באוגוסט 2019 יצא לאור הספר ״תנ״ך הואגינה: הפות והנרתיק מפרידות בין מיתוס לרפואה.״ מאת ג׳ן (ג׳ניפר) גונטר
הסופרת, במקצועה רופאת נשים ומיילדת, קנדית המתגוררת בארה"ב, החליטה לכתוב את המדריך אותו היא עצמה הייתה רוצה לקרוא כאשה צעירה. יש בו תשובות לכל השאלות שאפשר לשאול בנושא הפות והנרתיק. הספר נועד לתת לנשים(וגם לטרנסים וטרנסיות) מידע ברור ונגיש על הפות והנרתיק, ולהפריך מיתוסים ואופנות בנושאי בריאות.
בנוסף להיותה רופאה ומנהלת מרפאת נשים בקליפורניה, גונטר עוסקת באקטיביזם חברתי ופמיניסטי, פועלת במדיה החברתית, בהרצאות ובמאמרים למען קידום מידע אמין ומדעי באינטרנט. בעזרת הטור שלה בניו יורק טיימס, הנוכחות המשמעותית שלה במדיה החברתית, וראיונותיה בתקשורת, גונטר מבטאת ביקורת חברתית ומפריכה טענות מפוקפקות בנושאי בריאות. יש לה גם ביקורת על הדרך הרשלנית בה מדווחים כלי תקשורת שונים על נושאי בריאות רבייה וחיסון ופועלת לכך שיגלו יותר אחריות.
על פי גונטר, רופאות/ים ואנשי מקצוע חייבים להפגין נוכחות מקצועית ואחראית ברשת ולהיות כתובת לשאלות ובעיות של ציבור שבאין מענה פונה למקורות מידע פסאדו מדעיים ואף כוזבים.
בהקדמה לספר אומרת גונטר:
״אני עוסקת ברפואה 35 שנה ומהן 24 שנים ברפואת נשים. הקשבתי לנשים רבות ואני מכירה היטב את השאלות שהן שואלות, כמו גם את אלו שהיו רוצות לשאול אבל לא יודעות בדיוק איך לשאול. בתנ״ך הואגינה יש את כל מה שהייתי רוצה שאשה תדע על הפות והנרתיק. זאת התשובה שלי לאשה שהקשיבה לי במרפאה או באינטרנט והגיבה בפליאה: ׳איך לא ידעתי את זה?'
… מיסאינפורמציה לא משרתת אף אחת. ואני כאן כדי לשים לזה סוף״.
במשך שנים, הרפואה הזניחה והתעלמה מבעיות רפואיות של נשים, כך שאבדן האמון במערכת הרפואית אינו מפתיע. הספר בא לתקן זאת, כתוב בצורה ידידותית, ברורה ונגישה ומסיים כל פרק ב"שורה תחתונה": סיכום קצרצר של עיקרי הדברים.
הספר מלווה באיורים ברורים ויש בו מידע בנושאים רלוונטיים לכולנו. כל שנותר כעת הוא לחכות לתרגום לעברית.
לקריאה נוספת, ג'ן גונטר בויקיפדיה העברית (שתורגם על ידי מהערך באנגלית) ומאמר נוסף
————
פרידה מאנט קולודני
החוקרת הפמיניסטית האמריקאית-יהודיה, אנט קולודני, נפטרה בספטמבר 2019 בטוסון אריזונה. בת 78 היתה במותה.
קולודני היתה במשך שנים רבות פרופסור לספרות ותרבות אמריקאית באוניברסיטת אריזונה בטוסון, ופעילה במחקר אקדמי בכתיבה ובאקטיביזם.
מאמרה החשוב ״לרקוד בשדה המוקשים״ שהתפרסם בשנת 1980 נלמד בכל הקורסים שעוסקים בתאוריה פמיניסטית.
למרות השגיה האקדמיים, קולודני שילמה מחיר כבד על האקטיביזם הפמיניסטי שלה ובשנת 1980 אוניברסיטת ניו המפשיר, בה לימדה, מנעה ממנה קידום ולא העניקה לה קביעות.
את החוויה הקשה שעברה עליה לאחר הפיטורין, ללא משרה וללא גב כלכלי, תיארה במאמרה ״שוב חלמתי שאני טובעת״ משנת 1989 היא כותבת
"לעולם לא אשלים עם כך שבשנים שיכולתי להיות בהריון וללדת נשארתי חסרת כל ובחובות והייתי חייבת להקדיש את כל כולי להישרדות מקצועית, בעודי רואה שהשעון הביולוגי שלי אוזל".
קולודני תבעה את האוניברסיטה על אפליה ואנטישמיות ואת סכום הפיצויים העצום שקיבלה, הגדול ביותר בתביעה מסוג זה, תרמה להקמת קרן משפטית בתוך האגודה ללמודי נשים למען תביעות של נשים כנגד אפליה באקדמיה.
לקריאה נוספת על מחקרה ופועלה של אנט קולודני, תרגמתי את הערך שלה לוויקיפדיה בעברית.
