כותבת בסטטוס בפייסבוק מיום 9 באוגוסט 2013:

אני מוחה בזעם נגד הקלות הבלתי נסבלת בה משתמש יצחק לאור בטענה של שכרות כהצדקה לאלימות שלו כלפי נשים, ונגד הזיהוי שהוא עורך בין ליבידו לאלימות, כהצדקה לאמנות.

אני מוחה בזעם על העמדה המיזוגנית האקטיבית של של עיתון 'הארץ', המקדש אלימות כלפי נשים במתן בימה לשכמותו, ולכותבים המהדרים אותו, שוב ושוב, במשך שנים.

באלימות-לאור התנסיתי אישית, כמשוררת צעירה בשנות השמונים:
מתוך עניין בדיאלוג עם משוררים ומתוך הערכה לשירתו, יצרתי קשר עם יצחק לאור, והוא הזמין אותי לביתו , כדי להכיר את שירתי ולשוחח עליה. אחרי שקרא שיר אחד בלבד עבר לאור לאלימות מינית ומילולית, להתנהגות מופרעת לחלוטין, ולחדירה אלימה תוך כדי קללות, חרפות והשפלות. לא יכולתי לעצור אותו. הייתי משותקת מול האלימות שלו, והמומה מהפער העצום בין ההערכה שלי אליו כמשורר מוביל וכעורך – ובין הפתעת-הברוטליות שלו. ברחתי כל עוד רוחי בי ברגע שהצלחתי לחמוק ממגעו, כשהוא מלווה אותי בקללות ובחרפות.

צר לי על כך שישויות המשייכות את עצמן לאליטה רוחנית-תרבותית בישראל, כיצחק לאור ועיתון 'הארץ', אינן מזהות שאלימות כלפי נשים עומדת אצלם במוצהר בדרגת חשיבות נמוכה יותר מאלימויות אחרות, ואינן מכות על חטא. וצר עוד יותר על הקוראות והקוראים, ביניהן כאלה שעברו בעצמן התעללות מינית, המאפשרים זאת – באמצעות הפצת הטקסטים והילולם. אני רואה בכך הבעת עמדה אקטיבית מצידם/ן, שהתנהגות כשל יצחק לאור מתאימה ל"מנהיג רוחני" כפי שהוא נתפס על ידם/ן.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

ב24/3 ציינו בארגנטינה 48 שנים להפיכה הצבאית ומאות אלפי אנשים יצאו לרחובות בדרישה לצדק עבור הקורבנות שהועלמו ונרצחו. מה ניתן ללמוד ממשתחררי השבי בארגנטינה על השבי של החטופים בעזה? כיצד ניתן ליישם צדק מעברי על נפגעות אלימות מינית, כפי שיישמו בארגנטינה.
ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.