אחת הסיבות שבגללן אני אוהבת לצפות באח הגדול היא שכל כך הרבה אנשים שונים צופים באח הגדול.
יש לי המון בעיות עם התוכנית והאתיקה שלה וכו… וכו… אבל בסופו של דבר מדובר בתוכן שאנו יכולות לדבר עליו יחד ולהסיק ממנו מסקנות. מעבר לכך העובדה שהתוכנית משקפת לעיתים פן מסויים של המציאות גורמת לדיבור עליה להיות עוד יותר חשוב בעיניי – אנחנו מסוגלות לראות מצבים מציאותיים ולבקר אותם יחד.
במובן הזה האח הגדול היא בעיניי פתח מדהים לחשיבה ביקורתית משותפת על כל מה שלא בסדר בחברה שלנו.
בחודשים האחרונים זכינו לראות תודות לאליאב איך נראית התנהגות חלאתית (או חלאנית למהדרות) של גבר כלפי נשים ולמדנו לזהות ולהתרחק ממנה. הבנו מה בדיוק מטריד אותנו בהתנהלות שלו ועוד.
למדנו גם מטל גלבוע על טבעונות, רבות מאיתנו לא יכולות להסתכל על מוצרים מן החי באותה צורה וזה תודות לטל גלבוע.
בנוסף, זכינו לראות גזענות בשלל צורות – גזענותה המאוד גלויה של מרטין סולל (שבפרק האחרון הגדילה לעשות ובסיפור שלה ציינה את מוצאו של כל אחד מהאנשים עליהם כתבה בלי שום צורך) וגזענותו היותר סמויה של אלדד גל-עד שנחשפה בתחילת העונה תודות לאורטל בן דיין.

לקראת סוף העונה הזאת של האח הגדול ועם חשיפת חמישיית הגמר שמורכבת מגבר אחד שכמעט בודאות ינצח וארבע נשים שעתידות כנראה לצאת בזו אחר זו מבית האח. יש לי ביקורת אחרונה לנסות ולהעביר.
אני רוצה לנסות ולנתח את העונה הזו של האח הגדול כי אני חושבת שהיא טומנת בחובה עוד לקח פמיניסטי מאוד מעניין – איך מפרידים בינינו, נשים מדוכאות וא.נשים מדוכאים כדי להציב אותנו אחת נגד השנייה ולאפשר להגמוניה, לגבר הלבן לנצח שוב.

gmar_g

למה אני מתכוונת?
העונה הזו התחילה עם הדיירת הכי פמיניסטית שידע בית האח מעולם – אורטל בן דיין. מי שמסמלת בעיניי איחוד בין מאבקים שונים – היא פמיניסטית, היא חלק מהמאבק המזרחי, היא הצטרפה לטל בטבעונותה, היא מכירה בדיכוי הפלסטיני ועוד ועוד.
כשהיא נכנסה הרגשתי שהנה, שינוי מהותי יעבור על הארץ, כולנו נקשיב לדבריה החכמים של אורטל ונתפכח. כמובן שהתבדיתי ואורטל יצאה מהבית תוך זמן קצר להפליא.
לא יכולתי שלא לתהות למה?
הרבה אנשים טוענים שזה כי אורטל אגרסיבית מדי בנוגע לדעותיה, צועקת או לא יודעת מה. אבל גם טל גלבוע מתנהגת ככה בנוגע לדעותיה והנה היא בגמר. ואי אפשר לומר שלא היו פיינליסטים שנהגו לצעוק או להרים את קולם בעבר. טהוניה הזוכה של הונה הקודמת לא התפרסמה בהיותה שתקנית.
אז מה ההבדל?
אני חושבת שההבדל הוא בדיוק איחוד המאבקים הזה. אורטל מחוייבת לכל צורות הדיכוי שהיא רואה. היא לא תסלח למישהי על גזענותה בגלל שהיא פמיניסטית, היא לא תסתיר בעייתיות אחת בכדי לקדם נושא אחר.
ומשום מה האיחוד הזה הוביל לכך שבמקום שתמשוך אליה את כל הפמיניסטיות, השמאלנים, המזרחים ועוד, היא למעשה הרחיקה ממנה גברים, אשכנזים, אוכלי בשר, ימנים וכו…
אורטל הראתה לנו מה קורה כשמנסים לאחד מאבקים, לעמוד ביחד – זה לא עובד.
הסיבה שזה לא עובד היא שלא על כך בנוי בית האח, בית האח בנוי על יצירת מחלוקות לא פתרונות. הוא לא בנוי על יצירת קשר חם ואוהב בין אנשים שחוו דיכויים שונים. הוא בנוי על הצבתם זה מול זה. וכך גם העולם כולו מתנהג. כל פעם מציבים את זכויות הנשים מול זכויות מיעוטים אחרים, וכל פעם כולנו נופלות לפח ובמקום להאבק יחד נגד מי שמרוויח מדיכויינו אני רואה שאנו נאבקות אחת נגד השנייה.
אורטל בן דיין הייתה גם הדיירת היחידה שהצליחה לעצבן ממש את אלדד גל-עד וזה קשור בעיניי. היא היחידה שאיימה עליו כי האיחוד שלה בין מאבקים וההכרה במורכבויות חשפה אותו כגזען שהוא. אורטל לא באה רק לקדם אג'נדה אחת שאלדד יכול להעמיד פנים שהוא מאמץ אותה. היא באה עם ראיית עולם שלמה שהבהירה לה מייד מי בעל הכוח בבית, מי האדם שמכתיב את הסיטואציה ומייצר את העוולות – אלדד ולכן כשהיא הייתה ראינו את הצד הפחות יפה של אלדד, את הצעקות, את ההתנהגות האלימה, ילדותית, גזענית. צדדים שנעלמו לחלוטין מרגע שיצאה מהבית כי עם יציאתה מהבית ידע גל-עד שהסדר הושב על כנו, הוא יחזור להיות במרומי פירמידת האוכל כפי שהיה כל העונה ויתר הדיירים יריבו ביניהם.

ועכשיו, לטענה שאולי תתפס כהכי מעצבנת בפוסט הזה. טל גלבוע בהקשר הזה היא בעיניי סמל לחוסר היכולת לאחד מאבקים ובכך כשלונה הגדול בתוכנית.
לפני שאפרט מדוע אני רוצה להבהיר שטל היא בן אדם מדהים בעיניי, היא עשתה המון למען קידום זכויות בעלי החיים, אם אצביע למישהו לקראת הגמר זה יהיה לה. בנוסף, היא לא נושאת באחריות לתקן את כל עוולות החברה בשום אופן והדברים הבאים לא באים להאשים אותה בכך.
אבל…. טל כן מסמנת את הבעייתיות שנובעת מכך שאנחנו מתחברות למאבק האחד שאנו מרגישות שייכות אליו ולא שמות לב ליתר המאבקים שמתחוללים סביבנו.
כשעינב בובליל עוד הייתה בתוכנית הייתי בטוחה שרק לה יש את היכולת לנצח את אלדד. היא דמות פופולרית, חכמה, מצחיקה ואמיתית, למה שהיא לא תצליח?
שמתי לב בתוכניות האחרונות בהשתתפותה להחלטת עריכה מעניית של האח הגדול שבאה לידי ביטוי לא רק בתוכנית אלא גם בתכנים הנלווים באתר מאקו – עינב כל הזמן הוצבה מול טל.
הריבים ביניהן זכו לזמן מסך גדול, בסיכומי התוכנית נכתב על איך שעינב וטל ניחמו כל אחת מהן ואמרו דברי טעם לדנית ונופר אבל טל הוללה בתור המנצחת העתידית בעוד שעינב זכתה להתעלמות.
עינב בובליל הדגימה בתוכנית שהגזענות כלפי במזרחים בישראל קיימת ונושמת חזקה מתמיד. אני מקווה שמתישהו נוכל לכתוב פוסט שלם על הנושא אבל לכרגע אאלץ להתמקד ולומר שהבחירה להציב את טל מול עינב לא הייתה מקרית.
זו הבחירה הטריוויאלית – להציב אישה אחת מול אחרת. כמו שכעת טל מוצבת מול לינור. נשים, נשים, שק של נחשים. הן לנצח לא יסתדרו הרי… ובזמן שההפקה תגרום לנו לריב בינינו, הגבר הלבן שלא עשה דבר כל העונה יזכה לנצח בלי שום בעיה.
אז מה אני רוצה מטל בעצם?
ובכן הבעיה היא שההגמוניה או במקרה הזה הפקת האח הגדול עושה לנו את הטריקים האלה כל הזמן. היא מציבה אותנו אחת מול השנייה שוב ושוב ואנחנו אלה שנופלות לפחים שהיא טומנת לנו.
טל מאמינה במאבק הטבעונות בלב שלם וזו אחת התכונות היפות ביותר שלה.
אבל היא לא השכילה לראות את עינב לדוגמה כאדם בעל אמונות אחרות, כאישה שחוותה מאבק אחר כמהותי, כאישה שנאלצה לאורך התוכנית להגן על שמה ועל כבודה אחרי שתקפו את דרך לבושה וזלזלו בה ממניעים גזעניים.
באותה צורה, גם עינב לא הצליחה לזהות מהם מאבקיה של טל ומהיכן היא באה.
בקבוצת התמיכה בטל בפייסבוק עלו בזמן שעינב הייתה בבית קריאות להצביע לה בכדי שתיכנס לרשימת ההדחה. הקריאות הללו הדיפו לי מריח גזעני חזק. עינב כונתה בולבולינה והערסית הקטנה הזאת ועוד שלל כינויים מדכאים.
אחרי שהועפה, כעת בעקבות הריב בין טל ללינור, זו לינור שזוכה להיקרא באותה קבוצה לובוצ'קה בצורה מזלזלת ואפילו טל בתוך הבית זלזלה במראהה של לינור וטענה שהיא רק קליפה יפה.
לינור כמובן זלזלה בטל בצורה מרתיחה כשקראה לה עקרת בית כמילת גנאי – עלבון שוביניסטי דוחה שטל זיהתה ככזה.

מה הנקודה שלי? הנקודה היא ששוב, ההפקה והחברה הצליחו לגרום לנו לפנות אחת נגד השנייה, ישנן נשים שונות בגמר וכולן נאלצות להתמודד עם דיכויים שונים ולכולן מאבקים חשובים לקדם אבל אף אחת מהן לא מצליחה לייצר סולידריות בין מאבקים, ועד שלא נעשה זאת, כל עוד נישאר טבעוניות לחוד, פלסטיניות לחוד, נשים דתיות לחוד, מזרחיות לחוד, רוסיות לחוד וכו…. וכו…. לא נצליח להפיל את הרשע האמיתי – את ההגמוניה, במקרה שלנו, את אלדד.

בזמן שאליאב היה בבית והמשיך בזבל הרגיל שלו הייתי רואה את נופר ודנית ומתפללת שהן תשבנה יחד ותהפוכנה לחברות. יותר מכל דבר אחר רציתי שהן ימצאו את הכוח אחת בשנייה ובעזרת חברות אמת יעיפו את אליאב האפס.
זה לא קרה.
זה לא קרה כי אף אחת מהן לא השכילה לשים את האשמה במקום הנכון ובמקום להאשים את אליאב הן האשימו זו את זו. אותו הדבר קורה ליתר הנשים בבית ולא.נשים מדוכאים מכל סוג. אנחנו רואים את האויב המיידי שעומד מולנו, את מי שלא מכיר בנו, את מי שמזלזל בנו אבל אנחנו שוכחים את מי שיצר את המצב מלכתחילה – את האח הגדול.
ההגמוניה, הגברים הלבנים, האלדדים של העולם, מרוויחים מזה שישנם דיכויים שונים ומורכבויות. זה עובד לטובתם שנשים מסויימות גזעניות כלפי אחרות ושנשים מסויימות אוכלות בשר ושגברים שחוו דיכוי לא מכירים במאבק הפמיניסטי. ככה אנחנו שלמטה ממשיכים להלחם אחד בשני ולא עוצרים לאחד כוחות ולהפיל את מי שבאמת אחראי למצבנו.
אז שבוע הבא כשתצפו בגמר והנשים שאהבתן לאורך העונה יצאו בזו אחר זו מהבית, אני מקווה שתזכרו להתעצבן על האשם האמיתי בסיטואציה – האח הגדול או במינימום אלדד גל-עד נציגו הנבחר.

מאיה רומן

תגובות

3 תגובות

    1. שאני מאושרת עד הגג שטעיתי.
      אני עדיין חושבת שהאח מציב מאבקים אחד מול השני ושכתוצאה מכך כולנו מפסידים אבל טל נכנסה כדי לקדם אג'נדה מסויימת ואי אפשר שלא להתרשם מכל מה שהשיגה. היא מלכה (ובסופו של דבר גם אני הצבעתי לה ואני שמחה שעשיתי זאת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

חביבה מסיכה, זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה-תוניסאית משנות העשרים, הייתה דמות נערצת ואהובה הן בציבור היהודי והן בציבור התוניסאי הכללי. היא הייתה אישה יפה, ססגונית ושנויה במחלוקת, שניהלה חיי אהבה מגוונים וסוערים עם נשים וגברים, באופן פומבי ומוחצן. בגיל 27 נרצחה בידי מאהב יהודי קנאי. בספר שפורסם בשנת 2023 מסופרים קורות חייה.
ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.