יום האישה עבר וחלף, השוקולדים נאכלו וגל הברכות דועך ומפנה את מקומו לרעשי הרקע הרגילים – כתבות בשעות המתות שמספרות על אונס של עובדת ניקיון על ידי שוטרים, רצח על כבוד המשפחה, עשרות נשים מחכות לגט ועוד. במעבר מיום האישה לחיים עצמם, בחרתי לבחון את הפוסטים של פוליטיקאים בפייסבוק, כיצד הם רואים את יום האישה ומה היחס בין המילים למעשים שלהם בשאר ימות השנה.
בתמונה: איור של UN Women לכבוד יום האישה, מצאו את הנשים בפרלמנט במשחק כמו איפה אפי
מהו יום האישה?
יום האישה הוא יום בעייתי עבור פמיניסטיות רבות, שהרי אם נדרש יום כדי לציין נשים – סימן שלהיות אישה זה לא דבר מובן מאליו, להיות אישה ולהצליח זה לא מובן מאליו. קיומו של יום כזה הוא תסמין לחוסר השוויון של נשים בחברה אך עם זאת, ניתן להתייחס ליום האישה כהזדמנות להעלות על סדר היום נושאים מגדריים משמעותיים, כגון אלימות נגד נשים, אפלייה מגדרית, פערי שכר וייצוג ועוד.
רוב חברי הכנסת בחרו להציג את יום האישה לפי התיאור הראשון ובמקרים רבים באופן רדוד למדי. ללא ספק נחמד להודות לאשתך, לבנותיך ולנשים בלשכתך, אבל יום האישה אינו Presidents' Day האמריקאי – יום להוקרת נשיאי עבר, וגם לא היום למורשת רבין. מדובר ביום שמתייחס למושאים חיים, המאבק חי וקיים ויש עוד הרבה מה לשנות. הפוסטים הרדודים היא תופעה חוצת מפלגות, תופעה שלעיתים משקפת את חוסר המעש של כותביהם. קבוצה נוספת של חברי וחברות כנסת ניסו להתייחס למהות משמעותית יותר של יום האישה, אך למרבה הצער, היחס מסתיים בהתבטאויות ולא מגיע לכדי מעשים. במקרים כאלה, התחושה שלי היא שקונים אותנו בפרוטות – יום האישה הופך להיות מסחטת לייקים ותו לא.
"גאים בכן"
ביבי נתניהו וישראל כץ בחרו באמירה הכי קלה, הכי פופוליטסית והכי חסרת משמעות. תודה, כל הכבוד ותמשיכי ככה. מסוג הפוסטים שאפילו אין מה להגיב עליהם. הרכנת ראש עד שהיום הזה יעבור וזהו.
התקדמות, אבל לא מספיק.
יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, כותב לעניין על ייצוגן של נשים בכנסת. בהחלט נושא רלוונטי לתפקידו וליום המדובר. עם זאת, מה מכאן ועד למעשים – לא מספיק להגיד "יום לחשבון נפש" כאשר אתה יו"ר הכנסת וכנראה בעל התפקיד הכי רלוונטי לפעולה בנושא.
ציפי חוטובלי – פופוליזם בשיאו
"מה נשים רוצות" – פרסומת ישנה או פופוליזם חדש? לכבוד יום האישה ציפי חוטובלי פרסמה סקר בחשבון הטוויטר שלה ששואל את נשות ישראל מה הן רוצות. ומה עשתה סגנית השרה עם הנתונים (הכה מדוייקים)? סיפרה עליהם בנאום שלה, בזמן שהיא מתרפקת על התקופה שבה היתה יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה.
אם ציפי חוטובלי רצתה באמת לקדם נשים, היא היתה מתחילה בבסיס איתן עם נתונים מייצגים, אותם יכלה לבקש ממרכז המחקרים של הכנסת (הממ"מ) לבדוק עבורה או לחפש במאגרים של הלמ"ס. אחר כך, היא יכלה לחשוב על מגוון הצעות חוק חדשות, או תמיכה בהצעות חוק קיימות. השרה אמנם קידמה מספר חוקים על הטרדות מיניות בכנסת הקודמת, אך הן הוקפאו ברובן.
#מה_נשים_רוצות באמת כדי שמעמדן בישראל יקודם?
חברות יקרות,
לקראת יום האישה, אבקש מכן להשתתף בסקר הנשים הגדול שבודק מה נשים בישראל רוצות.— Tzipi Hotovely (@TzipiHotovely) 19 February 2017
האישה הקטנה
מה שמצער אותי ביום האישה הוא מיקודו באיש הקטן או באישה הקטנה – לשפר את היומיום ולא לשאוף לשינוי – קחי לק, הוקרת תודה, כרטיס ברכה. למרבה הצער, פוליטיקאים מכל הקשת בחרו לציין את יום האישה כיום של אזרח קטן ולא כיום של שינויים גדולים. יוזמות שטח של אזרחים קטנים הם דבר נהדר, אבל נבחרי ציבור נבחרים על ידי הציבור כדי לפעול במישור אחר לגמרי – חקיקה, מדיניות ותקציבים, דברים שלאזרחים אין גישה אליהם. יאיר לפיד וזהבה גלאון בחרו שניהם לנצל את הבמה שניתנה להם כדי להגביר קולות של אזרחים, מטרה ראויה, אבל טעות ביישום.
קידום האישה שהיא אני
באותו מטבע שבו פוליטיקאים גברים מודים לאמהותיהם, כך חברות כנסת מודות לעצמן ומקדמות את עצמן על מצע יום האישה. ניתן לראות את ההיגיון במהלך יום האישה > קידום נשים, אני אישה = קידום עצמי, אך הוא מביך ושקוף למרות שהוא יכול להיות הגיוני. ציפי לבני ושלי יחימוביץ, אכן פמיניסיטיות בהיותן שוברות מוסכמות ותקרות זכוכית, אבל אין צורך להגיד "אני יום האישה". אמירתה של ציפי לבני "כולם מדברים ביום האישה ובצדק על שוויון ופערים בשכר ובעבודה" צרמה לי במיוחד – לא רק שלא מדברים על הנושאים האלו מספיק, השיחה לא תהיה מיותרת עד שהנושא לא יפתר.
הגדילו לעשות
איילת שקד הגדילה לעשות ובמקום להתייחס ליום האישה, ציינה את יום העגונה וקראה לזוגות חדשים לחתום על הסכם קדם הנישואין של ארגון צה"ר.
(עגונה – אישה שבעלה מסרב להעניק לה גט לפי ההלכה היהודית. אישה יכולה להישאר במצב כזה, בו לא תוכל להינשא או ללדת לאדם אחר, עד סוף חייה. הסכם קדם הנישואין מסייע בפתרון הסוגייה בבית המשפט).
חבר הכנסת יואב גלנט, בחר באותו נושא כמו ביבי, אבל כתב דברי טעם ולא רק פוסט שטחי. היינו מעדיפות לשמוע גינוי מפורש יותר מול המסיתים המדוברים, אבל גם פוסט פוליטי במקצת הוא שיפור על דברי הסרק של ביבי. שותפים לקריאה שלו גם ח"כ עליזה לביא, סתיו שפיר ואחרים.
חברת הכנסת רחל עזריה, שמאז היבחרה לכנסת פועלת נמרצות לקידום נשים ואמהות, ניצלה את יום האישה כדי לספר על הסולידריות בין חברות הכנסת ממפלגות שונות וההתמודדות שלהן, כמו במקומות עבודה רבים, עם הערות סקסיסטיות.
אסיים בפוסט של חברת הכנסת תמר זנדברג שכיוונה לסוף דעתי והצביעה על חוסר הצדק היום יומי שמקיף אותנו ועל הצורך בפמיניזם כל השנה. ואאחל לכולנו יום אישה שמח, בכל יום. שנדע לעמוד יחד איתנות ולהלחם נגד חוסר צדק ואי שוויון.
