על הקשר בין תנאי העובדים והעובדות הסוציאליות לאיכות שירותי הרווחה בישראל
מחאת העובדים והעובדות הסוציאליות, טור ראשון בסדרה

בתחילת חודש נובמבר הותקפה עובדת סוציאלית בפטיש על ידי מטופלת. באותו השבוע נרשמו חמישה מקרי אלימות נוספים כנגד עובדות ועובדים סוציאליים. העלייה שחלה באלימות כלפי עובדות ועובדים סוציאליים הובילה למאבק של איגוד העובדים הסוציאליים.

ב12.11 הפגינו כאלפיים עובדים ועובדות מול קריית הממשלה בתל אביב ובגשר המיתרים בירושלים. הם קראו לשר הרווחה חיים כץ ולשר האוצר משה כחלון לטפל במגיפת האלימות באופן מידי. מספר ימים לאחר מכן, הפגינו עובדים ועובדות סוציאליות בכ50 צמתים ברחבי הארץ.

לפי ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, השירותים החברתיים בישראל נמצאים במשבר עמוק. מאות משרות לא מאוישות בגלל תנאי העבודה הירודים והשכר הנמוך. "מדינת ישראל חייבת להחליט אם היא רוצה שיהיו לה שירותי רווחה. אם כן, עליה לתקצב אותם".

אתמול (17.12) הושבתו שירותי הרווחה בכל הארץ וכ7000 עובדים ועובדות הפגינו מול קריית הממשלה בתל אביב וערכו צעדת מחאה לכיכר רבין.

דרישות העובדים והעובדות הסוציאליות: סביבת עבודה מכבדת ומוגנת – אבטחה בכל שעות קבלת הקהל ומאבטחים בעלי הכשרה רלוונטית. עמדת בידוק ביטחוני מסודרת ונוהלי בידוק קפדניים ומסודרים. דלתות משוריינות, אינטרקום, מצלמות אבטחה ואינטרקום, דלתות מילוט, לחצני מצוקה המחוברים למוקד חירום פעיל. מימון ומתן אבטחה מקיפה ואישית גם מחוץ למקום העבודה לעובדים שקיבלו איומים או שנמצאים בסיכון. ליווי ותמיכה לעובדות ועובדים שחוו אירועי אלימות, שיפור תנאי ההעסקה, העומסים והשכר של העובדים באופן שיאפשר לאייש את התקנים הקיימים ולתת מענה ראוי ומכבד ללקוחות בזמן סביר.

טור אורח של נורן ניומן, עובדת סוציאלית

לטור השני בסדרה

מאת: נורן ניומן

בואו נדבר רגע על העבודה הסוציאלית. מהות העבודה הסוציאלית היא התערבות במצבי משבר במטרה ללוות את אזרחי המדינה בהתמודדות עמם. מה הכוונה במצבי משבר? כמעט כל דבר המשפיע על חיינו ודורש התערבות מקצועית. משבר יכול לבוא בעקבות לידת ילדה עם צרכים מיוחדים, התפרצות של הפרעת נפש אצל בן הזוג, משבר בזוגיות לאחר 15 שנות נישואים מאושרות או הזדקנות ההורים והתמודדות עם אובדן יכולותיהם הפיזיות ו/או הקוגניטיביות. כמו כן, משבר מתייחס גם אל מצבים בהם ישנם קטינים בסיכון – החל משוטטות וחשיפה של בני ובנות נוער לאלכוהול וסמים ועד ילדים ופעוטות שהוריהם מתקשים לדאוג ולספק את צרכיהם הבסיסיים. כמו גם, לקשישים וחסרי ישע החשופים לניצול ופגיעה – ממצבים בהם חווים אלימות כלכלית וחוששים לספר ועד מקרים בהם אינם יכולים לדאוג ולהגן על עצמם מסיבות נפשיות או קוגניטיביות. נוכח מורכבות ההתמודדות עם מצבי משבר, מדינת ישראל קבעה כי העובדים והעובדות הסוציאליות יהוו כתובת לאוכלוסייה בצמתים אלו. תפקידם הוא ללוות את תהליך ההתמודדות והיציאה מהמשבר.

חשוב להבין שהעבודה הסוציאלית היא עבודה מערכתית. המושג "טיפול" כולל יותר מאשר שיחה טיפולית בין עובד סוציאלי ללקוח. היכרות וקשר אישי הם אכן הבסיס לעבודה משותפת, אבל היא דורשת גם קשר רציף עם נותני שירות בקהילה (כגון ביטוח לאומי, שירותי בריאות ומוסדות חינוך), מתוך ההבנה שכל המערכות צריכות לעבוד יחד לטובת המטרה הסופית – גיוס משאבים וכוחות מקסימליים ליציאה מהמשבר. למעשה, העובדת הסוציאלית לא מטפלת באדם רק באופן ישיר, אלא מנהלת גם את תיק ההתערבות שלו בהתאם למשאבים הקיימים עבורו בקהילה – ממשלתיים או פרטיים. כל זאת כדי שהטיפול יהיה מקיף ככל הניתן וכך יוכל להוביל לפתרון ארוך טווח על פני "כיבוי שריפות".

אז מה הקשר בין תנאי העובדים והעובדות הסוציאליות לאיכות שירותי הרווחה בישראל? הצבת העבודה הסוציאלית בצמתים החברתיים והאישיים המורכבים ביותר מחייבת את המדינה לדאוג לתנאים המאפשרים לעובדות ולעובדים לעשות את עבודתם. כמש"קית ת"ש בצה"ל ואחרי כן במג"ב למדתי את המשפט "חייל טוב הוא חייל שטוב לו". לימים גיליתי שאפשר להכיל אותו על מצבים אנושיים רבים. "ילד טוב הוא ילד שטוב לו" (או כמו במשפט הידוע: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו") ועל אותו משקל "עובד סוציאלי טוב, הוא עובד סוציאלי שטוב לו". חשוב לציין, דרישתנו לתנאים הולמים, על מנת שלנו, העובדות, יהיה טוב, מתייחסת לצרכים הבסיסיים ביותר.

הדרישה לתנאים הולמים עוברת דרך כל החסמים הפוגעים ביכולתה של העבודה הסוציאלית כפרופסיה לספק את המענים המצופים ממנה ומקשים על העובדים והעובדות לבצע את עבודתם. מדובר על היכולת לסגור את החודש ולקיים את המשפחה בכבוד. הידעת, כיום קיים מחסור משמעותי בעובדים ובעובדות בכלל התחומים (השיקום, בריאות הנפש, צרכים מיוחדים, סיעוד, עובדות סוציאליות לחוק ועוד), מתוכם כ- 400 תקנים לא מאוישים ברשויות המקומיות. שכרה של עובדת בבית אבות עם 10 שנות וותק הוא עד 8,000 ש"ח בחודש ושכרה של הקולגה שלה במחלקת לשירותים חברתיים (לשכת רווחה) הוא עד 9,000 ש"ח בחודש בלבד.

מדובר בצורך בתחושת ביטחון בסיסית שלא ניתן יהיה לפגוע בי בעת מילוי תפקידי. הידעת? בחודש נובמבר הותקפה עובדת סוציאלית על ידי אישה שניפצה בפטיש את שמשת הרכב שלה וניסתה לחנוק אותה. בכל חודש מדווחים לאיגוד העובדים הסוציאליים כשישה מקרי אלימות, בעוד האלימות מלווה את העבודה באופן שוטף, אולם חשוב לציין כי האלימות המופנית כלפי העובדות והעובדים לא מסתכמת בכמה מקרי קיצון. האלימות באה לידי ביטוי על רצף שיכול להתחיל בהרמת קול וצעקות, להתפתח לקללות ואיומים אישיים ועל בני משפחה ולהסתיים בתקיפה פיזית.

מדובר ביחס הגיוני בין אחוזי המשרה (כמות שעות העבודה) לעומס עבודה, כך שלכל עובד ועובדת יהיה את הזמן והפניות להעניק ללקוחותיהם את הטיפול שמגיע להם. תחשבו על זה, כשעובדת ב- 50% משרה (כלומר 3 ימים בשבוע, 19.5 שעות שבועיות) אחראית על כ- 40 משפחות (במקרה הטוב) מדובר בקצת בפחות מחצי שעה לכל משפחה אחת לשבוע. על פניו נשמע טוב, לא? אבל מה עם שאר העבודה? מה עם זמן לכתיבת דו"חות למוסדות כגון בתי משפט, ביטוח לאומי וועדות? מה עם יציאה למפגשים רב מקצועיים המאפשרים חשיבה מערכתית ועיגון משאבים לטובת המקרה? מה עם ביקורי בית או ליווי אישי של לקוחות שאין ביכולתם להגיע לנותני שירות באופן עצמאי? מה עם מענה טלפוני שוטף למשפחות שהעובד מנהל את תיק ההתערבות שלהם? הרי זה ברור שלא ניתן לעשות את כל העבודה גם יחד. העובדים והעובדות הסוציאליים נדרשות על ידי המערכת ל"כיבוי שריפות" וסדרי עדיפויות המובילים לכך שאין ביכולתן לספק את המענה הנדרש. לא כי הם לא רוצים, לא כי הן לא מקצועיות, אלא כי זה פשוט בלתי אפשרי.

כל אלה הם קצה הקרחון של המציאות הבלתי אפשרית בה העבודה הסוציאלית נתונה היום. מציאות מלאת סתירות, בה מצד אחד דורשים מהעובדות ללוות ולסייע לאוכלוסייה בשעת משבר ומצד שני, לא מאפשרים להן את התנאים לעשות את עבודתן. מציאות בה מחד מתרשמים ומפארים את העובדים שעושים "עבודת קודש" ומאידך, מבקרים אותם כשמבקשים שכר הולם על מקצועיותם ועבודתם. מציאות של רווחה מול צמצום משאבים. מציאות של הפרטה על פני אחריות ציבורית. מציאות ששולחת אותנו – העובדים והעובדות – להיות שומרות הסף והמוציאות לפועל של שירותי הרווחה ובו בזמן דורשת שקט תעשייתי בחסות "הכל כשורה".

המאבק שלנו הוא המאבק של כולם, הוא המאבק על הרווחה במדינת ישראל. מטרתו, לדרוש מהמדינה לדאוג לנו האזרחים כפי שאנו דואגים לה, כפי שהורינו דאגו לה וכפי שילדנו ידאגו לה. מאבק העובדות והעובדים הסוציאליים הוא המקום של כולנו לשמור על עצמנו מפני העתיד הלא נודע. בתקווה שכאשר מי מאיתנו יזדקק לשירותי הרווחה, העובדים והעובדות יוכלו להעניק לו את השירות הטוב ביותר.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תגובה אחת