מאת: גלית צוק

"הצמרמורת שעברה בחוליות גבי בזו אחר זו הייתה שונה הפעם. אמנם מזג האוויר סער בחוץ אך תחושת הקיפאון הזו הייתה חדשה לי. הצמרמורת חלחלה בי כתגובה לבשורה שאיימה להפוך את חיי מקצה לקצה. כל המילים יחד וכל מילה בנפרד גרמו לי לרעוד ולאבד השליטה על שרירי גופי, מרגישה את פעימות ליבי כמהלומות פטיש, מכחכחת בגרוני, גם הרוק קפא, מסרב בתוקף לאפשר למילותיי לצאת, ראשי סחרחר עליי, מנסה להבין את המילים המאיימות והמפחידות, מוחי מפריד אותן זו מזו כדי שיקבלו משמעות אחרת וינסה להתיר אותן מהקשרן. לא זה לא ייתכן. לא ייתכן שהוא אישה. בעלי, הדמות הגברית שלצדי כבר כמעט 20 שנים, בן הזוג שלי, החבר הכי טוב שלי, איך לא שמתי לב? איך הוא הסתיר ממני את הסוד כל כך הרבה שנים? מרגישה איך אני מאבדת את השליטה על שריריי, מניחה לבשורה המרה לשתק חוליה אחר חוליה בגבי, לכשף ולערפל את חושיי כחבורת שטנים שחורים הפועלים במרץ לנתק אותי מהמציאות, לנתק בין חוליותיי ולכבול אותי לנצח לכיסא גלגלים. מה יהיה עם הזוגיות שלי ? אני נשכבת על המיטה ועוצמת את עיניי, רואה את החיים הקודמים שלי שרק לפני רגע עוד היו כאן נפרדים ממני לשלום בתנועות גדולות, משלחות אותי לעבר הלא נודע, לעבר חיים חדשים שאני לא מכירה ולא רוצה להכיר, חיים מהם אני פוחדת פחד מוות, מסרבת בתוקף ללכת מיוזמתי אל הגיהינום".

צלצולי פעמוני אזהרה כבדים שיתקו את אוזניי יום ולילה עד שחשתי שהם חלק אינטגרלי מאוזניי, כתינוקת שנולדה עם טנטון אין סופי באוזניים, פועמים שוב ושוב, משליטים עליי אימה ופחד.
דינג דונג, "קומי, תתעוררי ותברחי", קוראים אליי השטנים המנענעים יחד את הפעמונים במעמקי ראשי, חובקים יחד את החבל הקשור לענבל, מרגישה איך החבל נכרך סביב צווארי, מביטה בהם מזועזעת, האחד מכוער יותר מרעהו "את לא צריכה לבחור להישאר!" יודעת שהם צודקים, הכל כתוב והרשות נתונה. בובום בובום פועם ליבי בעוצמה, "את הרי לא רוצה להמשיך לחיות עם מסיכה, תצילי את נפשו, תעזרי לו, האם הוא לא סבל מספיק? את הרי אוהבת אותו, את הנפש שלו, אז מה זה משנה?" בסך הכל שינוי במראה החיצוני, האם כל חיי לא לימדתי את ילדיי לא להביט בקנקן אלא במה שיש בתוכו? האם זו לא ההזדמנות הטובה ביותר לשמש להם דוגמה אישית ? ומה עם המחיר שאני אשלם? מה איתו? במה הוא יתבטא? רגליי צועדות במערה חשוכה, לא מצליחה לראות אור בקצה, יודעת שעליי לקבל החלטות הרות גורל, בכל החלטה ובכל השלכותיה אוכל להאשים רק את עצמי.

"אני נשארת!" אני קוראת אל השטנים בראשי. "נשארת. תתפוצצו!". והם לא נשארים אדישים ומחליטים להחזיר לי במלוא העוצמה, מתקבצים יחד כאלומת עומר ופועלים מסביב לשעון להשבית כל חלקה טובה בגופי בתגובה על החלטתי הטיפשית. גורמים לליבי לפעום בעוצמה ולהדיר שינה מעיני, מתישים אותי בשנתי, מקפיאים את גופי בבועות זיעה קרה כבקבוק סודה שיצא זה הרגע מהמקפיא, שומעת את קול צחוקם המחריד בסיוטי הלילה, מתגלשים במגלשה דמיונית אל תוך רחמי, פועלים כנמלים חרוצות ומנתקים ממני את הווסת חודש אחר חודש, משתעשעים בתוך גופי שוב ומטפסים בסולמות שקופים למרפקיי מלחשים לתאי עורי להגביר את הקצב ולהתחלף שוב ושוב, מנסים בכל דרך למנוע את החלטתי, מבקשים ממני שלא לבחור בחיים. "את יכולה לבוא רק לעצמך בטענות!", מילותיהם שורפות את תנוכי אוזניי, מבעירות אש נוספת בעור התוף הממשיך לתופף ללא רחם בטנטון אין סופי.

הספר "אחת לשמונה מיליון" שכתבתי, נכתב עם חלוף הסערה שפקדה את הזוגיות שלנו עם יציאתה של עמית מהארון.

הבחירה בבן זוגך או בבת זוגך כל יום מחדש אינה עניין של מה בכך. השמירה על הגחלת הזוגית, הבערת הגחלת יום אחר יום, שימור המערכת הזוגית הינה עבודת פרך.
החוכמה היא להפתיע, ליהנות גם כשקשה, לעשות מהלימון לימונדה הם סודות זוגיים שרק מעט אנשים נאורים ופתוחים תודעתית מסוגלים ומסוגלות ליישם.
לאהוב את בן או בת זוגך כל יום יותר זו משימה שהיא על גבול הבלתי אפשרית, אך היא אפשרית ביותר אם רק אוהבים, בוטחים, מאמינים, מתמסרים, מסירים מסכות, מאפשרים, חושפים, מקרבים את הלב ובוחרים בם בכל יום מחדש.

אני בחרתי בזוגיות שלי מחדש. למרות כל האתגרים, הקשיים והמילים הקשות, למרות הדת שביטלה את שפיותה ואת מגדרה של עמית והציעה טיפולי המרה ותיקונים למיניהם בחרתי בה מחדש. למרות הצחקוקים, הגיחוכים והלחשושים, למרות המראה החייזרי שלה בתהליך הפיכתה מגבר לאישה, למרות המבטים והתהיות האם זה גבר נשי או אישה גברית – בחרתי בה מחדש.

עמית וגלית צוק מקיימות זוגיות מונוגמית מיוחדת במינה, זוגיות כנגד כל הסיכויים שצלחה את יציאתה של עמית מהארון כאישה טרנסג'נדרית אחרי 20 שנות נישואין ו-4 ילדים ביולוגיים.
במהלך השנתיים האחרונות אנו מלוות עשרות זוגות חברי וחברות הקהילה הגאה הנמצאים ונמצאות במערכות יחסים חד-מיניות / מערכות יחסים מורכבות / נשים הטרוסקסואליות הנמצאות בזוגיות עם נשים טרנסג'נדריות הנמצאות בשלבים שונים של תהליך יציאתן מהארון / נשים לסביות שמערכת היחסים ביניהן הפכה להיות שגרתית וחיי המין דעכו כתוצאה מכך.

פרטים נוספים באתר זוגיות לנצח בכתובת: www.zugiyut4ever.co.il

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.