זכיה כהן ומסעודה כהן

תיעוד זה הוא חלק מפרויקט סיפורי נשים בשואה. לעמוד הראשי של הפרויקט:
ייחודיות הגורל הנשי בשואה

אספה: מרים ראובני

זכיה כהן- תוניס

זכיה כהן היא אימי – גרה היום במבשרת ציון.

היא נולדה בשנת 1936 בעיר ג'רבה בתוניס. בתקופה זו הנשים לא הורשו להסתובב ברחובות והגברים עסקו בלימוד תורה. זכיה הייתה בת 6 כשפלשו הגרמנים לתוניס. המשפחה הייתה מסודרת כלכלית – הייתה להם חנות תבלינים. הידיעות על התקדמות הגרמנים לתוניס פורסמו דרך הרדיו.  היהודים חפרו שוחות בשדות כדי להתחבא גם מהגרמנים וגם אם וכאשר מטוסים יפציצו את העיר.

האווירה הייתה מפוחדת , היה חשש שיאנסו את הבנות. המוסלמים שהיו בקשר טוב עם היהודים , החלו לשתף פעולה עם הגרמנים ולהלשין על היהודים. זכיה מספרת שהגרמנים נהגו להגיע לבתי היהודים ולבזוז את רכושם, בעיקר הזהב.  היא זוכרת מקרה שהגרמנים נכנסו אליהם הביתה, היכו אותם  ודרשו לקבל  זהב.

היא מספרת שבג'רבה היו הרבה כוהנים ובית הכנסת "אל גריבה" במקום נחשב למקום מאוד רוחני וקדוש.  הגרמנים נכנסו לבית הכנסת ובזזו  כלי קודש מזהב.

 

מסעודה כהן – תוניס

מסעודה כהן ז"ל  היא קרובת משפחה מצד אבי – המשפחה גרה בלוד.

מסעודה  נולדה בשנת 1923 בעיר ג'רבה בתוניס. היא הייתה בת 19 כשהגרמנים פלשו לאי ג'רבה.

הידיעה שהנאצים מתקרבים גרמה לחרדה ולפחדים אצל היהודים .  הם חששו לחייהם ולגורל בנותיהם –  שלא יאנסו ע"י הגרמנים, והחביאו אותן במקומות מסתור.

גברים וילדים נלקחו למחנות עבודה – בכל בוקר החיילים הנאצים היכו אותם עם אלות. מסעודה ז"ל עבדה בכפייה במתפרה יחד עם האחיין שלה, הם תפרו מדים לנאצים.

באחד הימים הייתה פקודה שכל הנשים תמסורנה את התכשיטים שלהם וניתנה אמת מידה , אם לא יצלחו לאסוף את הכמות הנדרשת, הנשים ירצחו. בבדיקה היה חסר זהב בכמות קטנה , התנהל משא ומתן והגרמנים הסכימו לותר. מסעודה נמלטה עם אביה לכיוון מדבר סהרה , הם הסתתרו בתוך קברים שכנראה נופצו ע"י הנאצים.

השאירו תגובה