מאחורי הבחירות
נקודת מבט פנימית על הכוחות שמארגנים לנו את הפוליטיקה. טור פוליטי חדש

מאת: מורן עג'מי

לטור הקודם בסדרה

עידן חדש בליכוד?

אולי אנחנו לא רואות את זה עכשיו, אך יתכן ותוצאות הפריימריז של שנת 2019 בליכוד יזכרו לעוד שנים רבות.

כניסתו המחודשת (והסוערת) של גדעון סער לפוליטיקה הישראלית הותירה היום את המפלגה קצת מבולבלת. אמנם בשונה מאופן הפעולה של מפלגת העבודה, בליכוד קשה הרבה יותר לגרוף קולות באמצעות תקיפה אישית של קולגות, אך בכל זאת הפריימריז הללו הדגישו את המחנאות הליכודניקית בבירור. כדי להבין על מה אני מדברת, כדאי להכיר שלושה נבחרי מחוזות חדשים:

מיכל שיר, נבחרת מחוז תל אביב שניהלה את המרכז להכשרה פוליטית שהוציא לפוליטיקה הישראלית מאות יועצים פוליטיים חדשים ושימשה במשך שנים כיועצת של גדעון סער. אתי עטיה, נבחרת מחוז דן, בת טיפוחו של השר חיים כץ והיועצת שלו מזה שנים ופנחס עידן, נבחר מחוז שפלה, שתפקד בעבר כראש עיריית לוד ומשמש כיום כיושב ראש ועד העובדים של רשות שדות התעופה. גם הוא משתייך למחנה של השר כץ.

מיכל שיר, נבחרת מחוז תל אביב

אלה שלושת המחוזות הריאליים ביותר ברשימה. מחוז השפלה במקום ה19, מחוז דן במקום ה23 ומחוז תל אביב במקום ה31, בקצה הרשימה. אך זו לא הסיבה היחידה שאני מונה דווקא את המחוזות הללו.

גדעון סער וחיים כץ הם שני אנשים מאד חזקים במפלגת הליכוד: האחד הוא כנראה המועמד הריאלי ביותר בתוך הליכוד להחלפת בנימין נתניהו והשני הוא יושב ראש מרכז הליכוד הידוע. שניהם כרתו ברית פוליטית שאם נספור את חבריה: גדעון סער, מיכל שיר, פנחס עידן, אתי עטיה וחיים כץ, נגלה סיעה קטנה ועצמאית בתוך הליכוד. סיעה שמבודלת היטב ממחנהו של ראש הממשלה נתניהו. כך שבעצם כל שנותר לעשות הוא לרוץ לסופר, לקנות פופקורן ולהמתין מול המסך לקרקסים שהשניים הללו יחליטו לעשות בליכוד.

עוד בעולם הליכוד, אך בנושא אחר:

אין ספק שהעשירייה הראשונה של הליכוד היא מיצג מרהיב של חוסר ייצוג. הנשים והמזרחים נעלמו כמעט לחלוטין מהרשימה (מלבד מירי רגב וגילה גמליאל) אבל הרשו לי לא ללכת עם הזרם, שהרי מדובר במפלגת שלטון שסביר להניח שתגרוף מעל ל25 מנדטים, כך שלמיקומים המספריים יש מעט מאד חשיבות, אלא להפנות את תשומת לבכן לנקודה אחרת לגמרי.

ברשימה הנוכחית של הליכוד לכנסת, כלומר, בטרם הוכרזו שריוניו של ראש הממשלה, אין ולו ייצוג אחד של מתיישבי יהודה ושומרון. יהודה גליק ואורן חזן נותרו בחוץ במקומות לא ריאליים. זאב אלקין עבר לירושלים בעקבות הבחירות המוניציפליות בהן התמודד לראשות העיר, ציפי חוטובלי ויולי אדלשטיין עברו שניהם לגור בתוך גבולות הקו הירוק וגם שבח שטרן, הנבחר של מחוז יש"ע, נותר במקום לא ריאלי. כעת נותר למתיישבים ביהודה ושומרון להסתפק באנשי אמונם, כמו חיים כץ, יולי אדלשטיין וציפי חוטובלי ולקוות שנתניהו ישמור את השריונים שלו עבור אנשיהם.

האם אנו עדות לירידת הכוח של אחת מקבוצות הכוח הכי מובהקות בפוליטיקה הישראלית? מתפקדים מיהודה ושומרון סיפרו לי על עשרות מסרונים שקיבלו בשבועות האחרונים, לצאת ולהצביע בפריימריז. חברי כנסת רבים מהליכוד חלמו על הקולות והתמיכה שלהם ועל אף שכ70% ממתפקדי הליכוד ביהודה ושומרון יצאו להצביע בפריימריז, נראה שהם השפיעו מעט מאד על הרשימה. קולם של אנשי מפתח מהקהילה הזו, כמו ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, לא נשמע הפעם. אני מהמרת שבפריימריז הבאים כבר ידאגו למפקד משמעותי יותר בשטחי יהודה ושומרון כי התוצאות הללו הכו בכולם כרעם ביום בהיר.

לסיום, נחלק גם כמה מילים טובות:

תנועת הליכוד הצליחה להוציא אמש כשבעים אלף אישה ואיש לקלפיות, מבלי שקיבלו יום חופש מהעבודה. פקודיה מונים 120 אלף חברות וחברים ועל אף המחנאות, המפקדים הגדולים ושאר תופעות הלוואי של מפלגות פריימריז, את הטון הסופי בבחירות הללו נתנו המתפקדים החופשיים, אלה שאינם כפופים לרשימת מומלצים כזו או אחרת. נותרו בחוץ חברי הכנסת שהציגו מצע שכלל "רק ביבי" ונכנסו פנימה בעיקר אנשי עשייה. חשוב לא פחות, על אף היריבות הרצינית והדרמטית (עד מאד) בין יושב ראש המפלגה למספר ארבע החדש שלה, ההתמודדות הייתה הוגנת וסיפקה לנו מופע דמוקרטי מרהיב. בעידן בו רוב המפלגות הן מפלגות של איש אחד, גם זה לא מובן מאליו.

 

מורן עג'מי היא יועצת פוליטית וקמפיינרית. בין היתר מנהלת את הקמפיינים של השר חיים כץ ממפלגת הליכוד וחבר הכנסת איתן כבל ממפלגת העבודה

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.