הסדרה הכייפית של הקיץ רק חזרה אלינו ועוד שבוע היא נגמרת.
למי שלא מכירה את אנריל, נעדכן שהיא עוסקת באחורי הקלעים של הפקת תכנית ריאליטי דמויית "הרווק". אנריל מצליחה לעשות משהו שסדרות מעטות מצליחות לעשות – היא מאזנת בין הומור שחור, דרמה ברמה טלנובלית, דמויות מורכבות ותובנות פמיניסטיות על העולם. אם היא לא הייתה סובבת סביב נשים ועוסקת ב"רווק", היא כבר מזמן הייתה זוכה להערכה בתור סדרת איכות ברמה הגבוהה ביותר.
אנריל היא לא רק סדרה מהנה היא גם מציגה את אחת ממערכות היחסים במורכבות והנדירות על המסך – זו שבין קווין לרייצ'ל.
סדרות וסרטים רבים שעוסקים באנטי-גיבורים, מציגים את הדרך שבה הורי הדמות הובילו למצבה הנוכחי. כמות הפעמים שבה צפינו במערכת היחסים הבעייתית בין בן לאביו גדולה מכדי לספור (הדוגמה הקלאסית היא כמובן מלחמת הכוכבים). ראינו גם גיבורים שהיחס שלהם לאימם מגדיר אותם (הסופראנוס) וכמובן שראינו נשים רבות שמערכת היחסים שלהן עם אביהן השפיעה עליהן עמוקות (ורוניקה מארס). מערכות יחסים בין בנות ואמהות נראות לעיתים נדירות יותר על המסך, שלא במסגרת דרמות משפחתיות. נדיר במיוחד לראות ייצוג יוצא דופן של מערכת יחסים בין בת ואם. אנחנו רואות מערכות יחסים אוהבות או מערכות יחסים הרסניות. נדיר שנראה מערכת יחסים מורכבת באמת בין בת ואם, למרות שרוב הנשים יודעות שזו מערכת היחסים המורכבת ביותר בעולם.
סולידריות נשית בעולם של אנריל
הלב של אנריל נבנה סביב מערכת יחסים שכזאת בין בת והאם המלאכותית שלה וכאן הייחוד האמיתי של הסדרה. מערכת היחסים בין רייצ'ל וקווין היא מעניינת, לא פשוטה ומרגשת. מה שהופך אותה לכזאת היא הדרך שבה היא מושפעת ומתכתבת עם הסביבה שבה שתיהן נמצאות. העונה החדשה של אנריל מדגישה עוד יותר את הדרך שבה העולם העסקי, הקפיטליסטי והפטריארכלי שסביבנו גורם לנו לפנות אחת כנגד השנייה במקום להעזר זו בזו. זה מסר ולקח חשוב.
בעונה הראשונה המסר הזה היה קיים ברקע הסדרה. הסדרה כולה עוסקת במניפולציות שרייצ'ל משתמשת בהן על המתמודדות בתכנית ובמניפולציות שקווין מפעילה עליה. היא מראה לנו איך בכדי להתקדם אנחנו חייבות לשחק את המשחק. המשחק הספציפי הזה דורש שנציג נשים כמניפולטיביות, דרמטיות, אובדניות ועוד. פרק אחרי פרק, ראינו איך רייצ'ל הורסת מתמודדת אחרי מתמודדת. בו זמנית, היא משוכנעת שהיא מייצרת דבר מה חשוב. היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית ואני מאמינה שהיא כזאת, בהשקפת עולמה לפחות, אבל היא רואה פמיניזם כמירוץ לפסגה. היא מדמיינת שכשתגיע לראש הפירמידה היא תוכל לעשות טלוויזיה מהפכנית באמת מבלי לראות מה הדרך לפסגה עושה לה.
קווין מייצגת את מי שהגיעה לראש הפירמידה אבל, לצערה, כאישה, מקומה בראש לעולם אינו מובטח. הבעלים של הרשת מעדיף לדבר עם צ'ט האידיוט כי לשניהם מכנה משותף בהיותם גברים. מתחרה צעיר ומבטיח מאיים על מעמדה כי הוא יותר נוצץ ומסקרן ממנה. היא עסוקה כל כך בלשמור על מעמדה שהיא מזמן לא חושבת על ההשלכות של התוכניות שהיא מייצרת.
העונה השנייה של הסדרה, היא גם עונה חדשה של סדרת הריאליטי, אוורלסטינג ובה, בפעם הראשונה, מלוהק רווק שחור. מדובר בליהוק מהפכני לטענת רייצ'ל שמתכתב עם העולם האמיתי. ב"רווק" עליה מבוססת אנריל, מעולם לא היה עד היום רווק שחור. אנחנו יודעות מהרגע הראשון שהחלומות הנאיביים של רייצ'ל לא יתגשמו. ברור שהיא לא תצליח לייצר שינוי ולא מפתיע שעם התקדמות העונה אנחנו רואות איך השאיפות היפות שלה נדחקות הצידה לטובת רייטינג ורגעים מרשימים טלוויזיונית.
ההתעסקות בגזע ובסטריאוטיפים על אנשים שחורים בארה"ב נכחו בהרבה מהעונה ועזרו לעשותה רלוונטית באמת אך בו זמנית הובילו ללא מעט בקורת כלפיה שכדאי לקרוא. אני רוצה להתרכז בהישג הגדול של העונה הזו והוא הדרך בה היא מציגה את מערכת היחסים של קווין ורייצ'ל ומעכשיו ספויילרים עד לפרק תשע של עונה 2 של אנריל.
mommy issues
בתחילת העונה קוו
ין ורייצ'ל היו יחד יותר מתמיד. הן עשו קעקועים תואמים, שתיהן נכוו מגברים שנטשו אותן והתנחמו בחברות המשותפת שלהן. האידיאליה לא שרדה הרבה זמן. עד מהרה השתיים התנגשו. רייצ'ל רצתה להתקדם ולגדול והיא הרגישה שקווין מונעת ממנה לעמוד באופן עצמאי. כבר כאן אפשר לראות את ההקבלה למערכת היחסים האמהית. קווין מגוננת על רייצ'ל אבל בו זמנית, היא לא רק אמא שלה, היא גם מתחרה מולה בעולם תחרותי עד מאוד. הדינמיקה הזו מובילה לכך שעד מהרה אנחנו רואים את שתי הנשים עומדות משני צידי המתרס. באופן מעניין, לכל אחת יש גבר לצידה. מישהו שמבטיח לה עתיד מזהיר והתקדמות מקצועית.
בפרק 6, הסדרה קיבלה גוון רציני כאשר ג'רמי, האקס של ריי'צל, הכה אותה והיא ניסתה להתמודד עם הטראומה מהתקרית. לרגע היה נראה שסוף סוף קווין ורייצ'ל יצליחו באמת להיות באותו צד של המתרס. קווין שמה את האיבה שלה בצד ודאגה באמת ובתמים לשלומה של רייצ'ל. אבל עד מהרה, כשקווין משכנעת את רייצ'ל לא להתלונן, אנחנו רואות שהמערכת תמיד מנצחת. קווין מפחדת על עתיד הקריירה שלה ורייצ'ל בוטחת בה. זה המקום שבו אנריל אומרת משהו מעניין באמת.
באותו פרק ראינו את רייצ'ל משכנעת את בת', להתוודות בשידור על כך שהיא בהריון. כשבת' שוקלת לשנות את דעתה ומתייעצת עם קולמן, הוא מבהיר לה שהיא לא חייבת לעשות משהו שלא מרגיש לה נוח. היא אומרת לו שתעשה כדבריה של ריי'צל כי היא בוטחת בה ונראה לה שהיא יודעת מה הדבר הכי טוב לעשות. בת' מסתכלת על רייצ'ל כמישהי מוצלחת, גדולה, חכמה, כדרך שלה לנצח במשחק. היא מאמינה לה כי היא מודל לחיקוי וכי היא אישה מרשימה וכמובן, כי העולם הפטריארכלי שבו אנחנו נמצאות מלמד אותנו מדי יום לא לבטוח בגברים שסביבנו. בהמשך הפרק רייצ'ל למעשה עושה את אותו דבר.
היא רוצה להגיש תלונה למשטרה על כך שג'רמי היכה אותה. היא מצלמת את החבורות על הזרוע שלה, היא מתכוננת לכך. אבל ברגע האמת, קווין אומרת לה שלא כדאי והיא בוטחת בה. כן, קווין אדם מניפולטיבי ונורא, אבל היא גם המורה הרוחנית שלה, היא המודל שלה לחיקוי ורייצ'ל מאמינה לה וסומכת על שיפוט דעתה. לא בטוח שהיא טועה. כמו שאנחנו יודעות, ייתכן ולהתלונן למשטרה זו פעולה שלא תעזור לה כלל. מנגד, ברור לנו שבעולם התחרותי והקפיטליסטי שבו היא נמצאת, אי אפשר לחשוב שהתשובה של קווין חפה מאג'נדה אישית.
הדינמיקה בין השתיים הופכת מעניינת עוד יותר כשאנו נחשפות למערכת היחסים הסבוכה של רייצ'ל עם אימה הביולוגית. רייצ'ל נאנסה בגיל 12 על ידי אחד המטופלים של אימה והאם שכנעה אותה לא להתלונן במשטרה בכדי לשמור על הפרקטיקה שלה. רייצ'ל מספרת את הסיפור המזוויע הזה לקולמן, החבר שלה והמפיק הצעיר שהחליף את קווין לרגע בראש התכנית. מדובר ברגע נדיר של פתיחות שבו היא שמה את כל הנפש הפגומה שלה מולו. הוא מחבק אותה ועוטף אותה אבל כבר באותו הפרק מתכנן לבגוד בה. בפרק הבא, הבגידה שלו נעשית ברורה ורייצ'ל פונה שוב לקווין בכדי שיטפלו יחד באיום המתהווה על הקריירות שלהן.
לקווין דאגות משלה. כשמתברר לה, אחרי ביקור אצל הרופא, שהיא לא מסוגלת יותר להביא ילדים לעולם, היא לא מסוגלת להתמודד עם המקום הפגיע הזה מול בן זוגה ובכלל. נראה שהיא כועסת עליו על שהביא אותה לנקודה פגיעה שכזאת. ברגע המשבר שלה היא צועקת את אחד המשפטים הפמיניסטים ביותר בסדרה, כשאחת המפיקות אומרת לה שהיא חשבה שהיא בכלל לא רוצה ילדים, קווין עונה שהיא רצתה את הבחירה. מה הוא פמיניזם אם לא היכולת לבחור.
אמא ובת "סוג של"
בסוף פרק תשע, שתי האנטי-גיבורות האהובות עלינו נפגשות. שתיהן בנקודה פגיעה במיוחד. שתיהן יכולות ליפול אם הן לא יפעלו עכשיו כראוי וכאן, בנקודה הזו, הן מחליטות לא לוותר, לא לשקוע, לצאת יחד ולקרוע את הצורה לקולמן שמעז לאיים עליהן. כששתיהן מתחבקות בסוף הפרק אנחנו רואות את העוצמה של מערכת היחסים ביניהן. מערכת יחסים שהיא פגומה והרסנית ומוציאה משתיהן צדדים קשים, אבל בו זמנית, מעניקה להן כוח ברגעים הקשים ביותר. זו מערכת יחסים הורית ללא ספק. זה קשר, לא מוצלח במיוחד, אבל בכל זאת, בין אם ובת. לא מפתיע שמישהי עם אמא כל כך מזוויעה כמו רייצ'ל תמצא דמות אם נוספת שגם היא בעייתית בלשון המעטה. קל לראות בהתנהלות של קווין סביב התקיפה של ג'רמי את הדמיון הרב שלה לאמא של רייצ'ל. ההבדל ביניהן טמון באמונה ביכולות של רייצ'ל. האמא הביולוגית של רייצ'ל חושבת שהיא חולה וזקוקה לטיפול, שהיא נמצאת בעולם מושחת ומכוער שהיא חייבת לצאת ממנו ושהיא לא יכולה לעשות זאת לבדה. קווין נמצאת בעמדה הפוכה. גם כשהיא שונאת את רייצ'ל, היא משבחת את יכולותיה המקצועיות. היא מעריכה אותה ואת השאיפות שלה, גם אם היא לא תמיד מסוגלת לעמוד מאחוריהן כראוי.
הרגע שבו רייצ'ל מבינה שקולמן לא באמת נמצא לצידה הוא הרגע שבו הוא אומר לה שהוא מצא לה מקום לשהות בו, בית חולים טיפולי שיעזור לה להחלים. המבט על פניה של רייצ'ל באותו רגע מבטא את שברון הלב שהיא חווה כשהיא מבינה שעוד אדם שהיא בטחה בו לא 
רואה אותה כמו שהיא רוצה שיראו אותה. אפשר לראות שזה הרגע שבו היא מבינה שקולמן לא באמת עומד לצידה. ממש כמו אמא שלה, הוא מוכן לזרוק אותה מתחת לגלגלים במהלך המרוץ לפסגה. קווין לא. היא אולי חלק מעולם מעוות והיא מושכת את רייצ'ל עוד ועוד לתוכו, אבל היא מעוניינת להצליח ביחד איתה. בו זמנית, ברור שהיא לא מעוניינת לראות את רייצ'ל עוקפת אותה. כאן טמונה המורכבות של מערכת היחסים שלהן, האהבה לצד החשדנות הבלתי נמנעת.
לא ראיתי הרבה מערכות יחסים מעניינות כל כך בין שתי נשים על מסך הטלוויזיה שלי. מערכת יחסים שלא קשורה לשום גבר ולא כוללת שום מאפיין נשי סטריאוטיפי. אלו שתי נשים מקצועניות שהעולם שסביבן משחית אותן אט אט אבל הן מצאו אחת בשנייה את מה שלא היה להן ולא יהיה להן לעולם – הבת שקווין לא תלד והאם האוהבת שלרייצ'ל לא תהיה. הנסיון שלהן להתקדם יחד הוא שגורם לנו להיות בעדן, אפילו כשהן עושות מעשים מזוויעים ומזעזעים מוסרית.
בכך שהיא מציגה מערכת יחסים אמיתית ועמוקה, אנריל מצליחה לעשות את מה שכל כך הרבה סדרות על נשים לא הצליחו, לגרום לנו לאהוב דמויות נשיות שהן באמת אנטי-גיבורות, שהן רעות ממש כמו וולטר וויט או טוני סופראנו. כשראיתי את החיבוק בין קווין לרייצ'ל והמשמעות שלו התחוורה לי, לא יכולתי שלא לשמוח עבורן ובאותו רגע שכחתי את מארי, רומיאו, בת' וכל האנשים שהן רמסו והרסו בדרכן לפסגה.
