Reading Time: 2 minutes

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה – תחבורה

Reading Time: 2 minutes

מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו

נתחיל עם דוגמא מתקציב שדווקא משמש יותר נשים מגברים – תקציבי הסובסידיה לתחבורה ציבורית. מדובר על תמיכה ממשלתית בחברות המפעילות אוטובוסים ורכבות. הסובסידיה מגיעה אלינו, הנוסעות והנוסעים כי היא מוזילה את תעריפי הנסיעה.

לוח תקציבי הסובסידיה לתחבורה ציבורית

מתוך: הצעת התקציב של משרד התחבורה לשנים 2018-2017

 

מה לומדות מזה?

60% מהסובסידיה הממשלתית לתחבורה ציבורית בשנת 2018 – מגיעים לנשים וכך במשך חמש השנים לגביהן נערך הניתוח.

המשמעות היא, שלנו כנשים כדאי מאד להיאבק על הגדלת תקציבי התחבורה הציבורית, כי זה משרת את צרכינו. זה גם משרת את החברה כולה כי תחבורה ציבורית מהווה תמיכה של תשתית כלכלית, מצמצמת פקקים ואת זמן השהיה של כולנו בדרכים והיא גם טובה יותר לסביבה כי היא מזהמת פחות בהשוואה לשיירות של רכבים פרטיים.

זוהי חצי הכוס המלאה. החצי השני הוא בדיקת ההשקעה הממשלתית בכבישים, במיוחד כבישים בין עירוניים. זאת משום שיותר גברים מחזיקים ומשתמשים ברכב פרטי, וגברים יותר מנשים נוסעים בדרכים בין-עירוניות.

אם נבדוק את ההשקעה הממשלתית בסלילת כבישים והרחבתם אל מול ההשקעה בתחבורה ציבורית נגלה תמונה הפוכה.

לוח חלוקת ההשקעה הממשלתית בכבישים לפי מגדר

מתוך: הצעת התקציב של משרד התחבורה לשנים 2018-2017

 

מומחים מתחום התכנון מצביעים על כך שהוספת כבישים אינה מפחיתה את הפקקים אלא דווקא מעודדת נסיעה ברכב פרטי ורכישה של יותר רכבים פרטיים. התוצאה הסופית היא שיותר השקעה בכבישים = יותר גודש = יותר בזבוז זמן = יותר זיהום.

מסקנה: השקעה חברתית נכונה היא השקעה בתחבורה ציבורית. השוויון המגדרי יושג כאשר יותר גברים יעשו שימוש בתחבורה ציבורית, תקציבי התחבורה הציבורית יגדלו וכולנו, כולל הדורות הבאים- נרוויח.

ועוד, לא מספיק להגדיל את התקציב צריך לשפר את התאמה שלו לצרכים של נוסעות ונוסעים ולדפוסי הניידות השונים שלהם. ניתן למשל, להשתמש בסובסידיות כדי לכפות על המפעילים לשפר את השירות: על ידי שינויים בלוחות הזמנים, במסלולי הנסיעה ובמיקום התחנות והתאמתם לדפוסי התעסוקה והניידות של נשים וגברים ובהגברת הביטחון האישי בנסיעות ובתחנות.

 

לעמוד הבית של פרויקט הניתוח המגדרי של תקציב המדינה לחצו כאן

איפה הכסף?

לניתוח תקציב המדע

לניתוח מגדרי בנושא הטבות מס

לניתוח מגדרי בנושא ספורט

לניתוח מגדרי בנושא תקציבי פרט

לניתוח מגדרי בנושא שירותי הרווחה

לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות

לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    רוני בריל

    מעניין מאד. לא הבנתי מאין החלוקה של גברים:נשים בהקצאה. האם זה מבוסס על מחקר? הנחה כלשהי? בדיקה שלכן? נתון של המדינה? חסר איזה הסבר "בהתחלה" של הדברים. תודה רבה.

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לומדות מהבריטיות: שש הנקודות להצלחת מחאת הנשים

Reading Time: 3 minutes אקטיביסטיות, כמו "נשים עושות שלום", עובדות למעננו ולא רואות תוצאות מיידיות. "קבוצת שש הנקודות" נותנת תקווה: סיפור של אצילות אנגליות שקידמו את מעמד הנשים. והמסקנה? בישראל ובבריטניה: הזמן למחאת נשים הוא תמיד עכשיו

סוכנות הדוגמנות שאחרי מחלת הסרטן

Reading Time: 3 minutes מחלת הסרטן השאירה את נ' עם גוף חדש. כשהמליצו לה לדגמן היא תהתה אם תוכל לייצג אידיאל יופי שחולות אחרות יתחזקו ממנו. אבל מה שקרה לה כשהגיעה לסוכנות עם הצלקות על עורה, היה אחר משציפתה

איך קומדיות רומנטיות מסכנות חיים של נשים?

Reading Time: 4 minutes קומדיות רומנטיות מציגות התנהגויות כמו מעקב, בידוד, השפלה והטרדה מינית, כחלק מפעולה רומנטית שמובילה לאהבת אמת. מחקרים מראים שהסצנות על המסך משפיעות על התנהגות בפועל, ומובילות לבסוף להטרדות, איומים ואלימות שנשים חוות מדי יום

כולנו מיכל סלה: כשהטראומה שלך היא בעצם גם שלנו

Reading Time: 3 minutes רצח הנשים בישראל מוציא אותנו לרחובות. לא רק כדי לזעוק בשם המתות, אלא כדי לשמור על עצמנו: כולנו נמצאות בקבוצת סיכון להיפגע מאלימות. רקפת גינסברג כותבת על הטראומה הקולקטיבית, שעוברת מדור לדור של נשים בישראל