יעניין
אותך
כתבת אורחת
8 דצמבר 2018 | משך הקריאה: 3 דקות

הצעת החוק שקוראת להרחבת ההפרדה בין לנשים לגברים במוסדות אקדמיים הייתה אמורה לעלות בתחילת השבוע לאישור ועדת שרים לחקיקה אך נדחתה לאחת הישיבות הבאות. ההצעה, אותה מובילים חברי הכנסת שולי מועלם רפאלי מהבית היהודי ויעקב מרגי מש"ס, נראית חיובית וחשובה במבט ראשון היות ומטרתה המוצהרת היא לאפשר לחברה החרדית להשתלב בלימודים אקדמיים. ההצעה קובעת שהפעלת מסלולים אקדמיים נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת לא תחשב כאפליה פסולה, וככזו היא תאפשר לכל אוניברסיטה ומכללה לפעול על דעת עצמה בפתיחת מסלולים מופרדים.

הציבור הרחב נראה אדיש למהלך הזה; יתכן שזאת מכיוון שהוא נתפס כמהלך שרלוונטי למגדל השן או לחברה החרדית בלבד, ויתכן שמכיוון שהוא מוצג כמהלך שמטרתו חיובית, ולא ככזה שבא על חשבון החברה החילונית. אך תוצאות מהלך זה יהיו רלוונטיות לכולם ולכולן ויהוו בבחינת שלושה צעדים אחורה לכל מי שפועל/ת למען שוויון מגדרי כלכלי.

בואו נודה בעובדות: כיום קיימת סגרגציה מגדרית באקדמיה, גם בלי שנפתח מסלולים נפרדים. מנתוני הלמ"ס עולה שבעוד שבפקולטות להנדסה רוב רובם של הסטודנטים הם גברים, במסלולים לעבודה סוציאלית או חינוך קיים רוב נשי מובהק. יש שיאמרו שזה עניין של בחירה ושוני מגדרי בהעדפות. הם לא לגמרי טועים, אך הם מתעלמים מהגורמים המובילים לכך. מחקרים פסיכולוגיים רבים הראו שבחירה זו, שיש לה השלכות חשובות להמשך החיים, מושפעת לא מעט מסטריאוטיפים מגדריים חיוביים ושליליים שפועלים עלינו גם מבלי שנרגיש או נהיה מודעים להשפעתם. דוגמה יומיומית לכך ניתן לראות בילדה שמקבלת פידבקים חיוביים על היותה מנומסת ועוזרת, בעוד אחיה מקבל פידבקים חיוביים על חכמה או יכולות פיזיות. כמובן שכוונת המעריך/ה היא חיובית, אך הערות כאלה משמרות מצב קיים לפיו נשים לומדות מגיל צעיר שהן מוערכות על יכולות מסוימות וגברים לומדים שהם מוערכים על יכולות אחרות.

מחקרים הראו שמסרים מסוג זה משפיעים עלינו בדרכים מרומזות ואפקטיביות, דרך תהליכי החברות שלנו עם הורים, מורים וקבוצת השווים (בלא מודעות לתהליכים הללו, גם הם מושפעים מתהליכי החברות האלה וממשיכים את המעגל). כשנשים וגברים עומדים בפני החלטה מה ללמוד באקדמיה, הבחירה אמנם נדמית כבחירה אישית, אך אי אפשר להתעלם מכך שהיא מושפעת מתהליכי החברות שלהם, שהיו רוויים בסטריאוטיפים מגדריים ומסרים חברתיים לגבי מה נחשב נשי ומה גברי, מה מצופה מאישה ומגבר וכן מהם המקצועות המתאימים לגברים ולנשים בהתבסס על הכישורים והתכונות שכל מקצוע דורש. הסטריאוטיפ הנשי של נשים כמכילות ואכפתיות יוביל אותן לא פעם ללימודי מקצועות טיפול וחינוך ובעוד הסטריאוטיפ הגברי של גברים כרציונאליים ואסרטיביים יוביל אותם לא פעם ללימודי הנדסה, מדעי המחשב או מנהל עסקים. מיותר לציין שמקצועות שנחשבים "גבריים" הם גם מקצועות בעלי אופן השתכרות גבוה יותר, ולכן הסגרגציה המגדרית באקדמיה משפיעה על אי השוויון בשוק העבודה באופן ישיר.

איסוף הנתונים והצגתם על ידי: מרכז אדוה

מערכת החינוך מתחילה להבין את זה, ובשנים האחרונות נעשים ניסיונות לשלב נערות במקצועות טכנולוגיים ומדעיים כבר מגיל צעיר. מיתוג התוכניות הללו כתוכניות המיועדות לתלמידות, הדגשת התרומה החברתית שיש למקצועות האלה (בעוד במקצועות טיפוליים הדבר ברור, במקצועות הייטק הדבר עקיף יותר) והפיכת סביבת הלימודים לנעימה יותר לנערות, באמצעות למידה משותפת במקום דגש על תחרותיות, נמצאו כולם ככאלה שמשפיעים נטייתן של נשים לבחור במקצועות ריאליים (מקצועות STEM-Science, Technology, Engineering and Math). יחד עם זאת, הדרך לשוויון מגדרי באקדמיה עוד ארוכה, ובמקביל לחיזוק הקשר בין נשים ומקצועות STEM, נדרשת גם פעילות לחיזוק את הקשר בין גברים למקצועות HEED- Health Care, Early Education and Domestic, דבר שלא נעשה עדיין.

איך כל זה רלוונטי לחוק?

ובכן, סביר מאוד שמוסדות ההשכלה הגבוהה יפתחו רק מסלולים מופרדים שכדאיים להם כלכלית. ההעדפה הזו של נשים וגברים ללמוד מקצועות סטריאוטיפיים מגדרית תגרום לפתיחת מסלולים שונים לנשים ולגברים, כך שסביר מאוד שנשים אשר יהיו מעוניינות ללמוד במסגרת ההפרדה מקצוע עם ביקוש נשי נמוך, לא יוכלו לעשות כן, ולהיפך. מסלולי לימוד כאלו יחריפו כמובן את אי השוויון, אך יותר מכך, הם גם יעמיקו את הקטלוג של מקצועות לנשיים וגבריים. מהלך כזה הנו רלוונטי לאוכלוסייה כולה ונוגד את התהליכים הנעשים כעת על ידי מערכת החינוך (לדוגמה תכניות המופעלות ב"נוער שוחר מדע") ועמותות (כמו "מכנה משותף"), שמטרתן לאפשר בחירה מודעת יותר באמצעות הבנה של התהליכים הפסיכולוגיים החברתיים המשפיעים עלינו. היות והמקצועות שמועדפים על ידי גברים הם גם רווחיים יותר – כך הפרדה זו תתורגם גם לפערי הכנסה בחברה החרדית.

חשוב לומר, זו אינה רק בעיה של החרדים. אי-שוויון אינו נשאר תחום בתוך חברה אחת. כמו שנוכחנו לראות לא פעם, במרקם הישראלי הצפוף – הוא יזלוג גם לחברה החילונית (ועל כך כבר הורחב רבות במאמרים אחרים). לכן הצעת החוק הזו שתובא להצבעה בקרוב, היא רלוונטית מאוד לכולנו.

הכותבת הינה דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת את התהליכים הפסיכולוגיים החברתיים התורמים לאי שוויון מגדרי.

לקריאה נוספת: ניתוח מגדרי של התקציב – השכלה גבוהה (מרכז אדווה)

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

תגובה אחת

  1. את מאוד מנומסת ופייסנית. פייסנית מידי. ההדרה איומה לא רק בגלל ש"היא מחנכת ברמיזה לאי שיוויון כלכלי".
    אלא קודם כל בגלל שההדרה מתייחסת לאישה כאל אובייקט מיני. את בעצם בסך הכל אבר מין נשי, מוקף בגוף נשי. כלומר – אולי את מוכשרת, אולי את חכמה, אבל זה בשוליים.
    בגלל שאת $%^ מהלך, חרדים ממש עלולים להתגרות ממך, לכן צריך להרחיק אותך, לשים אותך מאחורה, או חסומה על ידי מחיצה. זו סטיה מטורפת!
    כמו שלא "הולכים לקראת" ערבים שרוצחים נשים על רקע כבוד המשפחה, לא מתפייסים איתם, ולא משתדלים להתחשב בהם, כך זה טירוף להתחשב בכאלה שרוצים להדיר נשים. מי שרוצה להדיר נשים הוא פושע, והעובדה שיש המון פושעים, לא הופכת את זה ללגיטימי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

תגובה אחת

  1. את מאוד מנומסת ופייסנית. פייסנית מידי. ההדרה איומה לא רק בגלל ש"היא מחנכת ברמיזה לאי שיוויון כלכלי".
    אלא קודם כל בגלל שההדרה מתייחסת לאישה כאל אובייקט מיני. את בעצם בסך הכל אבר מין נשי, מוקף בגוף נשי. כלומר – אולי את מוכשרת, אולי את חכמה, אבל זה בשוליים.
    בגלל שאת $%^ מהלך, חרדים ממש עלולים להתגרות ממך, לכן צריך להרחיק אותך, לשים אותך מאחורה, או חסומה על ידי מחיצה. זו סטיה מטורפת!
    כמו שלא "הולכים לקראת" ערבים שרוצחים נשים על רקע כבוד המשפחה, לא מתפייסים איתם, ולא משתדלים להתחשב בהם, כך זה טירוף להתחשב בכאלה שרוצים להדיר נשים. מי שרוצה להדיר נשים הוא פושע, והעובדה שיש המון פושעים, לא הופכת את זה ללגיטימי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *