ניתוח מגדרי של התקציב – רכש מנשים ומענקים לעידוד יזמות

מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו

מה עושה הממשלה לעידוד עסקים בבעלות נשים?

הפעם נבחן את תמיכת הממשלה בעידוד עסקים בבעלות נשים. נתבונן על רכש: התקשרויות עם ספקיות, ועל מענקים לתכניות לעידוד יזמות.

אך תחילה, מה אנחנו יודעות על עסקים בבעלות נשים?

נשים הן מיעוט בקרב בעלי עסקים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-26.5% מהעסקים בישראל בשנת 2015 היו בבעלות נשים.

לעסקי נשים מאפיינים ייחודיים:

• מרבית העסקים בבעלות נשים הם עסקים קטנים וזעירים. עסקי נשים הם פעמים רבות תוצאה של יזמות מכורח- בשל אפשרויות מוגבלות בשוק העבודה או קושי לשלב עבודה בשכר עם טיפול בילדים ובמשק הבית.
• כמחצית מהנשים בעלות עסק עצמאי הן בעלות תואר אקדמי, זאת לעומת 30% בלבד בקרב הגברים בעלי העסקים;
• עצמאיות עובדות בממוצע כ-31.6 שעות בשבוע – כשליש פחות מעצמאים;
• בהכנסה לשעת עבודה עצמאיות מרוויחות בממוצע כ-56 ₪, כ-18% פחות מעצמאים. בהשוואה בין עצמאיות לשכירות, ההכנסה משעת עבודה של אישה יזמית גבוהה בכ-11% מההכנסה משעת עבודה של אישה שכירה.
• מבחינת תחומי עיסוק, עסקי נשים בולטים בענפים שירותי חינוך, בריאות רווחה וסעד- כ-45% מכלל העסקים בתחומים אלה[1].

תקציבי התקשרויות הממשלה עם ספקים

רכש ציבורי הוא הליכי קניית שירותים ומוצרים על ידי רשויות ממשלתיות, מקומיות וגופים ציבוריים בבעלותן.

מדוע יש חשיבות לשילוב עסקי נשים ברכש ציבורי?

ראשית, כחלק מהטמעת החשיבה המגדרית בכל מישורי המדיניות, ישנה חשיבות לכך שכספי ציבור יחולקו באופן שוויוני ככל האפשר.

שנית, מעל 95% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים. שילוב עסקים קטנים בכלל בהליכי רכש ממשלתי ומקומי, מייצר שרשראות ערך המשפיעות על עסקים נוספים בסביבה, מקדם כלכלה בת קיימא, גיוון, ודמוקרטיזציה של הרכש הציבורי.

שלישית, מאמץ לשילוב עסקים קטנים בכלל, ועסקי נשים בפרט, ברכש ציבורי, ייצור אפיק צמיחה והתרחבות לעסקים קטנים ובינוניים.

לבסוף, שילובן של נשים ברכש מקומי בכוחו לקדם את עצמאותן הכלכלית, בפרט בקרב אוכלוסיות ובאזורים גיאוגרפיים שבהם אפשרויות התעסוקה לנשים – מוגבלות.

למרבה הצער, על אף החלטת הממשלה המחייבת פילוח מגדרי של התקציב, רב משרדי הממשלה אינם אוספים נתונים על אודות הספקים עמם הם מתקשרים – לא על גודל העסק ולא על מאפייני הבעלות, כך שאין בנמצא נתונים מספקים על שיעור השתתפותן המדויק של נשים בהליכי רכש. מבחינת חקיקה, בשנת 2002 נוספה לחוק חובת המכרזים ההוראה לקיים העדפה מתקנת של עסקים בבעלות נשים במכרזים ממשלתיים. עם זאת, ולמרות קיומן של חקיקה ותקנות הקובעות העדפה לעסקי נשים במכרזים הן ברמה הלאומית ובן ברמה המקומית,  חלקם של עסקים אלה ברכש – מזערי.

מפילוח מגדרי של תקציבי הקניות בהצעת התקציב של משרדי הממשלה לשנת 2019 עולים הנתונים הבאים:

• במשרד ראש הממשלה – 38% מעובדי בתי התוכנה החיצוניים היו נשים וחלקן בשכר המשולם היה זהה. על מנת לצמצם את הפער המשרד מצהיר בספר התקציב כי בשנים האחרונות מושם דגש והעדפה מתקנת לנשים בצוותי תמיכה, תקשורת ואבטחת מידע.
• במשרד התקשורת – הוצג נתון אחד והוא חלוקת התקציב ליועצים שבהם נעזר המשרד בתחומים שונים: 4% מהתקציב הופנה לנשים ו-96% לגברים.
• במשרד המשפטים – הוצגה חלוקה של שכר טרחה לעו"ד חיצוניים הנותנים שירותים לסניגוריה הציבורית. סך כל התקציב עמד על 197 מיליון ש"ח בשנת 2016. מהניתוח ניתן ללמוד כי בעוד  ששיעור הנשים שעמן התקשר המשרד עמד על 36%, שיעור השכר המשולם להן עמד על 25%.

מענקים לעידוד יזמות

גם במקרה זה הדוגמאות שהוצגו בספרי התקציב הן מעטות.

הגוף המרכזי התומך בעסקים קטנים ובינוניים הוא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. הסוכנות מפעילה (באמצעות קבלני משנה) מרכזי "מעוף" ברחבי הארץ בהם נערכים קורסים ליזמים ויזמיות וניתנים גם שעות ייעוץ פרטני. לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, 47% מהתמיכה במרכזי המעוף ניתנת לנשים. המשרד מפרסם נתונים נוספים אודות תמיכות במפעלים ובמו"פ מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, אולם הם חלקיים ומבוססים על הנחות סטטיסטיות ולכן לא יוצגו כאן.

בבחינת מענקים ליזמים בתחום המלונאות המוענקים על ידי משרד התיירות, מתוך – 35 פרויקטים, ב-5 היו נשים בתפקידים בכירים או כבעלות מניות. פרויקטים אלה קיבלו 30% מכלל המימון שניתן בשנת 2017, עליה של 5% בהשוואה לשנת 2015.

רשות החדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, הציגה את נתוני התמיכה בתחומי היזמות הטכנולוגית – תחום שיש בו ייצוג חסר לנשים. בתכנית "תנופה" המסייעת ליזמים בתחילת דרכם, עומד שיעור הנשים על 5% מכלל הפונים ובתכנית החממות – הפונה ליזמים בשלב מתקדם יותר, עומד שיעורן על 8%. שיעורים אלו קרובים לשיעור היזמות מתוך כלל היזמים. על פי ספר הצעת התקציב, על מנת לצמצם את הפער פועלת הרשות יחד עם הממונה על התעסוקה במשרד הרווחה, להעלאת שיעור השתתפותן של נשים בתעשיית ההייטק וכן לקידום יזמות טכנולוגית בקרב נשים באמצעות מכינה ליזמות.

מה למדנו?

השאלה "איפה הכסף" רלוונטית במיוחד בנושא נשים ועסקים. איסוף הנתונים התקציביים אודות סיוע ליזמות נשים וחלקן של נשים ברכש הממשלתי הוא חלקי מאד ודורש שיפור. קידום תכניות לצמצום הפערים המגדריים בתחום העסקים דורשים איסוף מידע מפורט יותר.

[1] מקור לנתונים: משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. מאי 2018. יזמּות נשים בישראל מחקר מאפיינים וניתוח צרכים של נשים יזמיות בישראל – ממצאי ביניים.

לעמוד הבית של פרויקט התקציב המגדרי

איפה הכסף?

לניתוח מגדרי של תקציב הספורט

לניתוח מגדרי של תקציב המדע

לניתוח מגדרי של תקציב התחבורה

לניתוח מגדרי של הטבות מס

לניתוח מגדרי של תקציבי פרט

לניתוח מגדרי של תקציב שירותי הרווחה

לניתוח מגדרי של תקציב ההשכלה הגבוהה