ניתוח תקציב המדינה – מדע
המומחיות של מרכז אדוה מציגות לנו את התקציב, חלק-חלק, לפי ההשפעות המגדריות שלו והפעם - דרך חלוקת תקציבי המדע

מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו

היבט מרכזי בניתוח תקציב מגדרי של משרדי הממשלה הוא ניתוח תקציב הפעולות. אלו הם כספי המשרד המועברים לציבור, ישירות או באמצעות קבלני משנה האחראים על התכניות השונות.

הפעם נסתכל על תקציב משרד המדע והחלל לשנת 2017. בעולם של בידול מגדרי, מדעים הם תחום גברי מובהק. במשך שנים גם שמענו כי כישורים מרחביים והנדסיים מאפיינים יותר את המח הגברי. מנגד ראינו שכאשר מעודדים נערות ונשים להכשרה מדעית, יש תוצאות. דוגמא מובהקת לכך קבלנו בזכות העלייה מבריה"מ לשעבר בשנות ה-70 וה-90 של המאה הקודמת. בבריה"מ ניתנו הכשרות בתנאים של סבסוד ותחת אידאולוגיה שהדגישה שוויון מגדרי בהשכלה ולכן עליות אלה, הביאו עמן מהנדסות ובוגרות מקצועות מדעיים בשיעור שלא נראה כמוהו בקרב בוגרות מערכת החינוך הישראלית.

אז מה קורה בתקציב משרד המדע?

התכניות העיקריות שמפעיל משרד המדע נחלקות לשלושה נושאים: מדע בקהילה, פעולות בינלאומיות, מחקרים ומלגות. בכל שלושת הקבוצות רב התקציב מגיע לגברים. בתכניות מדע בקהילה, שחלק גדול מהן מתבצע בבתי ספר,  כמעט מחצית התקציב מגיעה לנשים.

מדע בקהילה

משרד המדע ערך ניתוח מפורט של התכניות השונות בקהילה. הניתוח מעלה כי בחלק מהתכניות עיקר התקציב מגיע לנשים. מדובר במהלך מכוון של המשרד להגביר את החשיפה והמעורבות תלמידות ונשים בתחומי המדע.

כל למשל התכנית "פרחי מדע" מטרתה להנגיש נושאים מדעיים, בעיקר בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. 71% מתקציב התכנית – העומד על 14 מיליון ₪,  מגיע לנשים שהן 54% מהמשתתפים.

גם בתכניות פר"ח, סל מדע ובקורסים טכנולוגיים למגזר החרדי, נשים הן כ-55% מהמשתתפים ומקבלות חלק גדול יותר מהתקציב. בנוסף ישנה תכנית ייעודית לנערות- מדעניות העתיד.

בתכנית להב"ה לצמצום פערים דיגיטליים המופעלת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, מחצית התקציב מוקצה לנערות.

מנגד, פחות משליש מתקציב תמיכה במחקר ופיתוח, העומד על מעל 30 מיליון ₪, מגיע לנשים.

מתוך הצעת תקציב משרד המדע והחלל לשנים 2017-2018

פעילות בינלאומית

פעילות זו כוללת חברות בארגונים מדעיים בינלאומיים והשתתפות בתכניות מחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הוריזון 2020.

בתחום החברות בארגונים ניתח המשרד את התקציב על פי הנציגות לפי מגדר ובאופן יחסי לגודל התקציב לארגון. מהניתוח עולה כי רק 13% מתקציב זה מוקצה לנשים, כלומר הרב המכריע של נציגי ישראלים בארגונים הבינלאומיים למדע הם גברים. הממצא אינו מפתיע על רקע העובדה שבמחלקות למדעים במוסדות ההשכלה הגבוהה רב בולט לגברים. מנגד, החלוקה המגדרית מצביעה על הצורך לבחון העדפת מתקנת לנשים בתחום הייצוג.

מבחינת תקציב המשרד לתכנית הוריזון 2020, ערך המשרד ניתוח של פלח אחד מתקציבי המענקים שתקציבו כ-13 מיליון ₪, זאת מתוך כ-50 מיליון ₪ המוקצים לתכנית כולה. נמצא שמתוך 24 מענקי מחקר שפורסמו ב-2015 רק ב-4 זכו נשים.

מתוך הצעת תקציב משרד המדע והחלל לשנים 2017-2018

 

מלגות ומחקרים

בתחום זה נעשה ניתוח על מימון במזומן של מחקרים לפי מגדר הזוכים במענקים ובמלגות שחולקו על ידי שלוש קרנות מדעיות בשנים 2015-2016.

בקרן מחקרי מדע הוקצה לנשים 45% מהתקציב, בקרן למחקר הנדסי ויישומי 23% ובקרן למחקרים דו-לאומיים (שיתופי פעולה עם חוקרים במדינות אחרות)- רק 12% מהתקציב הוקצה למדעניות.

בממוצע, כשליש התקציב שנותח הגיע לידי נשים. 

 

 

מתוך הצעת תקציב משרד המדע והחלל לשנים 2017-2018

מה למדנו?

בתחום המדע בקהילה חלקן התקציבי של נערות ונשים טוב יחסית. הדבר מבטא מגמה מבורכת שבה פעילות מדעית בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים נערכת בצורה שוויונית. גם מצאנו פעילות המיועדת לעידוד תלמידות להיכנס לתחומי המדע.

הפער המגדרי עדיין גדול כאשר מדובר במחקר ובייצוג בארגונים בינלאומיים. לכך צריך המשרד לכוון את מאמציו בעתיד.

 

לפינות תקציב מגדרי נוספות:

לעמוד הבית של הפרויקט

איפה הכסף?

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה – תחבורה

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה – הטבות מס

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה – ספורט

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה – תקציבי פרט

ניתוח מגדרי של תקציב שירותי הרווחה

לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות

לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה

 

 

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.