דבורה הירש קורקוס, בת 30, תושבת באר שבע, הייתה אם לשלושה ילדים.
דבורה נרצחה ביריות ברכבה לעיני שלושת ילדיה בתאריך 7/3/16. השכן, ששהה בביתו שמע ארבעה פיצוצים, התכונן לצאת ומיד לאחר מכן שמע את הילדים צורחים "אמא מתה! אמא מתה!". שכן נוסף סיפר שאחת הילדות אמרה שהיורה ברח. הם היו סגורים באוטו כמה דקות ולא פתחו את הדלת. הילדה הייתה בהיסטריה. שלושה ילדים היו במכונית בעת התקרית!
דבורה הייתה גרושתו של עבריין אשר העיד בעבר נגד ארגון פשע, לכן ההערכות הן כי רקע הרצח הוא פלילי. ראש אגף החקירות מסר כי הכוחות שהגיעו לזירה מצאו אישה ירויה, ולא הרחיב על שהתרחש. החובשים והפרמדיקים של מד"א העניקו לה טיפול רפואי, אך בבית החולים סורוקה נקבע מותה. עם תחילת חקירת המשטרה, נבדק החשד לפיו העבריין אותו הפליל הבעל עומד מאחורי הרצח. עם זאת, נבדקה גם האפשרות שגורם מטעמו של הבעל ירה באישה למוות לעיני שלושת ילדיה, זאת לאחר שהבעל הואשם כי איים לרצוח אותה. בכתב אישום שהוגש בחודש נובמבר האחרון נגד עד המדינה, השוהה במעצר בגין עבירות של אלימות במשפחה, נטען כי נהג לשלוח לאשתו מסרונים מאיימים. לפי כתב האישום הבעל התקשר לאשתו מהכלא ואמר: "צברנו חומר עלייך אנחנו נוציא לך את הילדים מהבית עד שאני אשתחרר וכשאני אשתחרר הם יהפכו ליתומים, אני ארצח אותך אני אשחט אותך".
בהקלטות הנדירות שנחשפו נשמעת הירש מנסה לשכנע את קורקוס לחתום על הסכם עד המדינה שככל הנראה הוביל למותה: "אתה יכול בכל זאת להיות בסכנה, יהיה טוב, אי אפשר להתחרט. השוטר כבר אמר לי שיש אישור והכל וצריך לרוץ תוך שבועיים, או שתקבל 11 שנים בכלא. הוא מפחד מאוד שמישהו יפתח את הפה והכל יתחרבש, ואז גם אתם בסכנה וגם אנחנו". עוד אמרה הירש לקורקוס :"מה שאנחנו עושים זה בשביל הילדים, תוכל להיות איתם וזה חסר להם ולך". הסכם עד המדינה עמד כאופציה קריטית בעיני קורקוס, אך אביו התנגד לחתימתו על ההסכם,והירש ביקשה מקורקוס לדבר עם אביו : "תגיד לאבא שלך: "אני יודע מי זה ועם מי יש לי עסק, הוא הוריד לא אחד ולא שניים בגלל שידעו עליו כמה דברים, ותגיד לו שזה הפך אותי, נתן לי להבין שזה לא סגנון חיים שאני רוצה, אני רוצה חיים נורמליים ומאושרים עם האישה והילדים שלי".
בסופו של יום, אשה נוספת משלמת בחייה, דבורה הירש קורקוס, ת.נ.צ.ב.ה.
יהי זכרך ברוך דבורה, יהי זכרך משמעותי.
***
מדי 16.5 ימים בממוצע נרצחת אישה בישראל על ידי אחד מהאנשים הקרובים לה ביותר, בן זוג, אח, אבא, בן, דוד. אלה לא רציחות "על רקע רומנטי" או "על כבוד המשפחה" או "טרגדיה אישית". זו תופעה חברתית שנוגעת לכולנו, ואין בה שום דבר רומנטי או מעורר כבוד.
רק בשנה האחרונה נרצחו 19 מאחיותינו; יהודיות וערביות, ילידות הארץ ועולות, צעירות ומבוגרות, רווקות נשואות וגרושות, ילדות, אימהות וסבתות, שכנות, קולגות, חברות שלך – נשים כמוני וכמוך שנרצחו בגלל שמישהו האמין שאסור להן לחלום, לעשות, לחיות איך שהן רוצות. בגלל שמישהו האמין שהן שייכות לו, שיש לו זכות עליהן, על חייהן ועל גופן.
וזו רק נקודת הקצה של האלימות נגד נשים; לפי אומדני המשטרה, כ-200,000 נשים ו-600,000 ילדות וילדים חיות וחיים תחת אלימות במשפחה, בבית, במקום שאמור להיות הכי מוגן ובטוח. כ-12,000 נשים בישראל נמצאות במעגל הזנות, שם הן סופגות אלימות קיצונית במיוחד, הן מצד הסרסורים והן מצד הזנאים, וסובלות לרוב מתחלואה רבה ומהפרעות טראומה. אחת מכל שלוש נשים תחווה תקיפה מינית במהלך חייה. מדי 13 דקות בממוצע פונה אישה או נערה אל אחד ממרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. ב-89% מהמקרים התוקף מוכר למתלוננת.
די! עד כאן!
25 בנובמבר הוא יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.
ביום הזה נעמוד כולנו יחד לצידן, לצידכן, לצידנו. נקדיש להן את מלוא תשומת הלב שלנו, נזכור אותן ונוקיר אותן. אחיותינו הן. נשמיע יחד את קולן, את קולכן, את קולנו. נדרוש מהרשויות – מהמשטרה, מבתי המשפט, מהתקשורת – מהחברה כולה – לעדכן את הכללים. לדאוג לדבר הבסיסי ביותר: הזכות לחיים, הזכות לביטחון, הזכות להיות היחידות שמקבלות החלטות לגבי עצמנו.
בואו, נשים לזה סוף.
***
ניפגש ביום שישי, יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.
התכנסות בשעה 11:00 בכיכר הבימה בתל אביב. מוזמנות ומוזמנים.
***
في البلاد تقتل امرأة كل 16.5 يوما في المعدل على يد أقرب الناس لها: الزوج، الأخ، الأب، الابن، العم.
هذه الجرائم خالية من أي شرف وحب, بالإضافة أنها مرفوضة ولا تزيد من فخر وشرف العائلة أبدا . هذه ظاهرة اجتماعية تؤثر علينا جميعا،
19 امرأة من أخواتنا قُتلن خلال العام الماضي فقط: سيما جرانوت, ماجدة أبو جابر, رنين رحال, إيلانا كوهن, سميرة إسماعيل, ملكة بينشويلي, هيلي سوبول, في الثلاثين عمرها من بئر السبع, في الثلاثة والخمسين من عمرها موشاف زيّتان, ميريام إلتي, إمرأة بسن السابعة والستون من تل أبيب, نيلي روتبرد, أنيستاسيّا روسنوب, لوبوب خاجنوفا, سلام عبدالله, أمنة ياسين, دعاء أبو شرخ, هويدة شوا,
هدى أبو صراري
يهوديات وعربيات من سكان البلاد, مهاجرات، شابات ونساء، عزباوات, متزوجات ومطلقات, فتيات, أُمهات وجدات. قد يكونوا جاراتك، زميلاتك في العمل, صديقاتك- نساء مثلي ومثلك قتلوا لأن أحدهم قرر بأن لا حق لهن بالحياة, بالحلم وبالحرية. هؤلاء المجرمين يظنون بان المرأة هي غرض يملكونه ويتصرفون به كما شاءوا, وكأن جسد وحياة النساء ملك هؤلاء المجرمين.
وهذا ليس سوى طرف الجليد في العنف ضد النساء: فوفقا لتقديرات الشرطة فأن حوال 200,000 امرأة, 600,000 طفلا وطفلة يعيشون في جحيم العنف المنزلي, ذلك المكان الذي من المفروض أن يكون الأكثر أمانا لهن ولهم. بالإضافة لكل ذلك, فأن 12,000 امرأة تعملن في الدعارة, حيث يتعرضن لأشد العنف هناك, إن كان ذلك من طرف الزبائن أو سماسرة الجنس. غالبا ما تتعرضن هؤلاء النساء لصدمات النفسية صعبة. وهذه بعض من الإحصاءات الصادمة: -واحدة من ثلاث نساء ستتعرض لاعتداء جنسي خلال سنوات حياتها.
-تتوجه امرأة أو شابة إلى مراكز ضحايا الاعتداء الجنسي كل 13 دقيقة في المعدل الجنسي. في 89٪ من حالات التحرش والاعتداء الجنسي المجرم معروف لضحية, بشكل عام يكون هو من أفراد الأسرة: زوج، صديق، جار، مزود خدمة، زميل،مدرس أو رجل دين…ألخ.
كفى!
يصادف الخامس والعشرين من تشرين الثاني اليوم العالمي للقضاء على العنف ضد المرأة.
في مثل هذا اليوم, سنقف جميعا إلى جانبهن، إلى جانبكن, إلى جانبنا: سنكرس لهن كامل اهتمامنا وجهودنا, سنتذكرهن ونكرمهن: فهن أخواتنا.
سوف نُسمع أصواتهن، أصواتكُن، أصواتنا جميعا. سنُطالب من السلطات – الشرطة, المحاكم ووسائل الإعلام – كل المجتمع – تعديل القوانين. بأن يقدروا ويقدسوا الحقوق الأساسية في هذه الحياة: الحق في الحياة، الحق في الأمان، الحق باتخاذ القرارات بشأن أنفسنا وحياتنا بحرية واستقلالية.انضموا لنا لنضع حدا لهذه الظاهرة.
***
لقاء يوم الجمعة، هو يوم الكفاح الدولي ضد العنف ضد المرأة.
التجمع في تمام الساعة 11:00 صباحا في تل أبيب ساحة هابيما. مدعوون
- תודה למיכל סופר על כתיבת הטקסט
