יעניין
אותך
מאיה רומן
30 דצמבר 2014 | משך הקריאה: 3 דקות

הייתי חולה השבוע.
כשאני חולה אני מסוגלת לעשות שתי פעולות בלבד – לצפות בקומדיות רומנטיות ולשמוע שירים של מאריה קארי.
בנוגע לאובססיה הראשונה שלי פוסט עתידי ייכתב אבל היום אני רוצה לדבר על מאריה.
כבר עכשיו אני מנחשת שחלק מכם מגלגלים את עיניהם בזלזול, אבל תזהרו עם הזלזול, כי אף אחד לא טוב בגלגול עיניים כמו מאריה.

במשך שנים התביישתי באהבתי למאריה. כשהייתי מדברת עם חבריי אוהבי המוזיקה ה"טובה" הייתי משוויצה בלהקת האינדי עלומת השם שהכרתי ובראפר החדש ששמעתי אבל לעולם לא הזכרתי את שמה של הדיווה הגדולה מכולן. אני לא טיפשה, אני יודעת מה הדימוי הפופולארי של קארי – דיוות פופ מתקתקה שמייצרת להיטים זולים ולא רציתי להיתפס כמי שמקשיבה לקארי בזמנה הפנוי. אבל האמת היא ששום שיר של הליברטינס לא יכול לשמח את ליבי כמו קליפ מאריה קלאסי משנות התשעים.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=qq09UkPRdFY]

השאלה הרלוונטית היא מה בעצם כל כך מביך במאריה?
יש לה את אחד מהקולות המרשימים ביותר בעולם המוזיקה הפופולרית – אמה הייתה זמרת אופרה והיא מתהדרת בקול שמשתרע על פני חמש אוקטבות ובגישה לא מתפשרת. הרבה פעמים המוניטין שלה כדיווה קשור לכך שהיא מסוגלת לזהות זיוף של זמר רקע ממרחק של במה שלמה ולא מוכנה לסבול זאת.
אפשר לטעון שהזלזול בקארי פשוט נובע מזה שהיא זמרת פופ אבל קל להסכים שהיא זוכה לזלזול גדול בהרבה מזה ששותפתה ז"ל למקצוע, וויטני יוסטון זכתה לו (בלי לזלזל ביוסטון כמובן שכבודה במקומה מונח). וויטני תמיד נחשבה ה"איכותית" מבין השתיים בעוד שמאריה הייתה ה"קיטשית".
קל להבין למה מאריה זכתה לדימוי ה"מטופש" שלה. היא אוהבת ורוד, היא אוהבת נצנצים וכלבים קטנטנים.
מבחינה חיצונית היא משדרת נשיות מאוד לא מתפשרת. היא לא מינית בהכרח, או סקסית, היא פשוט מאמצת גרסה מאוד מסוימת של פרפורמנס נשי שנשמע לכל הסטריאוטיפים המגדריים ומקצין אותם עד סופם. בשנות התשעים, בתחילת דרכה היא הלכה על דימוי נשי "טבעי" שכלל הרבה מכנסי ג'ינס, חולצות בטן ורכיבה על סוסים. בשנות האלפיים היא הפכה לדמות נשית שונה שהתלבשה בעיקר בשמלות קצרות מאוד ומחשופים נדיבים. אני חושבת שבמובן מסויים היא פשוט תמיד מאמצת את הדימוי הנשי של התקופה בה היא פועלת. לא אופתע אם עוד כמה עשורים נראה את קארי מופיעה בחליפה עתידנית לבנה ומחשוף מוחי (כן, בעתיד זו תהיה האופנה). הנקודה שלי היא שמאריה מאז ומעולם הזדהתה עם מה שאנחנו מזהים כנשי. יש משהו מאוד אמיץ בצעד הזה בעיניי. יש כאן מראש ויתור על קהל מסוים ופנייה לחברותייך הנשים כקהל העיקרי שלך. קארי לא מטומטמת הרי והלבוש החושפני שלה לא נועד למשוך גברים בעיניי כמו שהוא נועד להבהיר לעולם – אני אישה נשית שגאה להיות אישה. היא מציבה את עצמה כמודל לנשיות וככזאת היא מושכת אליה מראש בעיקר נשים, ואוקיי, בעיקר נערות.
כתוצאה מכך אפשר גם להבין את הזלזול בה כסוג של זלזול בכל מה שנתפס כנשי. הזלזול הזה הוא הפיכה של הנשי למטופש שאנחנו כפמיניסטיות מכירות היטב.
אז נכון, מאריה לא מזדהה כפמיניסטית בדרך כלל וזו כנראה החלטה כלכלית חכמה מבחינתה, אבל זה לא אומר שאסור לנו לראות בה מודל פמיניסטי לחיקוי.
קל לשכוח את ההישגים המרשימים שלה אבל כדאי לזכור שהיא שנייה רק לחיפושיות בכמות הלהיטים שהכניסה למקום הראשון של מצעד הבילבורד, היא הזמרת השנייה הרווחית ביותר בארצות הברית, שנייה רק למדונה. היא מצליחה להמציא עצמה מחדש כבר שלושה עשורים. בכל פעם כשחברת התקליטים שלה חושבת שהיא סיימה את הסוס, היא מבהירה להם שלא כך הדבר. חלק מהדיסקים שלה נכשלו אבל בסופו של דבר היא תמיד הופכת את הסיטואציה לטובתה.
מודל לעצמאות נשית אם אי פעם ראיתי אחד.
אז, פעם הבאה, כשאתן חולות במיטה, אני ממליצה לכן – תנו למאריה צ'אנס. היא תחזק אתכן מבפנים ובסופו של דבר, אין כמו נוסטלגיה לשנות התשעים מלווה בקיטש אינסופי כדי להתגבר על שפעת משתקת.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=LfRNRymrv9k]

מאיה רומן

נ.ב.
היה כל כך קשה לבחור איזה שירים לכלול בכתבה הזאת. אני באמת ממליצה לכן ליפול אל תוך היוטוב שלכן ולגלות כמה שירים כייפים יש למאריה. שעות של כיף ובזבוז זמן מובטחות לאמיצות שינסו זאת.

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

4 תגובות

  1. אהבתי את הרוב, פחות אהבתי את המילה "קיטשית". בתור אוהבת מאריה את אמורה להכיר את השירים (לא רק להיטים) עם מילים שיש סהן הרבה עומק, כאב, אמת, מהחיים האיישים, אמינה עצמית, ועוד היא הצילה חיי רבים, וגם את שלי.
    יש לה המוני שירים כאלה ולא רק שירים כייפים. היא כותבת שירים מבריקה. והדבר בלא פימינסאי זה להתעלם מזה שזמרות בעיקר פופולריות לא כותבות את המוסיקה שלהן, והיא כן כותבת, רק חבח שאין לה מספיק קרדיט עבור זה.
    הינה כמה דוגמאות לשירים: Make it happen, Outside, Close my eyes, The roof, The Wind, looking in, Through the rain, Peatls, Vision Of Love, If it's over, vanshing, My all, Butterfly והרשימה עוד ארוכה…

  2. גם אני אהבתי, כמובן היא גם יוצרת, כותבת ומפיקה מוסיקלית ענקית שקיבלה פרסים רבים מטעם אגודות מוסיקה ויצירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

4 תגובות

  1. אהבתי את הרוב, פחות אהבתי את המילה "קיטשית". בתור אוהבת מאריה את אמורה להכיר את השירים (לא רק להיטים) עם מילים שיש סהן הרבה עומק, כאב, אמת, מהחיים האיישים, אמינה עצמית, ועוד היא הצילה חיי רבים, וגם את שלי.
    יש לה המוני שירים כאלה ולא רק שירים כייפים. היא כותבת שירים מבריקה. והדבר בלא פימינסאי זה להתעלם מזה שזמרות בעיקר פופולריות לא כותבות את המוסיקה שלהן, והיא כן כותבת, רק חבח שאין לה מספיק קרדיט עבור זה.
    הינה כמה דוגמאות לשירים: Make it happen, Outside, Close my eyes, The roof, The Wind, looking in, Through the rain, Peatls, Vision Of Love, If it's over, vanshing, My all, Butterfly והרשימה עוד ארוכה…

  2. גם אני אהבתי, כמובן היא גם יוצרת, כותבת ומפיקה מוסיקלית ענקית שקיבלה פרסים רבים מטעם אגודות מוסיקה ויצירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *