יעניין
אותך
נועה בורשטיין חדד
4 פברואר 2019 | משך הקריאה: 5 דקות

על פי מסמך שעלה בימים האחרונים לאתר האינטרנט של מרצ, הוגשו לאחרונה שתי עתירות בדבר הטרדות מיניות בין חברי ופעילי המפלגה לבית הדין של מרצ. המסמך הזה מופיע באתר לאחר חודשים ארוכים של שתיקה יחסית כלפי השמועות המתרוצצות סביב הנושא.

לפני כחודש, חשפו ורד פלמן וקרן נויבך את קיומן של שלוש תלונות על תקיפה מינית, שהצטברו כנגד אדם המכהן כחבר הנהלה במפלגת מרצ. עוד חשפו, שאותו אדם תבע את המתלוננת הראשונה בעניינו בתביעת לשון הרע.

על פי הסיפור מפיה של אחת המתלוננות, חבר ההנהלה המדובר תקף אותה במסיבה שהתקיימה לקראת הבחירות הקודמות. במפלגה, כך מסתבר, עוד לא קיימים הכלים הפורמליים לטיפול במקרים של הטרדות מיניות.

מאחר ולא מדובר במקרה יחיד, בתלונה בודדת או באדם אחד, בבית הדין של המפלגה ניסחו נוהל חדש לבירור תלונות על הטרדה מינית. המסמך שהתפרסם באתר המפלגה פותח בטענה לפיה בית הדין של המפלגה לא מחויב לאחריות כלשהי על חברי ופעילי המפלגה אלא רק על עובדיה. בכל זאת, מאחר ומדובר בארגון שאינו מקום עבודה והוא מתבסס על התנדבות ארוכת טווח, החליט בית הדין להתייחס בנוהל גם לפעיליה של המפלגה.

נוהל ההטרדה המינית בבית הדין של מרצ יחול רק על תלונות שהוגשו לבית הדין באופן ישיר ועל פי הנוהל שיפורסם באתר המפלגה.

הנוהל כפי שפורסם:

כללי:
התלונות יתבררו בדלתיים סגורות, ישמרו חסויות ופרטיהן לא ימסרו לאף גורם שאינו צד בהליך.
ההחלטות יועברו לידי מזכ"ל המפלגה בלבד לשם ביצוען.

הגשת התלונה:
התלונה תוגש על ידי הטוען שנפגע ישירות ממעשה ההטרדה כנגד הפוגע לכאורה בלבד. תלונה תוגש אך ורק על ידי חברי מפלגה או שהיו חברי מפלגה בעת האירוע הנטען. התלונות יוגשו אך ורק כלפי חברי מפלגה או כאלה שהיו חברים בה בעת האירוע בלבד.
תלונה תוגש ליושב ראש בית הדין של מרצ או מי מחברי בית הדין שיעבירו את התלונות ליושב הראש לצורך שלב הבדיקה הראשוני.
תלונה תוגש בכתב ותכלול את הפרטים הבאים: זהות המתלונן.ת, פרטי קשר, זיקה למפלגה. זהות הנילון, פרטי קשר, תיאור כללי של האירוע, מועד האירוע.
בית הדין ימסור לנילון את דבר התלונה ותוכנה.
בית הדין יודיע לצדדים ולכל צד מעורב נוסף, כי בירור התלונה חסוי ואין למסור פרטים אודותיו למי שאינו צד להליך.

בירור מקדמי:
בית הדין יעיין בתלונה על ידי דן יחיד ויבדוק את השאלות המקדמיות הבאות:
האם יש זיקה בין האירוע המתואר בתלונה לבין פעילות המפלגה? האם המתלונן.ת או הנילון הם חברי מפלגה? האם האירוע על פניו עולה לכדי הטרדה מינית על פי החוק למניעת הטרדה מינית?
בית הדין ימסור את החלטתו למתלונן ולנילון. החלטה בעניין זה תהווה החלטת ביניים מקדמית.

בדיקה ראשונית מטעם מומחה:
בכפוף לתוצאות הבדיקה המקדמית, יעביר בית הדין את התלונה למומחה מטעמו, בצירוף פרטי הקשר של המתלונן.ת והנילון. המומחה יבדוק את העובדות על ידי תשאול המעורבים, בהליך דיסקרטי.
בית הדין ימנה מומחה המיומן בבירור קובלנות מבחינת כישורים, ניסיון, מעמד מקצועי, יחסי אנוש ובקיאות בחוק להטרדה מינית. המומחה לא יטפל בבירור תלונה אם קיים קשר בינו לבין המתלונן או הנילון. המומחה יחתום על התחייבות בסודיות בנוגע להליך.
המומחה ישמע את המתלונן.ת, את הנילון ואת העדים למקרה אם ישנם. הוא יתעד את השיחות ויחתים את המעורבים על פרוטוקול שיחה. הבדיקה תתבצע ללא דיחוי ותוך שמירה על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון והעדים. המומחה לא ישאל שאלות לגבי העבר האישי של המתלונן.
בתום הליך הבדיקה, יגיש המומחה סיכום בכתב של הליך הבירור. אם במהלך הבדיקה חזרה בה המתלוננת, יבדוק המומחה מדוע.

בירור התלונה:
סיכום הבירור יועבר לידיעת הצדדים. בית הדין יקיים דיון במעמד הצדדים ובמעמד שלושה חברי בית הדין. הדיון ינוהל לפי שיקול דעתו של הפורום הזה, תוך הקפדה על זכות הדיון של הצדדים ובהתאם לכללי הצדק הטבעי. הדין שיקבע יישאר חסוי.

כרזת תעמולה. מרצ, 1996. צילום: הספרייה הלאומית

על הנוהל חתומים עורכת הדין עדי גיסיס – יושבת ראש בית הדין של מרצ ועו"ד דרור אורן, המשנה ליו"ר בית הדין של מרצ.

לצד הקישור המוביל לנוהל, באתר של מפלגת מרצ נמצא קישור המוביל למסמך נוסף ובו תגובתן של ראשת המפלגה, תמר זנדברג וחברת הכנסת מיכל רוזין לנוהל. הן מתנגדות לו בתוקף ודורשות לשנותו באופן מיידי.

"בהחלט יש מקום לקיומו של הנוהל אך הנוהל המוצע אינו תואם את רוח החוק וערכי המפלגה", כך נטען במסמך התגובה.

בפרטים שהובאו במסמך התגובה, מסופר שבתחילת חודש ינואר פנתה יושבת ראש המפלגה בקובלנה לבית הדין, על מנת למנות בודקת לתלונות על הטרדות מיניות. לפנייה זו צורפה הבהרה, כך על פי המסמך, שיו"ר המפלגה שוקדת, בליווי אנשי מקצוע, על גיבוש תיקון לתקנון המפלגה על מנת ליצור מנגנון לטיפול בהטרדות מיניות. "לא ברור על פי אילו עקרונות נכתב הנוהל והאם התקיימה התייעצות עם מומחיות בתחום על מנת לוודא שהנוהל הולם את תפיסות העולם של מפלגת מרצ בכל הנוגע למאבק חסר פשרות באלימות מינית בכלל ובהטרדות מיניות בפרט".

החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה נחקק בשנת 1998. חוק זה מחייב מעסיקים לברר כל תלונה שהגיעה לידיעתם, גם ללא חשיפת הנפגעת. לעומת זאת, בנוהל שפורסם על ידי בית הדין של מרצ, מחויבת הנפגעת בחשיפה.

"דורש בית הדין כי הנפגעת עצמה תתייצב בפניו לשם מתן תלונתה, לאחר מכן תחקר על ידי דן יחיד מטעמו ורק לאחר מכן תמנה מומחית שתגבה תלונתה. מדובר בגישה שאינה תואמת את החוק שאנו, נציגות מרצ, התנגדנו לה נחרצות כאשר הוצעה על ידי גורמים אחרים תוך עמידה איתנה על כך שגם תלונות אנונימיות יש לברר – תוך הבנת טיבה של הפגיעה המינית, הקושי להגיש תלונות, הצורך להגן על הנפגעת והצורך להרחיק את הגורמים הפוגעים". כך רוזין וזנדברג.

בנוסף, מביעות הח"כיות התנגדות לנוהל, לפיו הנפגעת חייבת להיות חברת מרצ בעבר או בהווה "כאשר למפלגה אינטרס ברור ומובהק לברר תלונות נגד נבחריה, פעיליה וחבריה גם אם הנפגעת אינה חברת מפלגה".

בית הדין של מרצ מוסמך להטיל סנקציות על חברי המפלגה: גם השעיה וגם הדחה מתפקיד במידת הצורך. על פי הנוהל החדש, מבקש בית הדין להסמיך את מזכ"ל המפלגה, שאינו נושא באחריות זו, לבצע את החלטות בית הדין של המפלגה.

בתי הדין לעבודה בישראל קבעו שעל מעסיק לברר כל תלונה המעוררת אפילו חשד להטרדה מינית, גם אם המתלוננת עצמה לא הגדירה אותה כך. לעומת זאת, הנוהל שקבע בית הדין של מרצ מעורר תמיהה גדולה: הוא דורש קודם כל לסווג את התלונה כתלונה על הטרדה מינית ורק לאחר מכן לערוך את הבירורים על ידי מומחה לנושא.

בסוף מכתבן חותמות רוזין וזנדברג כך: "אנו דוחות את הנוהל הנוכחי שקבע בית הדין ושאינו תואם את רוח החוק וערכי המפלגה. אנו מתנגדות לפרסומו בתצורתו הנוכחית ומודיעות כי הוא אינו מייצג את עמדתה של מרצ, עד אשר יתוקן ברוח ערכי מרצ".

בשיחה עם ראשת המפלגה, חברת הכנסת תמר זנדברג, שאלנו על טיבו של אותו בית דין

"בית הדין קיים בתקנון, ועידת מרצ מאשרת אותו על פי כללים ברורים. הוא דן בנושאים כמו סכסוכים בין חברי מרצ ועתירות למיניהן. יש לו הסמכות להדיח אנשים מתפקידים בתוך המפלגה".

"הנוהל הוא עבודה עצמאית של בית הדין, יש לנו ביקורת עליה, אנחנו לא מקבלות את הנוהל ולא כפופות לו. אנו בהחלט מכבדות את הרצון של בית הדין להתמודד עם סוגיית ההטרדות המיניות, אך ההתמודדות חייבת להיעשות בהלימה לרוח החוק ולערכי מרצ. כמובן שלא נסגור את דלתותינו בפני אף נפגעת: בין אם מדובר בנפגעת אנונימית, גלויה, בין אם היא חברת מפלגה או לא. יש לנו חברת כנסת, מיכל רוזין, שהיא מומחית בתחום ואנו ניישם נהלים כפי שאנחנו מבינות ומכירות".

בנושא חבר ההנהלה עליו הוגשו התלונות הוסיפה: "ישנן ארבע תלונות על פעיל אחד, שהוא חבר הנהלה. העניין נמצא בבדיקה על ידי מומחית שמיניתי. הבדיקה צפויה להסתיים בימים הקרובים". אנו נמשיך לעקוב.

תמר זנדברג ומיכל רוזין במחאת הנשים, דצמבר 2018

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *