עשור למשבר הכלכלי העולמי, ולא למדנו כלום
תאוות הבצע חסרת המעצורים שהובילה למשבר של 2008, נהייתה עם השנים קיצונית עוד יותר. שום דבר לא ימנע את בואו של המשבר הבא.

לפני כשבוע "גלובס" פרסם שורה של כתבות על המשבר הכלכלי של 2008. הכתבות עסקו בדמויות הבולטות שפעלו במשבר, גרמו לו וניסו לנהל את הכלכלה בעיטו, ובעיקר בהשפעותיו של המשבר בארה"ב. להזכירכן, ב-2008 בתוך זמן קצר קרסו כמה בנקי השקעות וחברות ביטוח גדולות, מה שהביא למשבר כלכלי עולמי. זו היתה שרשרת של התרחשויות שהחלה במעשים שיש מי שיכנו אותם טעויות ויש מי שיכנו אותם פשעים כלכליים. כך או כך, מדובר בתאוות בצע מופרזת שהביאה לאסון. המקור למשבר הכלכלי העולמי הוא בפעולות שנעשו בארה"ב ובאירופה. אך בניגוד למה שאפשר לחשוב לאחר קריאה ב"גלובס", מי שסבלו ביתר שאת בעקבותיו היו המדינות המכונות "מתפתחות". המשבר העולמי הוביל לקושי ולהתמוטטות כלכלית של רבים במדינות העשירות, ולאסון הומניטרי של ממש ,מחסור קטסטרופלי במזון, חשמל ותרופות, במדינות העניות יותר.

הסרט הדוקומנטרי "עבודה מבפנים" (Inside Job, צ'רלס פרגוסון, שנת 2010) עוקב אחר הסיבות למשבר הכלכלי של 2008 ותוצאותיו. בסרט מתוארת בין היתר התרבות ששררה בוול סטריט אז ואני בספק אם השתנתה מאז: מאחורי הכסות המעונבת, המקצועית, מלאת החשיבות והמכובדות, מסתתרת תרבות גברית מאוד של מרדף ללא גבול אחרי כסף, סמים ומועדוני חשפנות. אלו האנשים שהובילו את הכלכלה העולמית לאסון והפכו בעיוורונם ובזחיחותם אזורים עניים יותר בעולם למוכי רעב. אלו אותם האנשים שנמצאים ממש שם, באותן עמדות מפתח בכלכלה העולמית, גם עכשיו. כפי שניכר מהכתבות שפורסמו בגלובס, אף אחד מהאחראים למשבר לא נענש על מעשיו ורובם ממשיכים לתפקד כבכירים בכלכלה העולמית.

"גלובס", 23 בספטמבר 2018

אם נחזור לרגע לתרבות המושחתת של מסיבות סמים וסקס כהתפרקות יומיומית אחרי העבודה, אני יכולה רק לנחש שאלו נועדו לטשטש את הריקנות שבחיים שסובבים סביב תאוות בצע חסרת מעצורים וכסף כמטרה ולא כאמצעי. באווירה כזאת, ברור שרק נשים מעטות ישרדו ויתקדמו. כשכל החבר'ה מהמשרד הולכים למועדון חשפנות אחרי שעות העבודה יחד עם השותפים הבכירים, ברור מי נשארת בחוץ ומי מקבל את הקידום, את התיקים הרווחיים ואת הבונוס השמן. אך ההשפעה של חוסר האיזון המגדרי כאן היא לא רק חוסר הוגנות ואי שיוויון בשכר, כי התחרות הגברית המטופשת של מי מרוויח יותר היא בעלת השפעה הרסנית בקנה מידה עולמי.

כיום, עשור לאחר המשבר, לא נראה כי האנושות למדה את הלקח. המרדף אחרי רווחים גדולים יותר ויותר למי שכבר יש לו המון הוא ערך עליון שמוביל את ההשפעה על הכלכלה העולמית. ערך המניה עבור המשקיעים הוא חזות הכל, וכשקצב הגידול ברווחי פייסבוק הוא רק 20% בשנה במקום 40% בשנה, ערך השוק שלה יורד ב-130 מיליארד דולר (אל תדאגו למרק צוקרברג, שירד מהמקום השלישי למקום השישי ברשימת עשירי העולם). מכיוון שכדי לשמור על ערך גבוה הרווחים צריכים כל הזמן לגדול ולגדול במהירות, הדבר היחיד שחשוב זה לא הקהילה, לא המשתמשים, לא כדור הארץ ותושביו, אלא רק איך עושים יותר כסף יותר מהר. זה נכון לגבי כל חברה שנסחרת בבורסה.

הרדיפה אחרי הרווח והגדלתו התמידית מולידה אנשים שבחשבון הבנק שלהם עשרות ומאות מיליארדי דולרים שלעולם לא יצליחו לבזבז. לאיש העשיר בעולם, ג'ף בזוס, יש יותר מ-150 מיליארד דולר, בעוד רבע מאוכלוסיות העולם חיים מדולר ורבע ביום או פחות. היא מולידה עיוורון לכל דבר אחר וגם עיוורון להגיון בסיסי ושכל ישר. אין דבר שעומד ביננו לבין המשבר הכלכלי הבא.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.