סוכם על ידי ארנה רז
סיסי מנהלת שתי מערכות חיים נפרדות: האחת כציידת פדופילים ברשת, והשניה כאמא ל3 ילדים. היא בת 30 וחיה ליד גלזגו. סיסי היא פעילה מרכזית בקבוצת ״ציידי הזאבים״ הסקוטית הנאבקת בפדופילים. קבוצה זאת, בדומה לקבוצות אחרות ברחבי בריטניה, פועלות כבר כעשור בשטח האפור, בו נמצא לא מעט אזרחים מתוסכלים מן הטיפול הכושל של המערכת בבעיית הפדופילים שהחליטו לקחת את החוק לידיהם.
לאחרונה נאספו בסקוטלנד עדויות רבות נגד פדופילים שהגיעו מקבוצות ציידים שונות. בשנה וחצי האחרונות אותן קבוצות ביצעו יותר משמונים פעולות כנגד פדופילים, רובן הסתיימו במעצרים וכתב אישום.
שיטת העבודה של אותם "ציידים" אפקטיבית אך שנויה במחלוקת. בהתחלה, הם טומנים לפדופילים מלכודת ברשת, כשאחד הפעילים מתחזה לילד. ישנן הנחיות מדוקדקות על הדרך בה המתחזים צריכים לשוחח עם הפדופילים שמנסים ליצור איתן קשר. למשל, למתחזה אסור ליזום שיחה מינית או להציע להיפגש. על המתחזה להזכיר את בית הספר, את הוריו ואת שיעורי הבית על מנת שלא יהיה ספק לפדופיל שהוא אכן מתכתב עם ילד. כך גם על אותו מתחזה להביע חוסר ניסיון כשהשיחה מגיעה למחוזות מיניים.
בשלב הבא, קובעים פגישה פנים אל פנים, שם יופתע אותו פדופיל לפגוש אדם בוגר ביחד עם קבוצה שלמה של אקטיביסטים, שיבצעו מעצר אזרחי ויקראו למשטרה. בזמן ההמתנה למשטרה, חברי הקבוצה משדרים בדף הפייסבוק שלהם בלייב את העימות עם הפדופיל, שידור שזוכה למאות צפיות.
הפעילות הזו מעוררת ביקורת ציבורית שתוהה לגבי האמינות של השיטה שמייצרת סחיטה, אלימות והתאבדויות הקשורות לחשיפה הציבורית של הפדופילים ברשת. בנוסף, ההשלכות של זיהוי שגוי במקרה כזה הן מרחיקות לכת.
חברי הקבוצה טוענים שהם מקבלים גיבוי ותמיכה מהציבור שמרגיש שהמשטרה לא מתייחסת לנושא ברצינות. אבל המוטיבציה של האקטיביסטים נובעת גם מסיפור אישי. לפי עדות אחד החברים כמעט לכל אחד מהקבוצה יש ניסיון אישי ישיר של התעללות.
על פי תחקיר הגרדיאן, קבוצות אלו מאורגנות מאוד, ומנסות ברצינות לאסוף את הראיות שיועילו ביותר למשטרה ובתי משפט, ולעתים קרובות החברים בהן הופכים למומחים בהליך משפטי. הם נותנים עצות הקשורות בבטחון אישי באינטרנט ונותנים תמיכה לנפגעי פגיעות מיניות.
תמונה בראש הכתבה: מתוך הכתבה המקורית ב"גארדיאן". צולמה על ידי דומיניק ליפינסקי, PA
