יעניין
אותך
ליאור אלפנט
20 ינואר 2018 | משך הקריאה: 2 דקות

מאת: יערה עוזרי

תמונה: מיכל היימן, אני הייתי שם מס. 3 (קלוד קאהון 1894-1954), 2005, רדי-מייד מעובד וחותמת, בהדפסה דיגיטלית, 48×60 ס״מ

קשה להתעלם מכך שבשני העשורים האחרונים יותר ויותר נשים בישראל מביימות סרטים ויוצרות לטלוויזיה. יותר נשים מקבלות תמיכה של קרנות קולנוע וגופי שידור, וסרטיהן זוכים להכרה גם במיליה האמנותי וגם בקרב הקהל. לאור הדיון המתעורר לאחרונה באשר למה שהוגדר כ"פריחת הבמאיות הישראליות" ואף כ"גל חדש" בקולנוע הישראלי, עולות מספר שאלות: האם ההגמוניה הגברית בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים מתחילה להיסדק? מהן המשמעויות התרבותיות, הסוציו-היסטוריות והפוליטיות של היצירה הקולנועית והטלוויזיונית של נשים בישראל ושל השיח על אודותיה? האם ובאיזה מובן ואופן תורם קולנוע של נשים לשינוי תנאי הנראות של נשים בישראל?

יוצרות מראות: הכנס הראשון לקולנוע וטלוויזיה של נשים יבקש לעסוק בשנה הראשונה לקיומו בפוליטיקה של יצירת נשים בישראל – בקולנוע, בטלוויזיה ובוידאו ארט. בעקבות חוקרת הקולנוע, תרזה דה-לורטיס, נבקש לשאול האם ניתן לנסח חזון חברתי-פוליטי העולה מתוך היצירה הקולנועית והטלוויזיונית של נשים בישראל. האם ניתן לדבר על יצירה זו במונחים פוליטיים – לא רק כ"קולנוע מתנגד" אלא גם כיצירה שנותנת ביטוי לסובייקט חברתי ופוליטי – נשים: נשים כיוצרות, כצופות, כחוקרות, כמבקרות; נשים כמעצבות תהליכים תרבותיים ומשנות את תנאי הנראות של עצמן.

מטרת הכנס אינה רק להוות במה לדיון, ההכרחי והדחוף לדידנו, בפוליטיקה של יצירת נשים בישראל, אלא גם לעורר את השיח הזה ולעודד חוקרות וחוקרים למקד ולהעמיק את המחקר בנושאים שיעלו בכנס. בכנס ישתתפו חוקרות וחוקרים מהשורה הראשונה, המתמחות ומתמחים בקולנוע, טלוויזיה, וידאו ארט, תרבות חזותית, מגדר, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת, פמיניזם, אקטיביזם ועוד. במאיות ואמניות יציגו קטעים מתוך עבודותיהן וידברו על סוגיות העולות מתוך העבודה היצירתית.

הכנס יקיים בנוסף שתי הקרנות של סרטים באורך מלא. הראשונה היא הקרנה מקדימה, בשיתוף מועדון קולנוע בגדה השמאלית, של "לפני מחר" (אלידע גרא, 1969), הפיצ'ר הראשון שביימה אישה בישראל – סרט פיוטי ומשובב נפש על מהותה וחמקמקותה של האהבה בשלבים שונים בחיים על נשיות, סובייקטיביות ומבט נשי. אחרי ההקרנה תתקיים שיחה עם חוקרת הקולנוע ישראלה שאער מעודד.

הסרט השני הוא סרטה של נטעלי בראון "מקווה שאני בפריים" (2017) על הבמאית הוותיקה מיכל בת-אדם.  את הסרט, שנוגע ביצירתה של בת-אדם ובחוויה של היות במאית אישה בישראל,  תקדים יסמין ששון בהרצאה על הקולנוע של מיכל בת-אדם.

כמה מילים לסיום: נשות הוליווד, במפגן של אחווה וסולידריות בין-מעמדית, בין-גזעית, בין-אתנית ובין-גילאית, הכריזו לאחרונה במספר הזדמנויות על התאחדות למען מטרה משותפת, כצעד נוסף בשינוי תנאי הנראות של עצמן. מצד אחד, כנשים, יש לנו קושי להיות "מאוחדות" למען מטרה משותפת מהסיבה הפשוטה שאין לנו אפשרות ליצור קבוצה אחידה והומוגנית. מצד שני, אין לנו אפשרות שלא להתאחד, ליצור קבוצה, להשמיע את קולנו. זה הזמן לעשות זאת.

 

מוזמנות/ים לכנס יוצרות מראות,  23-22 בינואר 2018, של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, חדר 206א', בניין מכסיקו, אוניברסיטת תל אביב.

 

מצורפת התכנית המלאה, הכניסה חופשית!

 

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *