Reading Time: 4 minutes

חנה קפרא

Reading Time: 4 minutes

הקדמה: ערך אנציקלופדי זה ערך זה נמחק ברוב קולות על ידי פעילים בקהילת ויקיפדיה עקב מחלוקת על מידת חשיבותו.
אנחנו חושבות שיש מקום לערך וחשוב לתעד נשים שהשפיעו על ההיסטוריה. הערך מובא כאן במלואו כמו שהיה לפני המחיקה.

מאת אסף אורן, פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה"

חנה קפרא (26 בדצמבר 1921, רחובות – 28 בספטמבר 1997, רחובות) חברת ארגון ההגנה, טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר הישראלי. היתה מתנדבת פעילה בגופים ציבוריים בעיר רחובות. על שמה רחוב בעיר.

חנה קפרא בעת שירותה בחיל האוויר

ילדות ונעורים

מוצאה של משפחתה של חנה קפרא מתימן, משם עלו בני משפחתה ארצה בקבוצה בת כ-150 איש ואישה, בליווי מלווים מוסלמים שכירים, ששימשו להם כמורי דרך ושמרו עליהם מפני שודדי דרכים. הם הלכו ברגל עד עיר הנמל עדן. משם הפליגו בסירות עד מצרים ולאחר מכן הגיעו לנמל יפו. בהגיעם לארץ ישראל בחרו בני המשפחה להתיישב במושבה רחובות[1]
נולדה בשנת 1921 בשכונת שעריים בעיר רחובות, בתם של יאיר ושרה (סלחה) קפרא שעלו לארץ בשנת 1909. היא השנייה מבין ארבעת ילדיהם של בני הזוג.[2] המשפחה גרה בבית קטן בשכונת שעריים. כבר בהיותה ילדה לקחה חלק בפרנסת המשפחה וסייעה לאביה בעבודות הפרדס ובנטיעות. בעוד חנה גוייסה כילדה לפרנסת המשפחה, אחיותיה הצעירות, רות וצביה, היו הראשונות מילדי השכונה שיצאו ללמוד בבית הספר היסודי הראשון במושבה רחובות בגלל רצון המשפחה להיות חלק מן החברה המקומית. [3]
כנערה ראתה כיצד בני היישוב ומרבית הנוער באותם ימים, ביניהם גם אחיה הגדול, נחמיה, עוזרים ליישוב היהודי ותורמים את חלקם בשמירות, הגשת עזרה ראשונה, כיבוי שריפות ועוד. בעקבותיהם החליטה גם היא לקחת חלק בפעולות אלה.[4]

שירות בהגנה

בשנת 1924 פורסמה על ידי ההגנה חוקת תרפ"ה שאחד מעיקריה מציין שהארגון פתוח להצטרפות לכל עברי ועבריה. בסעיף ז' נקבע שהארגון פתוח לפני כל יהודי או יהודייה, הנכון והמוכשר למלא את חובת ההגנה הלאומית, חובה וזכות כאחד של כל איש ואישה בישראל.[5] רוב החברות בארגון מילאו תפקידי שירות שהיו מקובלים כתפקידי נשים בצבאות העולם, ורק מיעוט הגיעו לתפקידים מבצעיים דומים או זהים לתפקידי הגברים. במושבות התגייסו הנשים בהתנדבות אישית ולא מתוך חובה. החברות היו בעיקר חובשות, קשריות ונשקיות. בקיץ 1936, בעקבות דרישתן של הנשים חברות הקיבוצים לקחת חלק יותר משמעותי בארגון, שולבו נשים בתפקידי שמירה והגנה והיו כאלה שנשלחו לקורסים צבאיים. בתקופת מלחמת העולם השנייה התנדבו לצבא כ-4000 נשים ושולבו בין השאר בחיל העזר הבריטי, בכללו חיל העזר של חיל האוויר הבריטי.[5]

בפרוץ המרד הערבי, בשנת 1936, והיא בת 15, החליטה להתגייס לארגון. היא התנדבה לקורס אתתים ומקשרים וקיבלה הכשרה בהעברת ידיעות ומידע ולמדה להפעיל את פנס האיתות על ידי קוד מורס. כדי לשפר את עבודתה היא נהגה להתאמן על האיתות גם כשלא היתה בתפקיד.[4] לאחר מכן עברה לגדוד מתנדבים של מגן דוד אדום והוכשרה בהגשת עזרה רפואית. לאחר שעמדה בכל בחינות וההסמכות הנדרשות התחילה לעבוד בשכר במקצוע שרכשה לעצמה. בימי מלחמת העולם השנייה הוקם בסיס צבאי ואדי סרר (נחל שורק) והיא התקבלה לעבודה שם כדי לטפל בעובדים שנזקקו לעזרה רפואית. הבסיס היה בסיס תחמושת גדול, ועליה הוטלה הגשת עזרה רפואית לפועלים ערביים ופועלות יהודיות. בסיום הטיפול היה עליה להגיש דו"ח על עבודתה, כך למדה ושיפרה את ידיעותיה בשפה האנגלית.

טכנאית מטוסים

ב"שירות אוויר" בארגון ההגנה

עם סיום ע%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa_%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99בודתה בבסיס ואדי סרר עברה לעבוד בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר (עקרון, לימים בסיס תל נוף). היא הוצבה במחלקה לטיפול ואחזקת מטוסים, שהיה עולם שונה ממה שהכירה עד כה. במשך השנים הקרובות שירתה בבסיס כטכנאית מטוסים בימי מלחמת העולם השנייה. המקצוע אמנם היה זר וחדש לה, אך במהרה השתלבה בו וחשה כאחת הוותיקות.[4]

בסוף 1947, כאשר הבריטים החלו בהכנות לפינוי הבסיסים מארץ ישראל, החליטו הבריטים למכור מטוסים עודפים, בעיקר מטוסים לא-שמישים שאוחסנו בהאנגר של טייסת 651 בשדה עקיר. בינואר 1948 פורסם מכרז על ידי הבריטים למכירת 21 מטוסים, מהם 20 מטוסי אוסטר ואוקספורד דו-מנועי אחד. רכישת מטוסי האוסטר בוצעה כביכול על ידי הסוכנות היהודית, אך בפועל אורגנה ונוהלה על ישיר "שירות אוויר" בהגנה. כל פעולות השינוע מן השדה בעקיר, ההרכבה וההפעלה המבצעית של המטוסים רוכזו על ידי "שירות אוויר" שממנו התפתח לימים חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוצאו משימוש חיל האוויר המלכותי ופונו למגרש גרוטאות, לא לפני שהבריטים עקרו מהם ציוד קשר צבאי ואף ניפצו חלק ממכשירי הטיסה, במטרה להקשות על השמשתם. [6] אותם מטוסים הובאו למרתפים של מתחם יקב שרונה בתל אביב, שהוכשרו לפני קבלת המטוסים, כדי שאנשי ההגנה יוכלו לעבוד עליהם שם. הידע הטכני של חנה קפרא הפך אותה לחיונית לתפקיד. היא עבדה בחשאי על שיפוצם ותיקונם של המטוסים היא נמנתה עם הצוות שהוכשר לעבוד על המטוסים שהגיעו למתחם יקב שרונה בתל אביב כעובדת בד וצביעה.[7] יחד עם שרינה רכטמן, בת רחובות גם היא, עסקו במלאכת תיקוני הבד והצבע של המטוסים הקלים. היתה זו התמחות מיוחדת שכונתה "בד וצבע", שעברה מן העולם יחד עם המטוסים בנויי העץ ומצופי הבד. לימים שירתו יחד בחיל האוויר כאזרחיות עובדות צה"ל.[6] עם הקמת צה"ל והפניית הגברים לתפקידי לחימה, נוצרה הדרישה לשחרר נשים ששירתו בצבא הבריטי ובארגון ההגנה כדי שיוכלו להשתלב בחיל הנשים (ח"ן) בצה"ל. נשים שולבו בתפקידים מקצועיים שונים בצבא, אחד מהם היה תפקיד טכנאי/ת קרקע בחיל האוויר.[8]

בחיל האוויר הישראלי

עם קום המדינה והקמת חיל האוויר הישראלי התגייסה לשרת בו והמשיכה בהכשרת כלי טיס, והיתה בין הטכנאים והמכונאים בחיל. אחר כך שירתה בטייסת בשדה בתל אביב (לימים, החל מדצמבר 1948, שדה דב). המטוסים עליהם שקדה במרץ היו מקור גאוותה העיקרי. לאחר חמש שנות שירות בסדיר ובקבע השתחררה בדרגת רב-סמל. לאחר מכן המשיכה לעבוד כאזרחית עובדת צה"ל עד שנת 1983.[4]

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa_%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91

שלט הרחוב על שם חנה קפרא בעיר רחובות

לא נישאה ולא נולדו לה ילדים. מרבית שנות חייה גרה בבית אותו בנתה ביוזמתה בשכונת שעריים,[2] ושמרה על קשר הדוק עם משפחתה. אחייניה היו לה כילדיה.[3]
רחוב שהיה סמוך לביתה בעיר רחובות נקרא על שמה.[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חנה קפרא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משפחת קפרא בדפי משפחות הוותיקים, אתר הארכיון לתולדות רחובות.
  2. ^ 2.0 2.1 ראיון עם נילי לוין, מנהלת ארכיון לתולדות רחובות, במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים. מראיין: אסף אורן, פברואר 2016.
  3. ^ 3.0 3.1 ראיון עם נאווה לופסקו, אחייניתה של חנה קפרא, במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים. מראיין: אסף אורן, פברואר 2016.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 ראיון עם חנה קפרא, "כבת שעריים וכרחובותית שורשית", הארכיון לתולדות רחובות, ינואר 1983.
  5. ^ 5.0 5.1 נשים בהגנה, אתר ארגון ההגנה.
  6. ^ 6.0 6.1 ראיון עם אבי משה-סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר, במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, סמינר הקיבוצים. מראיין: אסף אורן, פברואר 2016.
  7. ^ שבתאי כ"ץ, כנפי תחזוקה אווירית למדינה, הספרייה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר, עמ' 27.
  8. ^ אתר יוהל"ן, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אתר צה"ל.
  9. ^ דף הפייסבוק של עיריית רחובות.

הערך האנציקלופדי חנה קפרא נכתב במסגרת פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה". במסגרת פרויקט זה, כותבות וכותבים הסטודנטיות והסטודנטים של ד"ר שרון גבע ערכים אנציקלופדיים על נשים חשובות במטרה להנגיש את המידע עליהן ועל פועלן לטובת הכלל. לדף הפרויקט בבלוג הפמיניסטי "אל מדף ספרי ההיסטוריה"

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    דרור

    הגעתי לכאן אחרי שקראתי אצל שרון גבע על מחיקת הערך מוויקיפדיה ובדרך קראתי את השיחה על אודות המחיקה. אירוני בעיניי, שמי שיחפש מידע על חנה קפרא, אישה יוצאת דופן כנראה, ייתקל קודם בדיון המעציב במחיקתה מהאנציקלופדיה ה"חופשית". טוב שנמצא בית לערך הזה.

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הילארי קלינטון: זה מוקדם מדי, וזמנך עבר, ביקורת סדרה

Reading Time: 4 minutes הסדרה התיעודית על הילארי קלינטון חושפת את החוב שלנו לפמיניסטיות מהגל השני, אבל היא גם מבט בפמיניסטית שמנסה לעבוד מתוך המערכת, נשחקת ומנוצחת. זו מראה לצורך של הגל הרביעי של הפמיניזם ליצור שיטה חדשה

אלימות במשפחה מתחילה מהמונח עצמו

Reading Time: 3 minutes אני כועסת, ואני רוצה לפרק את הצורה למושג הבזוי שנקרא "אלימות במשפחה". כלומר, באופן מילולי: לפרק אותו לגורמים ולחשוף את האלימות והרוע החבויים בו.

צבא שיורה להן ברגליים: נשים לוחמות או מס שפתיים?

Reading Time: 3 minutes למרות שהתגייסו תחת הכותרת "נשים בתפקידי לוחמה", בפועל חיילות לא משולבות בתפקידי "לוחמות חוד": התנאי המקדים להתקדמות בצבא, בתעשיית הביטחון ובמל"ל. הצבא משמר תקרת זכוכית לנשים, וקו ישיר עובר משם אל כישלונות צוות היציאה מהקורונה