חששתי מכך שהיום הזה יגיע, אבל בעצם ידעתי שהוא חייב להגיע. חששתי מהיום שבו השיח של ה"Terfs" (trans-exclusionary radical feminists, או בתרגום חופשי, פמיניסטיות ששונאות נשים טרנסיות) יגיע לארץ, אבל זה היה בלתי נמנע. זה היה בלתי נמנע בגלל שבשנים האחרונות הדור החדש של פמיניסטיות לומד פמיניזם מקבוצות פייסבוק, לא מהדורות הקודמים, ואפילו לא נגיד מספרים. וכשלומדות פמיניזם מקבוצות פייסבוק, השיח הופך לרדוד. העומק ההיסטורי והחכמה של הנשים שהיו כאם לפנינו נעלם, וכל מי שיש לה מקלדת מוזמנת להמציא את הגלגל הפמיניסטי מחדש, ולהכניס לתוכו איזה הטיות דכאניות שבמקרה יש לה להגיד.

אז זהרה ביטון כתבה פוסט ב"שיח פמיניסטי" שחוזר מילה במילה על הרטוריקה הטרנספובית של פמיניסטיות מהותניות אמריקאיות. ואני, אני אעשה את מה שעשיתי תמיד, ואמלא אחר מצוותה של ויקי שירן: "מול סילוף, דיסאינפורמציה, אדישות והתעלמות, צריך לנשום עמוק ולכתוב". אז למרות שבא לי לצרוח, אני אנשום עמוק, ואכתוב תגובה רצינית.

אני אתחיל מהדבר החשוב שעליו אני לחלוטין מסכימה עם זהרה: מגדר הוא לא איזו זהות פנימית עמוקה שמגלה משהו אמיתי לגבי האישיות המיוחדת שלנו. בנוסף, אני גם מסכימה שמגדר הוא לא סט קבוע, יציב וקוהרנטי של התנהגויות. כפי שזהרה כותבת "מגדר זה כלא, זה דיכוי". לא הייתי יכולה להסכים יותר. כתבתי על כך רבות בעבר.

https://www.facebook.com/lilachchar/posts/4523383077687427

אלא שכאן דרכינו נפרדות, כי זהרה מגיעה מכאן למסקנה שבגלל שמגדר הוא כל כך מעפן, הוא לא "אמיתי", והדבר ה"אמיתי" היחיד הוא מין. או במילותיה:

"אני לא מאמינה במגדר, אני מאמינה במין […] הדבר היחיד שהוא נשי בעיני הוא כוס, שחלות ורחם והדבר היחיד שגברי בעיני זה זין וביצים".

מכאן זהרה הולכת עוד צעד, ומאשימה דווקא את אלה שרואים במגדר נזיל בקיבוע סטיראוטיפים מגדריים:

"התיאוריה של המגדר הנזיל, לא רק שהיא תופעה חדשה, היא תוצאה של התבניות החברתיות שהמין שלנו משליך עלינו אבל במקום לשבור את התבניות האלה, אנחנו בונות עוד תבניות חדשות. במקום להגיד, יש לי זין ואני אוהב ללבוש שמלות כי שמלות זה לא בהכרח של נשים, אני פשוט אגיד לא, שמלות זה רק לנשים, ואני לא אישה, אני משהו אחר. יוצרים עוד ועוד תבניות, עוד ועוד חוקים".

אז כאן צריך להגיד כמה דברים:

1. גם הרעיון שמין ביולוגי הוא "אמיתי" ובינארי הוא בסיס רעוע מאוד להזדהות, כי העובדות הביולוגיות מפריעות לו בהמון דרכים.

2. עצם זה שהבסיס לדיכוי הסקסיסטי הוא דבר לא "אמיתי" כמו מגדר, כלומר הבניה חברתית, לא אומר שצריך שיהיה משהו "אמיתי" כמו שזהרה מדמיינת את המין, כבסיס כזה. גם "גזע" הוא הבניה חברתית, כי מבחינה ביולוגית אין גזעים בתוך ההומו ספיאנס, ובכל זאת יש גזענות.

3. זה שמגדר הוא לא "אמיתי", כלומר הבניה חברתית, לא אומר שאין לו משמעות. אם היינו מקשיבות לחכמה של הפמיניסטיות שהיו פה לפנינו, היינו שומעות אותן אומרות שמגדר הוא מעמד. כלומר, מה שמגדיר את הקבוצה "נשים" הוא הדיכוי המשותף שלהן תחת הפטריארכיה שמסמנת אותן כנשים, ומה שמגדיר "גברים" הוא הפריווילגיות שלהם תחת הפטריארכיה. זה הכל. לא כוס, לא זין, שאף אחד לא טורח לוודא שיש לך לפני שהוא מחליט אם את אשה או לא, פשוט מעמד. ויותר מזה, מלמדות אותנו הפמיניסטיות האלה: דרושה סולידריות בתוך המעמד הזה כדי להתנגד לשיטה. לא סולידריות עם כל מי שיש לה כוס, שמובילה למקומות גרועים ביותר, אלא סולידריות עם כל מי שמזדהה עם המעמד המדוכא תחת הפטריארכיה ומעוניינת לפרק אותה.

4. וכאן בדיוק נכנסות טרנסיות ואנשים עם מגדר פלואידי וכל זה. כי עצם הקיום שלנו, בתור אנשים שעוברים בעצם הגופים שלנו והקיום היום-יומי שלנו על חוקי המגדר, הוא סכנה עצומה לפטריארכיה. זאת הסיבה שמי שרוצים לשמר את הפטריארכיה מרבים לרצוח אותנו ולהתעלל בנו ולהפלות נגדנו. אנחנו מפחידות אותם מאוד. אנחנו מפחידות כי אנחנו מראות בעצם הקיום שלנו שמגדר הוא הבניה חברתית, ובכך אנחנו שומטות את הרצפה מתחת לנסיון של הפטריארכיה להציג את עצמה כ"דרך הטבע".

5. לרוע המזל, זהרה התבלבלה. במקום לעמוד לצדנו נגד הפטריארכיה, במקום להבין שהמאבק שלנו לשחרור מגדרי, הוא טובה ענקית עבורה, כי הוא בסופו של יום גם משחרר אותה מכבלי המגדר, זהרה בחרה להעמד לצד הפטריארכיה והסיפור שהיא רוצה לספר על כך שהיא טבעית ונובעת מאברי המין שלנו, ולתקוף אותנו על כך שאנחנו מערערות על ההגיון הזה. בהערת שוליים, זה גם היה כואב ברמה האישית.

6. ואחרונה: תזהרו מהשיח של ה TERFs. הן לוקחות את הרעיונות הרקובים והאלימים ביותר של משטרת המגדר, ומפעילות אותם בשם הפמיניזם. הן עושות את זה כבר שנים, וזה מפרק קהילות פמיניסטיות ברחבי העולם. אני זכיתי להיות חברה בקהילה פמיניסטית עם עומק היסטורי וזיכרון. אצלנו, באשה לאשה, כבר לפני שנים רבות אמרנו שכל מי שמזדהה כאשה מוזמנת, ושאנחנו לא נבדוק לאף אחת בתחתונים, בדיוק בגלל הסולידריות שלנו כנשים. גם הפמיניסטיות של "שיח פמיניסטי" מוזמנות לבוא לאשה לאשה וללמוד מנשים שעושות פמיניזם רדיקלי אמיתי כבר 35 שנים.

 

תגובות

3 תגובות

  1. תודה רבה. תגובה ראויה לפוסט של זהרה. שבת שלום, שבת שירה הפרשה שמתארת הפיכת עם ישראל לעם שעד אז היה צבר של משפחות ושבטים. ומי שמובילה את המהפכה היא מרים. שבשבת קוראים את השירה שלה.
    וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
    וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

  2. רק לעניין הפייסבוק רגע, נתקלתי בקבוצות פייסבוק בדיונים מהפכניים שהעיפו לי את המוח. נתקלתי גם בדיונים מתסכלים שרציתי לדפוק את הראש בקיר. אני בטוחה שלפני שקראתי את השרשור הראשון, הייתי אחת מהאנשים מהשרשור השני.
    בעניין המגדר, שאלה כנה. והתנצלות מראש, כל הנושא של מגדר מאד מבלבל בעיני כי בשבילי אישית זה משהו חיצוני שנכפה עלי. אבל אני מבינה שיש א.נשים שתופסות את המגדר כרכיב חשוב בזהות שלהןם, בין אם זה אותו מגדר שסומן בלידה או לא. אני לא בטוחה איך זה מסתדר עם מה שאת כותבת, שמגדר הוא מעמד. זה נראה לי כמו היבט אחד של מגדר, אבל לא היחיד. מעמד הוא משהו שנולדים אליו באופן מקרי. אישה שנולדה במעמד מסויים, אילו היתה נולדת בנסיבות אחרות, היתה שייכת למעמד אחר. מצד שני, א.נשים נאבקות שיכירו במגדר שלהםן, שאינו תואם את מה שסומן בלידה, דוקא כי מבחינתןם הוא דבר לא מקרי ולא חיצוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

ב24/3 ציינו בארגנטינה 48 שנים להפיכה הצבאית ומאות אלפי אנשים יצאו לרחובות בדרישה לצדק עבור הקורבנות שהועלמו ונרצחו. מה ניתן ללמוד ממשתחררי השבי בארגנטינה על השבי של החטופים בעזה? כיצד ניתן ליישם צדק מעברי על נפגעות אלימות מינית, כפי שיישמו בארגנטינה.
ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.