ח"כ עאידה תומא סלימאן מתכוונת לפעול למען נשים מכל שכבות האוכלוסיה

תמלול הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – 8.6.15

נכתב ותומלל ע"י מיכל זאבי – חברת הנהלת ש.י.ן-שוויון ייצוג נשים ופרלמנט נשים

סוף סוף חזרו ועדות הכנסת לעבודה, וביניהן גם הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
לכבוד ישיבת הפתיחה של הוועדה התקבצו ובאו נציגות ארגונים, פעילות חברתיות, נציגות ציבור ונשות אקדמיה להשתתף בישיבה שהוגדרה להצגת חזון יעדים ומטרות והתקיימה בנוכחות השרה לשוויון מגדרי (ועוד דברים) ח"כ גילה גמליאל.
חדר הישיבות היה גדוש מפה לפה ויש לציין כי מגוון הנושאים שהועלה היה רב ומוכר לנו היטב. מוכר לנו מדי.
כל כך מוכר שמדי פעם נדדו מחשבותיי ותקוותיי לכך שאזכה יום אחד לשבת בדיון שכזה ולגלות שירדו לנו נושאים מהשולחן. נושאים שסיימנו לטפל בהם ושהם כבר לא על סדר היום שלנו.
לצערי הרב, כרגע זה ממש לא המצב.
הדברים שתמללתי להלן במהלך הישיבה, אינם מהווים פרוטוקול רשמי אך הם מובאים בדרך בה נאמרו, ללא תוספות או פרשנות מצדי.
יחד עם זאת, השמטתי את הברכות בהן פתחו כל הדוברות/ים כמו גם הערות ״טכניות״ למיניהן, התבדחויות שונות וכד׳.

———–

רגע לפני ש"אשחרר" אתכםן לקריאת התמלול, אביע את אכזבתי האישית מכך שנושא הטמעת החינוך המגדרי ופיתוח רגישות מגדרית אצל ילדים/ות מגיל צעיר ובכלל, לא הוזכר בדיון ע"י הדוברות/ים השונות/ים כנושא שהוועדה צריכה לעסוק בו.
נושא זה הוא בעיני בעל חשיבות עליונה ומכרעת, שכן כל עוד תמשיך מערכת החינוך למסלל ילדים וילדות, נערות ונערים לתוך חברה ממוגדרת היטב תוך מניעת חינוך ביקורתי רגיש מגדרית, כנראה שניאלץ להמשיך להיפגש ולהגדיר לעצמנו את אותם חזונות, אותם יעדים ואותן מטרות שוב ושוב ושוב.
וחבל שכך.

יו״ר הוועדה – ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)

אני מאד שמחה ונרגשת לפתוח את הישיבה הראשונה ולראות כל כך הרבה משתתפות. אני שמחה שהשרה נמצאת איתנו ורוצה לציין שהייתי בטוחה שהיא צריכה זמן להתארגן אבל מיד בטלפון הראשון שעשינו, ענתה ללא היסוס שהיא תגיע ותצטרף לישיבה. אז תודה.
לפעמים אני מעבירה ביקורת על עצמנו, על התנועה הפמיניסטית ועל הובלת המאבקים שלנו.
אני רוצה לשים את הדגשים של הועדה, לכל אורך הדרך, על הקבוצות הכי מוחלשות והכי מודרות בחברה הישראלית – נשים עובדות ונשים מובטלות. (צריך לזכור שלא כל הנשים העובדות הן חזקות), נשים עם מוגבלויות, נשים שסובלות מאלימות (יהודיות וערביות), וגם נערות במצוקה, נשים פלסטינאיות אזרחיות ישראליות שנמצאות בשולי השוליים ואנחנו רוצות להביא את האג'נדה הזאת לשולחן, למרות שאני יודעת שזה כבר הובא בעבר.
הפעם אני אביא את זה מהעיניים של מי שחיה את זה.
אנחנו נביא גם את הנשים החרדיות, המזרחיות האתיופיות. אנחנו נדבר לא רק על מעמד נשים, אלא על בניה של חברה אחרת.

השרה לשוויון מגדרי – ח״כ גילה גמליאל (הליכוד)
דרשתי להקים תכנית אם ארוכת טווח לאתגרים שאנחנו צריכות להתמודד איתם. אלו שרוצות להשתתף יכולות לבקש ואני אוכל לבדוק מה מתאפשר, ולראות איך ניתן לשלב עוד נשים בהכנת התכנית הזאת.
אני רואה מול עיניי, בחזוני, שאיפה לשוויון מגדרי ולצמצום פערים.
דיברת על נשים מוחלשות. אנחנו מכאן יכולות לפעול למיגור תופעות של פערים ושל עוני שברובו מורכב מנשים
אנחנו צריכות לדאוג לתחבורה ציבורית לנשים ערביות, להשתלבותן באקדמיה, למעונות יום, ולמלגות.
אני מצטערת שלא אוכל להישאר כל הישיבה אבל אני מבטיחה את שיתוף הפעולה שלי ואשמח לשמוע על כל יוזמה ונושאים שאוכל לעזור ולקדם.

ח״כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אני מאד שמחה. מאד מאד שמחה. אני חושבת שעאידה באה לשנות פרספקטיבה שקשורה לצדק ולערכים אוניברסליים.
אנחנו צריכות להיכנס לנושא הזה מתוך ערכים של שוויון, של צדק, של חברה דמוקרטית, חברה אנושית, ומתוך ראיה שלפעמים ההגמוניה היא מכשול בפני ערכים אוניברסליים. אפילו שפה סטנדרטית היא מכשול לערכים.
אין דבר כזה ״נושאי נשים״. אישה היא חלק מהחברה והיא המבחן האמיתי לדמוקרטיה של החברה שלנו. אני מרגישה גאווה שאת יושבת הראש, עאידה, זה הישג לנשים פלסטיניות והישג לרשימה המשותפת ולכוחות הדמוקרטיים.

ח״כ מירב בן ארי (כולנו)
אני מקווה שתהיה התייחסות גם לנשים במגזר הציבורי ובמועצות, כולל התייחסות למיעוטים. אני רוצה שנתייחס לנשים כמי שמרכיבות את בסיס החברה.

ח״כ רחל עזריה (כולנו)
אני תמיד מזכירה לעצמי שאנחנו עומדות על כתפיים של נשים שנאבקו כדי שאנחנו נשב כאן ונהנה מזכויות שלא היו מובנות מאליהן.
אנחנו לא חיות בחברה שוויונית, ממש לא, אז כשאני חושבת על מה שהיה קודם זה מבהיר לי גם את האתגרים שיש לנו לפנינו.

ח״כ בני בגין (הליכוד)
אני רוצה כרגע רק להעיר הערה לגבי המינוח, כי צריך לדייק.
אני נולדתי לפני 72 שנים. תעודת הלידה שלי נושאת את הכותרת פלשתינה א״י, אז אני יהודי ארץ-ישראלי, אני יהודי פלשתיני. בנוסף, יש לנו קבוצה חשובה של ערבים פלסטינים אזרחי ישראל וכשמדברים על נשים פלסטיניות אז זה גם נשים יהודיות פלסטיניות.
אני מציע לדייק במינוח כדי שנדע על מה מדברים.
יש כאן נציגות רבות. כל נושא הוא חשוב אבל צריך לקבוע סדר קדימויות ועדיפויות לטיפול. לא נכון להתפרש על כל הבעיות והנושאים. צריך לבדוק מה אפשר לקדם הכי מהר.

נציגות שדולת הנשים – ד״ר מיכל סלע (מנכ"לית) + עו״ד קרן גרינבלט
(מוצגת מצגת שמאירה את התחומים בהם מתמקדת שדולת הנשים).

אימהות ועבודה
זה התחום החמור ביותר.
נדרש מאיתנו שינוי חשיבה על איך עובד שוק העבודה, ועל איך כל תיקון קטן שהוא אמנם הישג אך הוא לא שובר את החלוקה המגדרית.
– חופשת לידה (או עבודת לידה או שמות שונים שניתן לתת לזה) – פותחת פתח לאפליה ומעסיקים עדיין פוגעים בנשים שיוצאות לחופשת לידה ולצערנו ההתנכלות לא מעוגנת בחוק. ניתן להפעיל את החוק רק כשיש פיטורין ודברים אחרים שמעוגנים בו.
– עובדות שעתיות, עובדות קבלן – מדובר בנשים חסרות הגנות שנשים אחרות כן זוכות להן.
– פערי שכר  – זאת השנה השלישית של פרויקט ״שוות ערך״ במסגרתו אנחנו מקדמות את המאבק בפערים אלו. המשך הרפורמה יתעסק בשינוי הפרדיגמה – במקום להתבסס על תביעות פרטניות להתמקד במעסיקים ובמניעה וזה צריך להיעשות ע״י המדינה.

בריאות נשים
ישנן אוכלוסיות מוחלשות שיש להן בעיות בריאות מיוחדות שדורשות תשומת לב.
רפואה מגדרית, כלל, הוא נושא שחשוב לעסוק בו.

חיזוק מוסדות
נדרש חיזוק של מוסדות שיש כיום ושעוסקים בקידום שוויון מגדרי.

ח״כ ד״ר עליזה לביא (יש עתיד)
אנחנו צריכות לחשוב גם על נשים שלא יודעות עברית. אחת החולשות שלנו שלא לומר המחדל שלנו הוא דבר שנחשפתי אליו בתפקידי כיו״ר הועדה הזאת בכנסת הקודמת, והוא עד כמה נשים לא מודעות לזכויותיהן.
כששר הכלכלה לא החזיר לנו תשובות על נושא האישורים הגורפים שמשרדו נותן לפיטורי נשים בהריון, זה מעיד על הבעיה. צריך לנער את הוועדה שמאשרת את הפיטורין האלו.
זה מחייב שיתופי פעולה.
הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, עברה לאופוזיציה והממשלה צריכה להבין שזה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה.
השבוע מונו שלושה מנכ״לים גברים למשרדי ממשלה ואני מאד מקווה שזה לא מסמן את ההמשך.
שמעתי עכשיו שבחלק מהדירקטוריונים מבקשים קריטריון של דרגות צבאיות.
גם בבית הזה יש אפליה.
בוועדה שבדקה את צוק איתן מצאו דרך להעיף משם את כל הנשים.
בוועדת שישינסקי ובוועדת לוקר לא היו נשים ללא דרישה מצדנו. ללא התבוננות ומודעות מצדנו.
לוועדת פרי מינו את לימור לבנת רק אחרי מחאה.
אנחנו חייבות להתבונן על המציאות כי אחרת נלך אחורה, במיוחד כשהוועדה עברה לאופוזיציה.
הועדה בכנסת הקודמת פעלה רבות לקידום נושאים וחוקים. חוק הסרטונים חוקק מהועדה הזאת ולוועדה הזאת יש הבנה וידע רב וחייבים לשמור על הקשר עם הארגונים בשטח.
אני קוראת לשרה לטפל בתקציב המגדרי שהתחלנו לטפל בו. משרד שלא יעביר תקציב מגדרי לא לאשר לו את התקציב.
צריך להמשיך עם הנוהג של משקיפות – שיתוף נשים שלא מיוצגות.
לצערי על הנושא שהיה נר לרגלי, מעמד נשים מהמקום האישי, הטילו בכנסת ובממשלה וטו. וטו על נושאי דת ומדינה, ואני לא רואה איך נעשה את השינויים שהתחלנו להוביל.
זה המקום של הועדה. אני לא מצפה מהממשלה, אבל כאן אפשר לשנות, אפשר לקדם ואפשר לעשות כי אין ברירה.

מנכ"לית "נשים נגד אלימות" – נאילה עווד
אני רוצה לדבר על מעמדנו כנשים פלסטיניות, לא רק כנשים מוחלשות אלא ככאלו שנמצאות בשלושה מישורים של דיכוי.
היותנו בחברה פטריארכלית, היותנו נשים והיותנו חלק ממיעוט לאומי.
בשוויון מגדרי אנחנו צריכות להתייחס לשלושת המישורים האלו כדי לטפל בבעיה מהשורש.
אני אציג נתונים.
כנשים – אנחנו מדברות על 2 נשים ח״כיות מתוך 120 שזה הישג של התנועה הפמיניסטית.
בשלטון המקומי הצלחנו לקדם את החוק לייצוג נשים ואנחנו מקוות לקטוף את הפירות ב 2017. אבל יש 16 נשים במועצות המקומיות שזה עליה מ-6 שהיו קודם וזה גם הישג שלנו.
יועצות לקידום מעמד האישה – רק 11 במינוי של מכרז למרות שזה החוק כל השאר בהתנדבות, וצריך לתקן את זה.
רשות שופטת – 11 שופטות ערביות מתוך 537, זה אפילו לא 2%.
בחברות ממשלתיות הייצוג שלנו שואף לאפס, גם אחרי החלטת ממלה שהיו אמורים להוביל לייצוג הולם של ערבים. אז ייצוג של ערבים הגיע ל 8% אבל זה הגיע רק ל 3.2% ייצוג של נשים ערביות.
החסמים הם מבניים והם לא תלויי חברה ותרבות שלנו. הזכירו כאן כבר קודם תחבורה ציבורית ומעונות יום.
89% מהתיקים שפותחות נשים ערביות במשטרה נסגרים על אף שנשים ערביות כמעט לא מגיעות למשטרה.
יש במשטרה 6 חוקרות דוברות ערבית –  4 הן ערביות ו-2 מדברות ערבית.
כל מדיניות המכרזים והפרטת משרד הרווחה הם דברים שמגדילים פערים ומחלישים נשים. במיוחד כשמדברות על 2 מקלטים לנשים ערביות מתוך 14 בשעה שהאחוז של ערביות במקלטים הוא 30%.

השרה לשוויון מגדרי – ח״כ גילה גמליאל
אני אסתייג מדברי עליזה לביא על כך שהועדה נמצאת באופוזיציה.
לי זה לא משנה את שיתוף הפעולה וזה לא דבר שיצור בעיות, אבל אם תתקלי בבעיות כל שהן אני מבטיחה לטפל בהן.
יש בעיה בתנאי הסף שמטילים על שיבוצן של נשים למנכ״לות ואותו דבר גם בדירקטוריונים והכל באצטלה של ״מקצועיות״.
לא ייתכן שנשים לא עוברות את הקריטריונים כי הן לא ניהלו מערכות כלכליות גדולות עם מספר עובדים נדרש במשך שלוש עד חמש שנים.
הכשל הוא בקריטריונים.

ח״כ ג׳מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
הבחירה שלי להיות בוועדה הזאת היא מודעת וזה בשל חשיבותה.
חשיבות הועדה היא בעבודתה. בכוחנו להפוך אותה לחשובה ובחולשתנו נעשה בדיוק ההיפך.
יש אגדות כאן בכנסת על ועדה יותר חשובה ופחות חשובה ולוועדה הזאת יש הרבה משימות.
מצבה של האישה הערבייה הוא המצב הכי קשה בארץ ואני אגיד את הדברים החשובים בעיני.
צריך להתמקד בדברים הגדולים ולא להידחק לטיפול בעיות בשוליים גם כשהן חשובות.
צריך לקחת ולהזיז את האבנים הגדולות.
אצל נשים ערביות אחת האבנים היא התעסוקה.
פעם למשל הייתה בעיה בהכשרה. הבעיה עדיין קיימת, אבל היא קטנה בהשוואה לתעסוקה. אם ההכשרה זה 1 אז תעסוקה זה 100. נשים מקבלות יותר הכשרה כיום.
לא צריך שינוי, צריך לחולל מהפכה.
האבן השניה היא אלימות נגד נשים.
מכאן צריך לצאת מסר לכולם בכל התחומים והמקומות של אפס סובלנות לאלימות. על כל עניין קטן צריך להפוך את העולם.
שתי הבעיות האלו הן הכי חשובות לטיפול הועדה.

מנכ״לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – אורית סליציאנו
אלימות מינית היא מכת מדינה.
אני מייצגת עשרה ארגונים שמטפלים ב-40,000 פניות בשנה ששני שליש מהן זה פגיעה בילדים.
הרבה שנים אנחנו משמיעים את קולנו והיום אני אדבר על הנושאים האסטרטגיים מבחינתנו.
נעשה מהלך יחד עם משרדי ממשלה לתכנית לאומית למניעה אלימות מינית אצל ילדים ונוער וצריך ללחוץ על הממשלה לאשר אותו.
יש הצעת חוק שהתחילה בכנסת הקודמת על כך שנפגעות ונפגעי פגיעה מינית יקבלו פיצוי ויוכלו לחזור ולתפקד ולא להרגיש שהן עול על החברה. כמה שזה מובן לנו לפצות נפגעי טרור כך זה גם צריך להיות בזה.
מניעה – צריך להמשיך ולקדם הצעת חוק לפיה אנשי המקצוע הרלבנטיים יעברו הכשרה בנושא התקיפות המיניות. כל אנשי החינוך, במשטרה, עובדים סוציאליים ועוד ועוד.
אנחנו פועלות להשגת שוויון מגדרי ויצירת מרחב בטוח בארגונים כמו תנועות הנוער, התחלנו לפעול כבר עם הצופים אבל גם במקומות כמו שירות לאומי ועוד.

נציגת פורום הנציבות למניעת הטרדה מינית באקדמיה – פרופ׳ רחל ארהרד
אנחנו נמצאות בחדר מלא נשים שרובנו מסנגרות על נשים מוחלשות ולא נמצאות כאן המוחלשות בעצמן.
אני כאן כדי לסנגר על החוקרות והמדעניות הנהדרות שלנו שיושבות באוניברסיטאות. חוקרות שהן משאב נדיר שיש לנו ובמדינה דלת המשאבים
שלנו מתווכחים על גז ומשאבי טבע אבל יש לנו משאב של חוקרות מעולות בקנה מידה בינ״ל שהוא מבוזבז.
בפרס נובל זכו ארבעה גברים ואישה וזה המצב שמצויים בו.
ההשכלה הכללית של נשים גבוהה יותר. יותר נשים מסיימות תארים. גם בתארים המתקדמים. אבל משם יש נחיתה של שיעורן בייצוג הסגל האקדמי בצורה שאנקר את ״מספריים״.
בדרגה הגבוהה ביותר של פרופ׳ מן המניין זה יורד בפקולטות מסוימות ל-3% כמו למשל בהנדסה. וזה קורה כאשר יש לנו כבר פול של מסיימות תארים גבוהים כך שהטיעון ש״אין נשים״ לא תקף יותר.
תפקיד הועדה והשרה הוא להסיר את החסמים המוסדיים והחסמים האישיים בחברה מאד פרונטליסטית. צריך לייצר סביבה שתומכת במשפחה ובקריירה גם יחד. צריכות לקדם את הסביבה כמו בכל אוניברסיטה בעולם. דאגה לגיל הרך. גיוס וקידום חברות סגל, כולל נשים מהחברה הערבית כדי שלא תהיה לנו רק פרופסורית אחת ערביה במדינת ישראל.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה – עו״ד ציונה קניג-יאיר 
אצלנו מטפלים ב 14 סוגי אפליה אבל בכל המקומות יש אפליה כפולה של נשים ובזה צריך לטפל.
הועדה הזאת היא פלטפורמה חשובה מאד.
עאידה, יש לך כאן הזדמנות להשתמש בוועדה ובנו ובכל הנוכחים כאן והשמיים הם הגבול.

יחידת תיאום המאבק בסחר בנשים, משרד המשפטים – ד״ר מירב שמואלי 
התחום שלי נוגע בנשים הכי מוחלשות בחברה ובנשים שמשועבדות במסגרות שונות.
רוצה להדגיש שמתחילת שנות האלפיים הייתה ועדת משנה שהורחבה לעיסוק בסחר בנשים וצריך להקים ועדת משנה כזאת.
חוץ מזה, אם לא תקום למשל ועדת משנה לעובדים זרים אז המשמעות היא שאין להם בית בכנסת.
הפעילות של מדינת ישראל הגיעה להרבה מאד הישגים אבל עדיין יש אתגרים. זאת פעילות גלובלית ואנחנו נבחנים בפרמטרים שונים.

יו״ר הועדה – עאידה תומא סלימאן
מאשרת שוועדת המשנה אכן תוקם

נציגת ארגון ״אחותי״ – שולה קשת
אנחנו תנועה פמיניסטית מזרחית. שמחתי כשדיברו לא רק על נשים כלל אלא גם בהקשר אתני לאומי שהוא מוסיף לדיכוי כשמדברות על מעמדן של נשים.
נשים פלסטיניות מזרחיות ואתיופיות כפופות לדיכוי כפול, מוכפל ומשולש.
אני רוצה לדבר על אלימות משטרתית- בוועדה הקודמת הבאנו את הנושא. נשים נפגעות מהמשטרה יותר כי יש גם הטרדות מיניות.
הבאנו הצעה לתיקון חוק שאישה נפגעת לא תצטרך לבוא ולהוכיח שהיא אמרה שהיא לא מעוניינת.
תעסוקה – יש נשים שלא רכשו הכשרה אבל יש להן ידע אחר בכל מיני תחומים והן מנסות להתפרנס וצריך לעזור להן.

ראשת הראשות לקידום מעמד האישה – ורד סוויד
אחד הדברים המרכזיים מבחינתנו זה להוביל לשינוי חשיבה.
במחקרים שעשינו ראינו שהדבר הזה של שינוי החשיבה מתמקד בחלוקת הנטל בבית.
צריך לקדם מהלך של תקופת לידה לאבות ולאמהות בזמנים שונים.
באירופה, איפה שחוקקו את זה, בהולנד למשל, גבר שלא לוקח את הזמן הזה מרימים כלפיו גבה.
המעסיקים מתנגדים לזה אבל אנחנו חייבות להוביל את זה.
נושא נוסף הוא להפסיק ולהפקיר את הנשים בהריון שנפלטות ממעגל העבודה. לא משנה מה הסיבה, גם כשארגונים מתייעצים או מתפרקים צריך לתמוך ולעזור לנשים בהריון. צריך למנוע כל מקרה של פיטורי אישה בהריון ללא קשר לסיבה.

נציגת "נעמ״ת" – עו״ד גליה עציון
הועדה צריכה לחשוב מחוץ לקופסה. אנחנו ״מקשקשות בקומקום״ וחוזרות כל הזמן לאותם דברים. צריך לשנות. כמו למשל להנגיש את העבודה אלינו ולא להנגיש אותנו למקום העבודה.
צריך עבודה משותפת וכבר ראינו שנושאים רבים שחצו מפלגות וחצו צדדים.
חוקים זה חשוב אבל הייתי קוראת לוועדה להתעסק בבעיה של ביקורת ואכיפה. לפרלמנט יש כוח בקרה וניהול, אבל הכוח הזה לא מופעל במידה הנדרשת.

מדענית ראשית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל ויו״ר המועצה לקידום נשים למדע וטכנולוגיה – פרופ׳ נורית ירמיה
מצוינות אקדמית היא לא אובייקטיבית. אנחנו כבר יודעות ששתי הצעות מחקר זהות מקבלות ציון שונים תחת שם של אישה ושם של גבר.
דיברו כאן על רפואה מגדרית. אנחנו יודעות שהרפואה בנויה על גוף הגבר כי המחזור של נשים מפריע למחקרים. אז בינתיים נשים מתות מהתקף לב כי הן לא יודעות שהמאפיין שלו זה לא לחץ בחזה.
אז ברפואה זה כבר ידוע אבל אני רוצה להמשיך הלאה. כל עוד נשים ירוויחו פחות, וכל עוד מקומות עבודה תמיד ימצאו את הדרך שכאשר נשים נכנסות לארגון אז ממציאים ארגון חדש שחוסם אותן (כמו שקרה בהיי טק) אז צריך להמשיך ולעשות..
זה לא חשיבה מחוץ לקופסה זה ביטול הקופסא.
צריך לדאוג לקריטריונים ולהתאמת מקומות העבודה לכולנו.
אני מציעה לא לדבר על עבודה ומשפחה אלא על זמן ציבורי וזמן פרטי.
כשנשכיל להבין שלשני המגדרים דרושה חלוקה נכונה יותר של הזמנים האלו אז נוכל להגיע למצב שזאת לא תהיה רק האישה שלא מגיעה לעבודה כי הילד חולה, ובסוף היא גם מרוויחה פחות.

נציגת ״איתך מעכי״ – קרן שמש פרלמוטר
בהמשך לדברים שנאמרו כאן על תכנית האם. ארגוני הנשים כתבו תכנית פעולה כוללת שמתייחסת להחלטה 1325וקושרת ייצוג עם מניעת אלימות. בזכות הועדה ובזכות ורד סוויד, לפני פיזור הכנסת התקבלה החלטה ממשלתית לכתיבת תכנית לאומית ליישום והממשלה צריכה להידרש למימוש ההחלטה הזאת.
משרדי הממשלה צריכים ללכת בעקבות ארגוני הנשים שכתבו את המסמך
כי כפי שכבר נאמר ההסתכלות היא לא רק על הדברים הקלאסיים ״של נשים״ אלא להרחיב את זה לתפיסת הביטחון, לביטחון שהוא לא רק מיליטריסטי ולעשות את הקשר בין אלימות לבין ייצוג ואנחנו קוראות לשרה ולוועדה שזה יהיה הכיוון הראשון שילכו אליו.
אני מקווה שהועדה תיעזר בארגוני הנשים. הובלנו מאבקים ושינינו מדיניות ואני רוצה לציין שני פורומים:
– פורום שותפות – חברים בו ארגונים שעוסקים בתעסוקת נשים וזאת פלטפורמה לשינוי ציבורי וחקיקה בנושא הזה.
– פורום צעירות – נשים שהיו נערות בסיכון ולא תמיד שמים לב אליהן.

מנהלת האגף לקידום נשים, נציבות שירות המדינה – עו״ד טלילה שחל-רוזנפלד
אנחנו מתמקדים בהגשת דוח שטאובר לקידום נשים בשרות במדינה.
מה שחשוב זה הובלת מדיניות שוויון מגדרי שתבוא מלמעלה ולא רק מלמטה.
גם תפקיד הבקרה והאכיפה שהוזכר כאן הוא חשוב מאד.
הורות ומשפחה – שינוי במקומות העבודה וצורת המחשבה. צריכים להפסיק למדוד בשעות עבודה את איכות העבודה.

מנכ"לית "מרכז רקמן" – ד״ר גלית שאול
כל שותפות היא חשובה. אני רוצה להעלות את אי השוויון בתחום דיני המשפחה.
הדין האישי שהשגנו בו הרבה הישגים והם הולכים להימחק בשם השוויוניזציה המדומה. אנחנו רואות שמול אי השוויון בחברה אנחנו לא מצליחות לזכות ולשפר מצב של נשים וילדים אחרי גירושין והן כבר מגיעות מוחלשות לתהליך הזה.
אני מקווה שנושא חזקת הגיל הרך ומעמדן של נשים בפני בתי הדין יידונו כאן. אי השוויון צריך להיות כאן על השולחן.

יו״ר הועדה – עאידה תומא סלימאן
כמי שהנהיגה ב 1995, כשבתי הדין למשפחה לא כללו נשים ערביות ואני תיקנתי את החוק אז זה נושא שמאד קרוב לליבי.

ח״כ בני בגין
מבקש את זכות הדיבור כי אני חייב לצאת להצבעה בוועדה אחרת.
אני רק רוצה לספר סיפור ששמעתי מאבי בגיל 10.
שתי לוחמות למען זכות בחירה באנגליה נפגשו בבית הסוהר כי עצרו אותן. הצעירה אמרה למנהיגה בבכי ״אבל מה יהיה עכשיו כשאנחנו בכלא?״. המבוגרת ענתה לה: ״תתפללי לאלוהים והיא תעזור לך״.

מנכ״לית עמותת "כ״ן – כוח נשים" – עו״ד ליאל אבן זהר
אנחנו סבורות שכשנשים מגיעות לעמדות קבלת החלטות, לעמדות של השפעה הן עושות שינוי אך לצערנו הן לא מגיעות לשם.
אימוץ החלטה 1325 היא ההזדמנות לשינוי וצריך לדרוש את האכיפה של זה.

נציגת ארגון ״אישה לאישה מרכז פמיניסטי חיפה״ – ד״ר שריי אהרוני
אנחנו מיעטנו להגיע בשנים האחרונות לדיוני הועדה הזאת ואנחנו מקוות שהוא יהפוך למקום טוב ונכון לנו להיות בו.
אנחנו מחזיקות את הארכיון הפמיניסטי של מדינת ישראל.
נשים בהתנדבות מתחזקות אלפי מסמכים ללא תקציב ואנחנו מבקשות שיהיה דיון על שימור של מסמכים ועל העברת ידע על פעילות פמיניסטית בישראל כך שזה ייכנס לתכניות לימודים בכל מערכות החינוך, גם באוניברסיטאות וזה יילמד וייחקר ושיזכה למקום של כבוד.

נציגת ״שותפות״ – עו״ד שלי דביר
אנחנו מקדמות שוויון מגדרי בתעסוקה ואנחנו רוצות להתמקד בבעלות עסקים קטנים.
יש בעיה בדיני המכרזים – בשנתיים האחרונים אף עסק בראשותה של אישה לא זכה במכרז של עיריית ת״א.
נושא נוסף שחשוב לנו זה זכויות נשים בפנסיה. רק ל-30% מהנשים יש פנסיה וזה אומר ש 70% צריכות להסתמך על קצבת זקנה שהיא כיום 1350 ש״ח.
צריך להיאבק על העלאת קצבת הזיקנה ולדאוג לנשים בפנסיה. כמובן שזה ייטיב גם עם גברים, אבל כאמור לרוב גדול של נשים אין פנסיה.

נציגת ״שתיל״ – ענת יונה עמדי 
עובדות המועצות הדתיות מראות כמה חשוב ייצוג נשים בוועדות דתיות. אנחנו רוצות גם להפנות את תשומת הלב לתאגידים שמעסיקים הרבה נשים אבל אין נשים בתפקידים בכירים וכך הן אינן משפיעות על מה שקורה בארגון.

ממונה על קידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי – שולה אגמי
אנחנו צריכות לטפל במעמדן של היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות ויש בנושא הזה שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי.
יש מקרים שרק בגלל החוק ממנים יועצת אבל לא נותנים לה תקציב וכך היא לא יכולה לפעול.
מרכזי הסיוע – עובדות במשותף בנושא ההכשרה אבל לצערי לא מחייבים ממונה לנושא מניעת הטרדה מינית לעבור הכשרה וזה מייצר הרבה בעיות של ממונות שלא יודעות בעצם מה תפקידן.

יו״ר הועדה – עאידה תומא סלימאן – דברי סיכום
אני יודעת שהרבה רוצות לדבר אבל זאת רק ישיבה ראשונה ואנחנו ניפגש עוד הרבה.
אנחנו צריכות לעסוק בסגירת פערים של נשים שנשללה מהן האפשרות להגיע ולחיות בכבוד. אני לא מדברת אפילו לא לחיות ולהגשים שאיפות. נשלל מהן הדבר הכי בסיסי.
היה חסר לנו כאן היום קולן של נשים בדואיות מהנגב.
בשבוע הבא יש ישיבה על נשים במערכת החינוך, מורות – נדבר על השכר, על מינויים, על אבטלה אצל מורות ערביות ועוד אבל זה בשבוע הבא.
אני שוב אומרת שזאת רק ההתחלה.
אני רוצה להסתמך על סיורים בשטח ועל עבודה משותפת עם ארגוני הנשים ואני רוצה לציין שיש לי מה להגיד על הנושא של 1325. ואני עוד אגיד את זה אבל אני אשמח שזה יעלה כאן כי גם נשים ערביות הכינו נייר בנושא הזה.
למדד הביטחון גם נקדיש דיון ונביא את 3 הפרספקטיבות של זה.
הועדה תעסוק בעיקר בבקרה ואכיפה. צריך לעבוד בזה קשה.
יש לנו הרבה חוקים מתקדמים ועניין האכיפה לא מיושם כמו שהיינו רוצות.
חלק מזה נובע בעיני מהמגמתיות ומחוסר המודעות אצל מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות במדינה ואחד הדברים שצריכות לעבוד עליו זה שינוי גישה ושינוי דעות וצורת קביעת מדיניות כך שהיא תכלול לא רק אכיפה אלא גם פיתוח קדימה והגדרה לאן רוצות להגיע.
אשמח לקבל כל הצעה מכן. צריך להפנות את זה לוועדה כמובן אבל יכולות גם ישירות אלי.
תודה לכולכן שבאתן. ועוד ניפגש.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.