"קרן אור" – גרסת הבמאית

"קרן אור" הוא סרט תיעודי שיצרה הבמאית ליהי סבג, בוגרת בית הספר לקולנוע "מעלה". הסרט, שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של עיריית ירושלים, עוקב אחר דמותה של מיכל חיימי, אם חד הורית המגדלת לבדה את בתה קרן אור מאז הייתה בת 18. על רקע השיכונים של עפולה ושל ירושלים, ותוך כדי מאבק יומיומי למציאת פרנסה ולכינון משפחה, מיכל עושה הכל כדי לשמר את התא המשפחתי הקטן שלה.
ליהי סבג, יוצרת הסרט התיעודי "קרן אור", משתפת בטור אישי על ההיכרות עם מיכל, העבודה המורכבת על הסרט ועל השיעורים החשובים שלמדה במהלך יצירתו.

את מיכל פגשתי לראשונה במוסד שבו הדרכתי. היא הייתה כמעט בת שש עשרה, נערה יפה עם חיוך שסוע שמהרגע הראשון תפסה לי את הלב.
המפגש איתה לא ארך זמן רב, אך בארבעת החודשים האלה היא שאבה ממני כוחות שאפילו לא ידעתי שקיימים אצלי. היא הייתה נערה שבורחת בלילות אחרי כיבוי אורות, מתחצפת למורים ומבלה בעיקר בחדר המנהל, עד שהסוף להזדמנויות השניות הגיע והיא נפלטה אל מחוץ למסגרת הלימודים. היא מעולם לא שבה ללמוד. עבודה מסודרת וקבועה לא הייתה לה ואחריות לא הייתה הצד החזק שלה.
לכן, הופתעתי כשגיליתי שהיא אמא, כי לא האמנתי שהיא תצליח.

תמונת פייסבוק אחת גרמה לי לצאת למסע של ארבע שנים, שבהן תיעדתי את מיכל ואת שגרת חייה.
בתמונה, בה רואים גן משחקים שבמרכזו שתי נערות, נתקלתי כמעט בטעות. ספק נערות, ספק ילדות. מיכל עומדת ליד חברתה ושותפתה לדירה, בתאל, ובתאל מחזיקה ילדה קטנה.

התמונה הזאת סקרנה אותי כי הרגשתי שזאת לא עוד תמונת "בייביסיטר לאחיינית", אלא סיפור חיים שלם שעניין אותי לגלות. התקשרתי למיכל כדי לבדוק את התחושות ולראות אם קיימת אפשרות להתחיל לצלם את בתאל יחד עם בתה.
מיכל ענתה לי מעט במבוכה שזאת לא הילדה של בתאל, אלא הילדה שלה, קרן אור.
מיכל, שתמיד אמרה: "לי זה בחיים לא יקרה", מצאה את עצמה מגדלת ילדה קטנה ומדהימה בעפולה, הרחק מכל מי שהיא מכירה.

סיפור ההריון כשלעצמו היה בלתי נתפס. הרופא התורן שבישר לה שהיא בהריון, בישר לה גם שהעובר שהיא נושאת בבטנה מת והיא חייבת לעשות הפלה. מיכל נסעה באותו הרגע למיון, שם היא גילתה שהיא בכלל בחודש חמישי עם הריון תקין ועובר בריא.
ההתחלה הייתה כמו כל התחלה: קשה ומורכבת. ימי הצילום הראשונים הורידו לי עשר שנים מהחיים. מיכל החליפה מספרי טלפון ללא הפסקה (היום היא שמורה אצלי כ"מיכל חיימי הנכון נכון"). היה קשה לתאם איתה ימי צילום ודרך התקשורת העיקרית הייתה דרך הפייסבוק. כבר הגעתי לשלב שבו כמעט וויתרתי.

ההיכרות שלי איתה הייתה במסגרת מסוימת, ותחת כובע "המדריכה שצריכה לבדוק כל לילה שהיא נמצאת בפנימייה". המעבר לתפקיד הבמאית היה מאתגר עבור שתינו. לקח קצת זמן לצלוח את משבר "אמון-מצלמה-ולמה אני בכלל עושה את זה?" אבל בסוף זה קרה ויצאנו יחד למסע שלא שיערנו לעצמנו שיסתיים כך.

אצל מיכל החיים חזקים יותר מהכל, והדרמה שמתרחשת מול המצלמה רק מעצימה אותה. כשהתחלתי לצלם, חשבתי שאני עומדת לתעד נערה אבודה שעוד רגע ורשויות הרווחה לוקחות לה את בתה. אחרי יום הצילומים הראשון הבנתי שזה לא הסיפור. מיכל הצליחה להשיל ממני את הדעות הקדומות ואת הרושם הראשוני המוטעה שיצרה עליי (או לפחות את הדמות שלה שזכרתי מימיה בפנימייה). היא פתחה בפניי את ליבה ועולמה, והכניסה אותי לעולם שהדברים מתנהלים בו קצת אחרת.

"חיים של אמא", כך מיכל קוראת לקרן אור. היא אמא מרגשת שתעשה הכל למען הבת שלה. הסרט הוא מעין צוהר לחיים של מיכל: סרט על ההתמודדות היומיומית ועל אהבה וחמלה במצבים המאתגרים ביותר. זהו סרט שמעלה שאלה על הקיום אנושי הקבוע מראש, על רצון חזק ומאבק כמעט הישרדותי כדי לתת לבת את מה שלא היה לאם.

אם יש דבר שאני זוכרת במיוחד, זה את הנסיעות הארוכות מעפולה חזרה לירושלים. נסיעות שהיו בעיקר לפנות בוקר כשהמחשבות מתחלפות בקצב של הנוף המשתנה, נסיעות שאפשרו לתחושות לעלות ולעכל את המציאות הכל כך שונה משלי ובעיקר להעריך את מיכל, שהימים בחברתה נתנו לי פרספקטיבה אחרת על החיים.
"אני לא אהיה כמו אמא שלי" אומרת מיכל וזה מה שמניע אותה לשנות את המציאות שאליה היא נולדה, היא נאבקת כדי לא להעביר את זה הלאה, בגנים ובחינוך, אל קרן אור.
היא אמא במשרה מלאה, עובדת בחנות תבלינים ועם רצון ענק להתקדם וללמוד – היא יודעת שזה הצעד הראשון לשינוי חייה. 30,000 שקלים של עלות השלמת הבגרויות מפרידים בינה לבין חלום גדול יותר: לימודי עיצוב פנים. בינתיים, ועד שזה יקרה, היא ממשיכה את שגרת חייה בעפולה, בדירת הדיור הציבורי עם קרן אור, ומשמרת את התא המשפחתי הקטן שלה. היא מקווה שתצליח לאמת את זהותה של קרן אור במלחמה מול המדע ומול העולם, שמציב לה אתגרים שבוחנים את כוחותיה כל פעם מחדש.

הסרט "קרן אור" יוקרן בערב חשיפת סרטי הגמר של בוגרי בית הספר לקולנוע "מעלה", שיכלול גם שיח על קולנוע נשי בהנחיית נירית אנדרמן ובהשתתפות רמה בורשטיין, ליאור אלפנט, יבגניה דודינה, אליאנה תדהר וליהי סבג.
האירוע יתקיים בסינמטק תל אביב ביום ראשון, 22.1.17 בשעה 17:00. הכניסה חופשית בתיאום מראש בכתובת: shlomi@maale.co.il.

לעמוד האירוע בפייסבוק

קאבר

השאירו תגובה