ללמוד מתי לשתוק: על טיילור סוויפט, ניקי מינאז', דיכוי כפול ואשמה לבנה

אתמול התפרסמו המועמדויות לטקס פרסי הוידאו של MTV. יש מקום לתהות למה הטקס הזה עדיין קיים ומדוע אנחנו מייחסות לו חשיבות אבל העובדה היא שהוא קיים, ושמי שזוכה בו, זוכה לא רק לאסטרונאוט מוזהב קטן אלא גם לחשיפה מוגברת ובעקבותיה עלייה במכירות דיסקים ולכן עדיין יש לו חשיבות.
הקטגוריות בטקס פרסי הMTV מחולקות בצורה אנאכרוניסטית למדי. יש את הוידאו הטוב של השנה, הוידאו הטוב ביותר של זמר, הוידאו הטוב ביותר של זמרת, וידאו ההיפ הופ הטוב ביותר, וידאו הפופ הטוב ביותר, וידאו הרוק הטוב ביותר ועוד ועוד.
השנה המועמדים בקטגוריית הוידאו הטוב ביותר הם:
ביונסה, אד שיראן, טיילור סוויפט, מארק רונסון וברונו מארס וקנדריק לאמאר.
אם התגובה הראשונית שלכן היא לשאול "מי זה אד שיראן?!" אז זה סימן שאתן נשים מאוזנות ושפויות שלא עוקבות אחרי הטוויטר של טיילור סוויפט כל היום כמוני ולכן לא יודעות מי זה הג'ינג'י המטופש הזה שמייצר שירי פופ קיטשיים ממש כאילו הוא היה Simply Red. כן, הוא מאוד מצליח ברחבי העולם אבל המוזיקה שלו כל כך נוסחאתית שקשה שלא לתהות למה דווקא הוא מועמד לוידאו השנה?!
לא רק שנוא חסר מעוף, הוידאו שעליו הוא מועמד הוא הוידאו הזה:

וכן, אד רוקד נורא יפה והוא רוקד עם מישהי נורא יפה. אבל וואלה, זה לא וידאו פורץ דרך או מעניין במיוחד.

מי לא מועמדת לוידאו השנה? ניקי מינאז'. עכשיו, יש לזכור לפני הכל שאנחנו לא מדברים על טקס בו מוענקים פרסים למוזיקה היפה או המעניינת ביותר אלא על טקס פרסי הוידאו של MTV ובין אם אוהבים אותה או לא, נראה לי שקשה להכחיש שהוידאו של מינאז' ללהיט שלה אנקונדה זכאי למקום ברשימה ולו רק בגלל כמה שהוא צבעוני, פורץ דרך ומטלטל:

מינאז' כן זכתה להיות מועמדת בקטגוריית הוידאו הנשי הטוב של השנה ווידאו ההיפ הופ הטוב של השנה אבל כאן בדיוק נמצאת הבעיה.
ניקי זוכה להערכה רק כל עוד היא נשארת בתוך המשבצת שלה – כאישה וכאישה שחורה (כי כן, הקטגוריה של וידאו ההיפ הופ הטוב ביותר מסמנת לרוב יוצר שחור). למה זה משנה?
זה משנה כי הכסף הגדול נמצא אצל מי שמצליחים לשבור את הסטיגמה שמקבעת אותם כיוצר של קהל מסויים.
טיילור סוויפט למשל, היא אחת מהאמניות שמרוויחות הכי הרבה כסף כיום בגלל שהיא לא מסווגת יותר כזמרת קאנטרי וגם לא כזמרת של נערות אלא כמגה סטאר שפונה לקהל הרחב באשר הוא.
מינאז' גם היא פונה לקהל רחב לפחות כמו של טיילור אבל לא זוכה להערכה דומה מה שעוצר בעדה.
מינאז', אישה פמיניסטית חזקה, לא שתקה על העלבון והבהירה בדיוק מה היא חושבת על טקס פרסי הוידאו של MTV בטוויטר שלה.

 

nicki1

תרגום: אם הייתי "סוג" אחר של אמן, אנאקונדה היה מועמד גם לוידאו השנה ולכוריאוגרפיה הטובה של השנה

nicki2

תרגום: כשהנערות ה"אחרות" מוציאות וידאו ששובר שיאים ומשפיע על התרבות הן זוכות למועמדויות

nicki3

 תרגום: אם הוידאו שלך חוגג נשים עם גוף רזה, תזכה/תזכי למועמדות לוידאו השנה

מהציוצים האלו אפשר להסיק הרבה מסקנות – ניקי התחילה מלהצביע על כך שהיא לא מ"סוג" האמנים שזוכים לפרסים.
היא גם אישה, גם שחורה וגם מציגה את שני האספקטים האלה במוזיקה שלה מבלי להתבייש.
הקליפ לאנקונדה גם חושפני וגם מציג רקדניות שחורות וחוגג את היותן בעלות אחוריים שופעים.
אפשר להתווכח על האם הוא כן או לא פמיניסטי (בעיניי הוא כן, אבל זו שיחה לפעם אחרת). מה שאי אפשר להכחיש הוא שבהשוואה לכל האמנים שזכו למועמדות לוידאו השנה, ניקי יוצאת דופן.
כן, גם ביונסה זכתה למועמדות ולא, אני לעולם לא אזלזל בקווין בי. אבל, כשמגיעים לרמות ההצלחה של ביונסה אז החוקים קצת משתנים ולכן ביונסה היא בעיניי כבר באמת לא דוגמא. לנפנף בה כסימן לכך שטקסי הMTV אינם גזעניים או שוביניסטיים זה כמו להצביע על מייקל ג'קסון כדוגמא לזה שאין גזענות בתעשיית המוזיקה האמריקאית. היא היוצאת מהכלל שמעידה על הכלל.
בהמשך, הצביעה מינאז' על כך שכשנערות "אחרות" מוציאות קליפים ששוברים שיאים הן זוכות למועמדויות.

ייתכן שהיא מדברת על המועמדויות שלהן זכו בעבר בריטני ספירס, עבור הקליפ החושפני לטוקסיק, מיילי סיירוס, עבור הקליפ החושפני לwrecking ball וכן, גם על המועמדות של טיילור סוויפט.
לבסוף, היא הצביעה על כך שהקליפ שלה חוגג נשים עם מבנה גוף לא רזה ולכן לא מועמד. ואכן, כל הקליפים שזכו במועמדות לקליפ השנה לא הציגו נשים שנראות כמו אלו שהופיעו בקליפ לאנקונדה. בקליפ של אד שיראן ישנה אישה מאוד לבנה ורזה, כך גם בקליפ של סוויפט ושל מארק רונסון וברונו מארס.
בטיעונים של מינאז' יש נקודות מאוד מעניינות שיש לדון בהן לעומק. היא נוגעת בשאלת הזהות – מי נתפסת כאישה בעיניי החברה? מי נתפסת כשחורה? ומה המשמעות של זה? והיא נוגעת בנושא של דיכוי כפול של נשים שחורות, העובדה שעליה להילחם יותר קשה מגברים שחורים שזוכים למועמדויות (דוגמת קנדריק לאמאר שהוא גאון כמובן, אך זה לא קשור) ומנשים לבנות שזוכות למועמדויות (דוגמת טיילור סוויפט שגם היא גאון, אך גם זה לא קשור).
מסקירה של המועמדויות קל לראות שיש אמת בטענותיה של מינאז.
בקטגוריית וידאו השנה מועמדים שלושה גברים ושתי נשים. כמו כן, מועמדים בה שלושה אנשים לבנים ושני שחורים. וכמובן שמועמדת בה רק אישה שחורה אחת.

בקטגוריית וידאו השנה שמבוצע על ידי זמר מועמדים שלושה גברים לבנים ושניים שחורים. 
בקטגוריית וידאו השנה שמבוצע על ידי זמרת מועמדות שלוש נשים לבנות ושתיים שחורות.
בקטגוריית וידאו ההיפ הופ של השנה מועמדים ארבעה גברים ואישה אחת.
בקטגוריית וידאו הפופ של השנה מועמדות שתי נשים, שני גברים ולהקה אחת שכל חבריה גברים. כמו כן, מתוך חמשת המועמדים רק אחת שחורה (ביונסה, כמובן).
בקטגוריית וידאו הרוק של השנה מועמדות חמש להקות שרק באחת מהן חברה אישה וכולן לבנות.
כלומר, סך הכל, בקטגוריות המרכזיות מועמדות 11 נשים מול 19 גברים ו12 אנשים שחורים מול 18 אנשים לבנים. סך הכל, בכל הקטגוריות יש רק שתי נשים שחורות – ביונסה וניקי.
אז הנתונים בנושא נמצאים לחלוטין בצידה של מינאז' אבל, במקום שארה"ב תנהל שיחה מורכבת על הנושא החשוב הזה. הסיפור פנה לכיוון אחר, מדכא בהרבה.

שינוי בשיחה
טיילור סוויפט קראה את הציוצים של מינאז', החליטה שהם מכוונים כנגדה והגיבה עם ציוץ משלה:

tay1

תרגום: ניקי מינאז', לא עשיתי שום דבר חוץ מלאהוב ולתמוך בך. זה לא מתאים לך להציב נשים אחת כנגד השנייה. אולי אחד מהגברים זכה במקום שלך.

אלה יציאות מהסוג הזה שגורמות לי למשוך את שערותיי בתסכול ולצרוח: "למה טיילור?! למה?!?!?!"
מה הבעיה בציוץ של טיילור? הבעיה היא שניקי לא טענה שום דבר כנגדה. טיילור החליטה שניקי תוקפת אותה ולא את הגברים או, ליתר דיוק, את MTV, ומייד יצאה למגננה עם המשפט האלמותי "אסור לנו להציב נשים אחת כנגד השנייה".
בתור אישה אשכנזייה מאוד, לא הבנתי עד לא מזמן עד כמה המשפט הזה מעצבן. אבל לא מכבר, תודות למספר תקריות, הצלחתי להבין מה כל כך מרתיח בתגובה של טיילור.

נשים לבנות, כמוני, גם אם הן מכירות בקיומו של דיכוי שחור, או מזרחי, אם להפוך את הנושא לרלוונטי עבורנו, נוטות לראות את הדיכויים השונים הקיימים בעולם כלא קשורים, כי עבורנו הם באמת לא קשורים.
לקח לי זמן רב להכיר בזה שאני חווה דיכוי כאישה.
לקח לי זמן רב עוד יותר להכיר בזה שאני חלק מקבוצה מדכאת כאשכנזייה.

אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי עבורי להבין ששני הדיכויים הללו אינם ניתנים להפרדה עבור מי שחוות את שניהם גם יחד – נשים מזרחיות.
נשים מזרחיות, או נשים שחורות, חוות דיכוי כפול שהוא גדול ושונה מסך שני הדיכויים שמופעלים עליהן. הן חוות סקסיזם, הן חוות גזענות והן חוות גם גזענות סקסיסטית. בארץ לדוגמא, אפשר לראות את זה בכך שנשים מזרחיות מכונות"פרחות" ונחשבות זולות או מופקרות יותר מנשים אשכנזיות. מדובר בצורה של דיכוי שמשלבת גזענות ושוביניזם ביחד.
כתוצאה מכך, נשים שחוות דיכוי כפול לא יכולות לצאת נגד הגברים וגם נגד האשכנזים או הלבנים, כי הדיכוי שלהן הוא משולב. ניקי לא תשב עכשיו ותפריד ותאמר – תראו MTV, אתם שוביניסטים בגלל שלא העמדתם אותי אבל העמדתם את אד שיראן (למה?!), את קנדריק ואת מארק רונסון ואתם גם גזענים כי לא העמדתם אותי אבל העמדתם את טיילור, אד שיראן (למה?!?!) ומארק רונסון. היא לא תתבטא כך גם כי זו דרך מסורבלת להתבטא וגם כי היא לא לוכדת נכון את הדיכוי הספציפי שעליו היא רוצה להצביע. הסיבה שניקי לא הועמדה היא כי היא אישה ושחורה ואי אפשר להפריד את שתי הזהויות הללו.
כמו שאמרתי, ההבנה הזו, של איך עובד דיכוי כפול והעובדה שכדי לצאת נגדו יש לפעמים לצאת כנגד נשים לבנות וכנגד גברים שחורים, היא לא קלה. לא הייתי מגיעה אליה בלי לקרוא את הטור מאיר העיניים של ליהי יונה על הקליפ האחרון של ריהאנה (שגם הוא, באופן לא מפתיע, לא מועמד לקליפ השנה) וגם בלי לצפות, במקרה, בשבוע שעבר בהצגה "פרחה שם יפה" שלוכדת את המורכבות של היררכיות הדיכוי שנשים מזרחיות חוות בארץ (באמת לכו לצפות בה! מהר!) וגם, בלי להיחשף לדיון שהתנהל בתגובות אצלנו בעמוד הפייסבוק לכתבה על מאיה בוסקילה.
בלי כל אלה הייתי כנראה מצטרפת לטיילור ואומרת אבל למה לצאת נגד נשים לבנות?! למה לא להיות סולידריות?
הנקודה היא שניקי לא יצאה כנגד טיילור, טיילור חשבה שניקי יוצאת כנגדה. וזו נקודה שאנחנו צריכות לשים לב אליה.

כל כך הרבה פעמים חשבתי שנשים מזרחיות שהצביעו על דיכוי כנגדן מאשימות אותי במשהו וכמעט תמיד טעיתי.
בתור נשים אשכנזיות שמודעות לדיכוי המזרחי, אנחנו פעמים רבות רוצות כל כך להביא למהפכה שאנחנו שוכחות אולי שאנחנו לא יכולות לנהל את המהפכה של מי שחוות דיכוי שונה מאיתנו. ממש כמו גברים פמיניסטיים שרוצים לתרום למאבק הפמיניסטי אך לעיתים חורגים ממקומם ומפריעים לנו במקום לעזור.
מה שמעצבן עוד יותר בהתפתחות העניינים הוא שבכדי שנוכל להבין לעומק את הדיכוי הכפול עליו מצביעה מינאז', אנחנו צריכות לשמוע יותר קולות של נשים שחורות שמדברות על הדיכוי הנ"ל. אך ברגע שאנו מרגישות מואשמות ותוקפות את מי שמצביעה על הדיכוי הנ"ל כלא סולידרית אז אנחנו משנות את השיח ולא זוכות לשמוע ולהבין יותר טוב איך הדיכוי הכפול הזה נראה.
נשים מזרחיות ושחורות, חוות דיכוי כנשים, אך הן גם חוות דיכוי כנשים בעלות צבע. ובעוד שבדיכוי הראשון כולנו יכולות להיות סולידריות ולהלחם יחד, בנוגע לדיכוי השני, אנחנו, הנשים האשכנזיות, לא מבינות הרבה. ולכן, אנחנו צריכות להתבטא בזהירות רבה רבה רבה. אנחנו צריכות להקשיב טוב טוב ולזכור שלא תמיד מדובר בנו.
כמו שניקי הגיבה לטיילור:

nicki6

תרגום: הא? כנראה שלא קראת את הציוצים שלי. לא אמרתי שום מילה עלייך. אני אוהבת אותך באותה מידה. אבל כדאי שתדברי על הנושא הזה.

אז מה קרה פה?
ניקי הצביעה על אפלייה ייחודית שהיא סובלת ממנה כאישה שחורה. טיילור אוטומטית הניחה שניקי מדברת עליה ופצחה במגננה וקראה לסולידריות נשית. ניקי הבהירה שהיא לא התכוונה לכך וביקשה מטיילור שתעזור לה להלחם בתופעה.
זו אולי לא התפתחות האירועים הכי נעימה אבל היא הגיונית וטבעית, כי אין מה לעשות, גם טיילור היא בת אדם, היא לא מושלמת ולעיתים היא עושה טעויות. הציוץ שלה הסיט את השיחה מהעיסוק בדיכוי הכפול עליו הצביעה מינאז' אך הכל עדיין יכול היה להסתיים באהבה ולבבות וחתולים. אבל אז התקשורת התערבה בעניין.

קרב חתולות

מייד כשפרסמה סוויפט את הציוץ שלה עטו מגזיני הרכילות על המציאה והתחילו לדבר על הסכסוך החדש בעולם הפופ, המשך ישיר לקליפ Bad Blood של סוויפט (שכביכול נכתב על מריבה שלה עם קייטי פרי). נשים, נשים, שק של נחשים.
כמובן שגם בתוך השוביניזם התקשורתי הזה, מינאז' סבלה מסוג מיוחד וקשה עוד יותר של דיכוי שכן הויכוח (שהומצא על ידי התקשורת באותו הרגע) מוסגר כמריבה בין מינאז' שמוקמה במשבצת ה"אישה השחורה והעצבנית" (סטריאוטיפ קיים כנגד נשים שחורות) וסוויפט שמוסגרה בתור הפמיניסטית המסכנה
.

ew

הכותבת והפעילה למען זכויות טרנס* ,ג'נט מוק, פרסמה את התמונה שבחר האתר EW לשים יחד עם הכתבה שבה דיווח על "המריבה" ובה מוצגת תמונה נאה של סוויפט לצד תמונה ובה מינאז' נראית מטורפת לחלוטין. מתחת לתמונה שאיתה רץ EW, היא הוסיפה תמונה אלטרנטיבית שבה מוצגת מינאז' בתמונה נאה וסולידית וסוויפט בפוזה מטורפת.
אתרים רבים כתבו על כך שמינאז' "עקצה" את סוייפט, למרות שמינאז' הבהירה שלא לכך התכוונה. החלפת הדברים בין השתיים הפכה מייד למריבת בנות בין מינאז' "העצבנית" וסוויפט.

אז מה אנחנו יכולות ללמוד מכל התקרית הזאת?
בעיקר, שהתקשורת הגברית, השוביניסטית, אורבת לנו תמיד מאחורי כל פינה ואנחנו לא חייבות ליפול לשטויות שלה. לא כל דיון הוא מריבה ולא כל אי הבנה היא ריב חתולות. שימו לב שגם בתגובה של טיילור למינאז' וגם בתגובה של מינאז' לטיילור שתיהן הבהירו עד כמה הן אוהבות ומעריכות אחת את השנייה.
מותר לנו לא להסכים! אנשים ונשים לא מסכימים מדי פעם וזה לא אומר שהם רבים או שהם נחשים. אנחנו נעבור עוד הרבה אי הסכמות בדרך להבנה עמוקה ואמיתית של המאבק הפמיניסטי וזה בסדר, זה בלתי נמנע וזה אפילו חיובי כי זה מעיד על כך שאנחנו מתקדמות.
מעבר לזה, צריך להפסיק להעמיד את אד שיראן לפרסים! כן, הוא חבר טוב של טיילור סוויפט אז מה? בחלומותיי, גם אני חברה טובה של טיילור סוויפט ואף אחד לא מעמיד אותי לפרס.

ולבסוף, נשים לבנות, גם אם הן הכי פמיניסטיות ומודעות, נוטות לעיתים לא לשים לב שהן לא תמיד לב הדיון ולכן נפגעות מהצבעה של נשים שחורות על הדיכוי הכפול שהן סובלות ממנו. העלבות שמסיטה את השיח ואז גם מונעת מהן להבין את אותו דיכוי כפול. בתור נשים לבנות, או אשכנזיות, כדאי שנשים לכך לב ולפני שאנחנו מתעצבנות ולא מבינות למה אין סולידריות בין נשים, נתהה לרגע האם הביקורת באמת כוונה ספציפית נגדנו או שאולי אנחנו יכולות לא להתערב הפעם ולהשהות שיפוט.
אפשר ללמוד מקייטי פרי שבתגובה לדברים ביקרה את טיילור (הן כנראה אכן מסוכסכות אבל בואו לא נתמקד בזה), אבל גם הצביעה על העובדה שהקליפ של ריהאנה גם הוא לא הועמד לפרס:

katy2

תרגום: הזוועה האמיתית היא איפה השבחים לקליפ Bitch better have my money של ריהאנה כשתקופת המועמדות לVMA היא בין השביעי ליולי 2014 עד הראשון ליולי 2015 והקליפ שלה יצא בראשון ליולי.

בשביל להוביל למהפכה פמיניסטית של ממש אנחנו צריכות סולידריות, אין ספק בכך.
אבל סולידריות אמיתית יכולה לנבוע רק מהבנה של המיקום השונה של כל אחת מאיתנו ומהבנה שהמהפכה הפמיניסטית המהממת שלנו תצטרך לספק מענה לבעיות של כולנו. כדי להבין מהן אותן בעיות אנחנו צריכות להקשיב אחת לשנייה עד הסוף ולהיות מוכנות לשמוע גם דברים לא נעימים. בזמן שאנחנו מתקדמות לקראת הבנה משותפת של איך המהפכה הפמיניסטית המשותפת שלנו צריכה להראות כנראה שיתגלעו בינינו ויכוחים. חלקנו לא תמיד יגיבו בצורה הכי מאופקת, חלקנו ייעלבו, אבל אם נפעל מתוך חמלה אמיתית אחת כלפי השנייה, ונזכור לא להקשיב לתקשורת, אין לי ספק שאנחנו יכולות להתגבר על המחלוקות בינינו וללמוד איך לשתף פעולה בצורה הנכונה והאמיתית ביותר.
כי בסופו של דבר, אף פלייליסט פמיניסטי לא שלם בלי ניקי מינאז' או בלי טיילור סוויפט ואני לא מוכנה לוותר על אף אחת מהן בדרך למהפכה שלי.

***עדכון חשוב שנמסר לנו מקשת כורם:
בסופו של דבר, טיילור הבינה שלא היה מדובר בה והתנצלה, כיאה לבת ברית פמיניסטית של ממש. לבבות, חתולים ונצנצים לכולן! מי ייתן ונשמע שיר משותף של ניקי וטיילור עוד השנה. תרגום: חשבתי שהתמקדו בי. פספתי את הנקודה, לא הבנתי והתבטאתי בצורה לא נכונה. אני מצטערת, ניקי.

tay3

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

2 תגובות

  1. הטענה שניקי לא הייתה מועמדת לפרס בגלל היותה אישה שחורה, היא מגוחכת. הקליפ של אנקונדה הוא כמעט פורנוגרפי והשיר עוסק בעבריינים שקנו לניקי נעלי מעצבים יקרות הודות לישבנה המפואר. כמובן שגברים לא ירצו לשכב עם נשים ללא ישבן גדול (זה מה שחשוב באמת, לא?).
    אני לא חושבת שניקי עושה מוזיקה שראויה לפרסים. השירים שלה מעצבנים וגם שובניסטיים להחריד. העובדה שהיא משתייכת לאוכלוסיה מקופחת כמו נשים שחורות, לא הופכת את המוזיקה שלה לחתרנית באופן אוטומטי.