוצר של לאנה ואנדי ואשובסקי, היא סדרת מדע בדיוני בעלת קונספט מאוד מתוחכם ושאיפות גבוהות אבל היופי האמיתי שלה הוא בדגש שהיא שמה על הכוח שבקשר האנושי ובהכרת השוני שבין כולנו.

צריך לתת לסדרה החדשה של האחאים ואשובסקי קצת זמן לנשום.
הקונספט שבו היא מתמקדת מתוחכם מאוד ודורש ציור תמונת עולם רחבה במיוחד. ממש כמו שהאחאים ואשובסקי אוהבים.
וכמו הרבה מיצירותיהם, הסדרה לא תמיד עובדת. העוצמה האמיתית שלה היא ברעיון הגדול שהיא מנסה להעביר ולעיתים, נראה שהסדרה קצת כושלת תחת המעמסה של היומרות הענקיות של יוצריה. אבל כשהיא עובדת, היא עובדת מצויין ובאותם רגעים היא יפה, ויזאולית ורעיונית, בצורה עוצרת נשימה.
הסדרה מתמקדת בשמונה אנשים מחלקים שונים בעולם שמגלים יום אחד כי הם חווים את העולם בצורה שונה מכולנו.
הם קשורים באופן מיוחד כך שכל אחד מהם יכול לעיתים להרגיש את מה שיתר השמינייה מרגישים, לדבר איתם כאילו הם נוכחים גם כאשר הם נמצאים בצד השני של העולם ואפילו להשתמש בכשרונותיהם ובידע אחד של השני באופן אינסטנקטיבי.
השמינייה הללו, מהווים חלק ממוטציה, או התפתחות, של המין האנושי ולכן הם נרדפים על ידי שלל גורמים וצריכים להתמודד לא רק עם הבעיות בחייהם אלא גם עם כוחות מסתוריים שמנסים להכחיד אותם.

הקונספט המתוחכם של הסדרה מכביד עליה בהתחלה. קשה לעקוב אחרי שמונה דמויות כל כך שונות וסנסייט מבינה את החשיבות שבהצגת מגוון אמיתי של דמויות. שמיניית הגיבורים שלנו מורכבת מקאפיוס, נהג מסחרית בניירובי שמעריץ את ז'אן קלוד ואן דאם, סון, אשת עסקים מסיאול ומומחית באמנויות לחימה, נומי, האקרית ואקטיבסטית טרנסג'נדרית מסאן פרנסיסקו, קאלה, רוקחת וממומבאיי שמאורסת לאיש עסקים עשיר, ריליי, דיי ג'יי מאיסלנד בעלת עבר מסתורי, וולפגנג, גנב ומפצח כספות מברלין, ליטו, שחקן טלנובלות מקסיקני שחי עם בן זוגו ולא יוצא מהארון כדי לשמור על מעמדו כמושא אהבה רומנטי וויל, שוטר משיקגו.
קשה להתרכז בסיפורים של שמונה גיבורים כל כך שונים בעיקר כאשר הדרך שבה הקשר ביניהם עובד אינה ברורה בהתחלה.
אבל ככל שהסדרה מתקדמת (כל הפרקים שוחררו בבת אחת כיאה לסדרה בנטפליקס), הרגשת הקרבה בין הדמויות נעשית מוחשית יותר ויותר ויש תחושה שמשהו קסום מתרחש על המסך מול עינינו.

בחצי השני של הסדרה, שנועדה כנראה להיצרך בצפייה אחת אינטנסיבית ככל הניתן, הסיפור הופך למרתק במיוחד, לא רק בגלל שהדרמה מתגברת אלא בעיקר כי הקשר בין הדמויות הולך ומתחזק. הקשר הזה מוצג בסצנות מצחיקות, לדוגמה, הסצנה בה גבר מהשמינייה חווה כאבי מחזור של אחרת, אך גם בסצנות שגורמות לנו לחשוב מחדש על המשמעות של הרגעים החשובים בחיינו. איך סקס ייראה אם נוכל לחוות באמת את העולם אחד דרך עיניו של השני? איך האישיות שלנו תתעצב אם נוכל להיזכר בכל חלקי חיינו, גם ברגע הלידה שלנו? איפה אני מתחיל והאחר נגמר ולמה החלטנו לקבוע את הגבולות האלו בצורה כל כך שרירותית?
האקשן שמסביב מרגש ומהמם ביופיו, יש סצנות מלהיבות ומותחות שמבויימות בצורה אוהבת, פיצוצים וקרבות מרגישים אסתטיים מתמיד וילכדו את הלב של כל חובבות הז'אנר. אבל הקסם האמיתי של הסדרה הוא ביכולתה ללכוד את החשיבות של הקשר האנושי ובשימת דגש על היכולת שלנו ללמוד מחוויות של מי שמסוגלים להבין אותנו, ושל מי ששונים מאיתנו מהותית.

אחת הסצנות המרגשות ביותר מתרחשת בין נומי וליטו כאשר הם חולקים זכרונות כואבים מילדותם. חוויית השוני של נומי בילדותה, מעניקה לליטו אומץ להתמודד עם אתגרים דומים בחייו. סצנות מהסוג הזה חוזרות שוב ושוב – קאלה ממומבאיי צופה עם קאפיוס מניירובי בסרט של ואן דאם והם שואבים ממנו יחד השראה להתמודד עם טרגדיות בחייהם. הקשר בין חברי השמינייה מיוחד אמנם וכביכול אינו "אנושי" במובן הנוכחי, אבל למעשה, לב הכוח שהם שואבים אחד מהשני נסמך על האמפתיה שביניהם, אמפתיה שכולנו מסוגלים להרגיש אחד עבור השני ונראה שהאחאים ואקובסקי מנסים להזכיר לנו את החשיבות של היכולת הזאת.

ככל שהסדרה מתקדמת, סצנות האקשן הופכות מתוחכמות ומרשימות יותר ויותר וכך גם הקשר שבין השמינייה המרכזית שלנו וכאן נמצא המסר האמיתי של הסדרה – העוצמה האמיתית נמצאת בקשר בינינו וככל שאנו שונים ומגוונים יותר, כך נוכל ללמוד ולהתחזק יותר אחד בעזרת השני. המסר הזה, של שוני ככוח, לא כדבר מה שיש להכחיד או להסתיר, מאפיינת לא מעט סדרות וסרטים שנעשו בשנים האחרונות (דוגמה מיידית שעולה לי לראש היא הסרט "משחק החיקוי" אודות חייו של אלן טיורינג, אבל אפשר לומר שגם "כתום זה השחור החדש" ובטח ובטח ש"אורפן בלאק" מקדמות מסרים דומים). מדובר במסר משמח במיוחד בעיניי, כי הוא מעיד על שינוי תפיסתי חברתי. אם בעבר, שמנו דגש פעמים רבות על ההבנה שכולנו דומים למרות שנראה שאנו שונים כלפי חוץ (דוגמה מקומית היא הסיסמה האלמותית של ערוץ הילדים "כי כולנו שונים וכולנו דומים"), נראה שהיוצרים המתקדמים של היום מבינים כי המסר האמיתי הוא שכולנו שונים ושהשוני הזה הוא שמחזק אותנו. אנחנו לא צריכים לשאוף לייצר חברה זהה ואחידה, אלא לפעול להבין ולאהוב את ההבדלים שבינינו כי הם שעוזרים לנו להתפתח.

אי אפשר שלא לשים לב, שככל שיוצרים יותר מגוונים אחראים לתכנים שאנו צורכים – יוצרות נשים כמו ג'נג'י קוהן יוצרת "כתום זה השחור החדש", יוצרות שחורות דוגמת שונדה ריימס ויוצרות טרנסג'נדריות דוגמת לאנה ואשובסקי עצמה – התוכן עצמו משתנה ובעיניי לטובה. היוצרות הללו מביאות עימן ראייה של העולם מנקודת מבטו של "האחר" בחברה. מי שגדלו וחוו את העולם לא בתור ההגמוניה, אלא בתור אלו שנאלצו להלחם ולהתעמת עימה. הן מביאות ליצירותיהן את המסקנות ממאבקיהן וחייהן ולאט לאט, מסקנות אלו משתקפות על המסך. בסופו של דבר, הן מוכיחות את מה שסנסייט מנסה לומר – השוני שבחברה האנושית הוא גם כוחה הגדול ביותר.

סנסייט היא אולי סדרת מדע בדיוני, ורובנו לא יכולים באמת לחוש את העולם אחד דרך השני, אבל דרך הדיונים שלה במשמעות של אהבה, מלחמה, מגדר, מיניות, כלכלה ועוד. אנחנו יכולות להתחיל להעריך משהו שאולי איבדנו בעולם של היום – אחת את השנייה.

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך: