תיעוד זה הוא חלק מפרויקט סיפורי נשים בשואה. לעמוד הראשי של הפרויקט:
ייחודיות הגורל הנשי בשואה
אספה: דורית וולך
כהן טנה (TANA) נולדה בתאריך 09.06.1943 בקלן שבגרמניה
בת לאירנה לובנשטיין (שם נעורים) ומוריץ כהן ילידי גרמניה. אביה עבד כרפד ואימה שימשה עקרת בית. לאימה היו שלושה ילדים מבעל קודם. בפברואר 1939 שלחה אימה את שלושת ילדיה עם אביהם להולנד במטרה להגיע לאנגליה ולהינצל.
הם נשארו בהולנד, באוטרכט 3 שנים בחסות הצלב האדום, אך לבסוף נשלחו למחנה הריכוז וסטרבורק ומשם דרך טריזנשטט לאושוויץ.
על פי המיידע שקיבלה אימה ממקורות לא רשמיים רק בנה הגדול יוסף שרד, אך לא הצליחו לאתר אותו לאורך השנים.
אימה אירנה כהן נישאה לאביה הביולוגי מוריץ. הם התגוררו בקלן. בשנת 42-41 החלו הגרמנים לשלוח יהודים למחנות מחוץ לגרמניה, אביה מוריץ הבין שיש להסתתר. הוריה הגיעו למשפחה גרמנית והוחבאו במרתף. אימה עשתה את כל עבודות הבית ואביה שהיה חייט ורפד עבד בביתם בסתר.
במהלך חודשים אלו, אימה אירנה נכנסה להיריון ונשלחה ללדת את טנה בבית הסוהר של העיירה, אביה שהגיע לראות אותן נתפס ע"י הגסטפו ונורה.
באוקטובר 43 נשלחו טנה ואימה לטרזין, משם אמורות היו להישלח לאושוויץ. אימה הכינה תיבה, צרפה לה פתק עם שמה והשאירה אותה על הרציף. למרבה המזל, מטפלת ילדים שראתה את הדבר החביאה את התיבה בפח האשפה עד שהטרנספורט עזב את הרציף. כמה חודשים מאוחר יותר המטפלת וטנה נשלחו גם הן. הן חשבו שיגיעו לאושוויץ אך הן הגיעו לטריזנשטט.
כשהגיעו לטריזנשטט, אימצה אותה רות שמולקובה, אסירה מהמחנה (יהודייה מצד אביה בלבד) היא טיפלה בה עד לסיום המלחמה.
שנה ושמונה חודשים הייתה טנה בטרזיינשטט-צ'כיה. בסיום המלחמה הגיעה אימה שהצליחה לשרוד, לחפש אותה. רות שמולקובה שידעה את שמה בשל הפתק שהוצמד לבגדי טנה, החזירה אותה לאימה והן נשארו יחד במחנה עד יום השחרור, שם פגשו בפריץ שטרן גם הוא יליד קלן ויחד חזרו, לאחר השחרור לגרמניה לקלן. הם נישאו והתגוררו שם עד שנת 1948.
כשהוחלט לעלות ארצה, הם עברו תחילה למחנה עקורים, לברגן בלזן. המחנה שמש בתקופה זו גם כמחנה מעבר. משם נשלחו למרסיי באנייה ("אמנדה"). הם הגיעו לארץ ישראל, לחיפה ב 15.03.1949.
