כתום זה השחור החדש: פרק 3 – העיניים הכי יפות

800px-Orange_is_the_new_Black

ובלי הקדמות מיותרות בואו נמשיך לדבר על כתום זה השחור החדש והפעם – פרק 3.

בעיניי, הרבה מהפרק הזה עסק באיך אנו נתפסות על ידי אחרות ואיך אנחנו תופסות אותן.
הפרק זכינו ללמוד עוד קצת על סוזן, Crazy Eyes, שהיא לדעתי אחת הדמויות הכי מסקרנות בסדרה. בעונה הקודמת למדנו שהוריה המאמצים לבנים ושהיא בוגרת הרווארד וניסינו ליישב את כל המידע הזה עם Crazy Eyes שהכרנו – המחזרת המשוגעת של פייפר.
העונה אנחנו זוכות לראות איך העולם נראה מנק' מבטה של סוזן ומסתבר שהוא לא כזה משוגע בכלל. הוא פשוט שונה. או לפחות שונה מהסביבה שבה היא גדלה.
"כתום" היא סדרה שיודעת להאיר לעומק נושאים מאוד מורכבים ולכן היא כה מוצלחת בעיניי. אחד הנושאים שהיא מצטיינת בהם היא גזענות. כתום לא מתעניינת רק בגזענות שעל פני השטח, למרות שגם אותה היא מציגה ומבקרת. אבל הסדרה הכי חזקה כשהיא מראה לנו מה המשמעות של גזענות בחיי היומיום של כולנו. כשהיא מראה איך גזענות מערכתית נוצרת והפעם כשהיא מראה איך היא יכולה להשפיע על עיצוב האופי שלנו.

אמא של סוזן, היא אחת מדמויות המפתח בפלאשבאקים שלה. כשהיא מורידה את סוזן ואת אחותה הצעירה והלבנה, הנס שנולד כנראה לאחר שהוריה כבר התייאשו מלנסות, בבית של חברה, אנחנו זוכות לראות כיצד איך ראשה עובד. הוא עובד כמו הראש של הרבה אנשים לבנים בעלי מודעות חברתית כביכול מפותחת. היא לא גזענית, היא רוצה שביתה תגדל כאילו היא שווה בין שווים. אבל כאן מגיעה הנקודה העדינה, ביתה צריכה לקבל יחס שווה אבל היא אחרת.

כמובן שהנקודה הזו בולטת הכי הרבה במסיבת הפיג'מות שבה סוזן משתתפת כשהיא מוקפת בנסיכות קטנטנות ומספר סיפור על דרקון ומוות אכזר. היא מגניבה, היא מדהימה אבל היא גדלה בסביבה שמנסה להכריח אותה להיות משהו אחר.

לפעמים הלחץ הסביבתי הזה הוא נורא כמו במקרה של סוזן, אבל לפעמים הוא דווקא מוביל לשינוי חיובי. כמו במקרה של פייפר.

פייפר שבה לליצ'פילד הפרק והתעמתה מול האסירה החדשה סוסו, שכולנו יודעות שהיא למעשה פייפר החדשה. מעצבנת בדיוק ואולי מעט יותר מפייפר הסנובית שנכנסה לליצ'פילד בתחילת העונה הראשונה. היא בוכה כל הלילה, היא מרוכזת בעצמה, היא מדברת מלא על חייה הקודמים וכל כמה שקשה לה והיא שופטת את כל מי שסביבה. מזכיר לכן מישהי?

בסופו של דבר פייפר יוצאת על פייפר החדשה והמעצבנת. היא זאבה עכשיו והדרך שבה היא נהייתה כזאת כללה זאבות אחרות שצעקו עליה כמו שהיא עכשיו צועקת על פייפר מיני. אולי לפעמים הלחץ הסביבתי הזה נחוץ. אנחנו רואות את הצורך שבו בסצנה שבין ניקי לפייפר בחדר האוכל. ניקי משקפת לפייפר כמה היא מרוכזת בעצמה. פייפר עדיין נשארת די מרוכזת בעצמה אבל היא משתפרת מעט וזה כוחה של החברות ביניהן.

הבעיה למעשה נוצרת כשהחברה או החברות או המשפחה מנסים לדחוק אותנו לתבנית שלא מתאימה לנו, שופטים את כולנו לפי אותה אמת מידה. כששני קווי העלילה הללו מתנגשים אנחנו לומדות שהקרב בין פייפר ופאנסאטאקי שנה שעברה הסתיים אחרת מכפי שהנחנו. סוזן נאלצה לשיר במחזה חג המולד, מה שהחזיר אותה לטראומה ישנה. כשנדרשה על ידי אימה לשיר בטקס סיום התיכון שלה, כדי שלא תהיה שונה. בעודה עולה על הבמה מול קהל שכולו לבן אנחנו רואות שזאת לא היא וחוסר היכולת לעמוד מול אמא שלה הוא שהכניס אותה לחרדות שהפכו אותה לCrazy Eyes. במחזה שהועלה בכלא היא שוב השתתקה אבל הפעם היו לצידה נשים דומות, נשים שחורות וחזקות. כשהיא ירדה מהבמה היא נתקלה שוב בצחוק ולעג והכעס הוביל אותה להרביץ לפייפר כשנתקלה בה ולהוציא עליה את האגרסיות שלה כלפי אימה.

כעת, סוזן מתקשה לבוא ולהתעמת מול פייפר אבל וי מופיעה בכדי לעזור.

וי מתגלה כתוספת נהדרת לעונה הזאת של כתום. היא מוציאה בחזרה את רד חסרת הפחד (מה שמוביל לשיחה מדהימה בין רד וסופיה על הדרך שבה החברה תופסת אותן והצורך להראות כפי שהן רוצות שיתפסו אותן), היא מתחמנת את כולן כנראה ובו זמנית היא בעלת חמלה. היא מנסה לייצר כוח שחור חדש בכלא ומאחדת את טייסטי, סינדי ופוסי בקו עלילה שכנראה יחזור שוב בקרוב.

סוזן רואה בה דמות אם חיובית לשם שינוי. מישהי שרואה אותה כפי שהיא, אישה שחורה חזקה וחכמה. היא נותנת לה את הכוח לא לחפש את האישור של פייפר. השתיים מתעמתות ופייפר מודה לה על שהרביצה לה כי כך יצא שהקרב שלה מול פאנסאטאקי הסתיים תיאורטית בתיקו. היא מציעה לסוזן שיצפו יחד בסרט אבל סוזן לא קופצת משמחה כמו שהיינו מצפות. היא ורד גינה. היא לא צריכה את הפרס של פייפר.

בעניינים אחרים בפרק, שלושת גברי הפרק הציגו בפנינו שלוש גישות שונות לדושיות. מצד אחד, יש לנו את מר קאפוטו שמתכונן לאונן ברגע שפייפר ופאנסאטאקי יוצאות ממשרדו. הוא דוש מהפן המיני. אל מולו ניצב ג'ון השומר, דוש במערכות יחסים שכל פעם שהוא מופיע על המסך אני מתחילה לצעוק לדאייה "תזרקי אותו!" משל הייתי ריקי לייק. ומצד שלישי, לארי, הדוש העסקי שמראה לנו למה אין הרבה סדרות טובות על נשים, כי יש גברים שחושבים שהם מבינים יותר טוב בנושאים שקשורים לנו. הוא מציע לעיתונאי שרוצה לעשות כתבה על ליצ'פילד שהוא יעזור לו עם הנושא ולא פייפר כי הוא מבין כבר את הקטע. דושים!!!

ומנצחת הפרק, למרות הופעתה הנהדרת של סוזן, היא בעיניי מורלו. בשיחת הטלפון שלה עם אחותה שמספרת לה שארוסה התמידי כריסטופר מתחתן עם אחרת היא שברה לי את הלב וחשפה טירוף ופן אלים לצד רגישות ומתיקות. ראינו שיחה לא קצרה שבה שמענו רק את הצד שלה והיא הייתה מרתקת. אני מקווה שנראה גם פרק עם פלאשבקים שלה בקרוב.

עד לפרק הבא,
מאיה רומן

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.