אמנדה פאלמר

לרגל יום הולדתה של אמנדה פאלמר שחל ב-30 באפריל:
אמנדה פאקינג פאלמר (כפי שהיא מכנה את עצמה), יוצרת וזמרת אמריקאית, נולדה ב-1976 בניו יורק. היא מזדהה כביסקסואלית, וסיפרה שהיו לה מערכות יחסים עם נשים ועם גברים, ולא פעם אמרה שהיא גם תומכת במערכות יחסים פתוחות. היא החלה את הקריירה שלה כאמנית רחוב (בין השאר כפסל חי, חוויה שעליה דיברה בהרחבה בהרצאתה ב-TED לפני כמה שנים), ולאחר מכן הצטרפה לבריאן ויגיליון ויחד הקימו את להקת ה"דרדזן דולס". בשנת 2007 יצאה לקריירת סולו מצליחה, וב-2013 אף הופיעה בארץ בהופעה ארוכה ובלתי נשכחת ב"בארבי". יום לפני כן הופיעה באופן ספונטני בבר קיימא (שנסגר מאז) ובאמצע שדרות רוטשילד, וסיפקה לעוברים ושבים בשדרה חוויה יוצאת דופן.

פאלמר מגדירה את עצמה כפמיניסטית, ומתבטאת הרבה בנושאים הרלוונטיים לזכויות נשים. בשנת 2013, לאחר שה"דיילי מייל" פרסמו תמונה של השד שלה, שנחשף בטעות במהלך הופעה, היא כינתה את עורכי העיתון "ערימה מיזוגנית של שמוקים", וכתבה להם מכתב פתוח אותו הציגה בהופעה בצורת שיר. היא טוענת שם כי במקום להתייחס למוזיקה שלה, כתבו ביקורת על השד שלה. היא מטיחה בהם: "ההתמקדות שלכם בהשפלת נשים הורסת את הגזע האנושי". לאחר שמאסה בתלות בחברות התקליטים, היא מימנה את אלבומה האחרון באמצעות קמפיין מימון המונים בקיקסטארטר, והצליחה לגייס 1.2 מליון דולר בתוך זמן קצר.

היא כנה וחשופה באופן יוצא דופן בשיריה, וגם ובחיים עצמם; בעבר חשפה בבלוג שלה שבגיל 17 עברה הפלה, ובגיל 20 נאנסה במהלך דייט. היא גם כותבת ושרה על הנושאים האלו; בשיר "אואזיס" מתוך אלבום הסולו הראשון שלה "Who killed Amanda Pamer", היא שרה על אונס במסיבה, "And it isn't my fault that the barbarian raped me", ולאחר מכן על חבורה של נוצרים אדוקים שמפגינים מחוץ לקליניקת ההפלות. הקליפ של השיר נפסל לצפייה בטלויזיה בזמנו, בטענה שהוא מתייחס בהומור לסוגיות כמו אונס והפלה. השיר אמנם מאוד ציני וסרקסטי, אבל זה הסגנון של פאלמר; קברטי, תיאטרלי ומאוד מאוד ישיר. בלי פילטרים ובלי לייפות את המציאות.

כך גם בשיר "ברלין", שבו היא שרה על החוויה הפרטית שלה מעבודתה כחשפנית, ששם הבמה שלה היה "ברלין": "You've auctioned away all your crimson and clover"; על חווית הבדידות וההרגשה שהיא עומדת למכירה, מותרת לכל אחד תמורת כסף. זה שיר מאוד אישי ונוגה, אבל ככלל, המוזיקה שלה רחוקה מלהיות  מלהיות עצובה או מדכאת. יש בשירים שלה, מלבד אמירה אישית וחברתית, גם לא מעט הומור; בשיר של הדרדזן דולס, "Coin- operated Boy", לדוגמא, היא שרה על בדידות ועל היתרונות שיש לכאורה בבן זוג מלאכותי שאפשר להפעיל באמצעות הכנסת מטבע, ויש הטוענים שבכלל מדובר בשיר על אוננות.

מעבר להיותה מוזיקאית מוכשרת ויוצאת דופן, פאלמר משמיעה קול אמיץ ובלתי מתנצל בשיריה ובהתבטאויות הפומביות שלה וברשתות החברתיות; בחוגים מסוימים היא נחשבת לפרובוקטיבית, אבל בעיניי בסך הכל מדובר באישה שלא מסוגלת לזייף את הרגשות שלה, ולא מעוניינת להסתיר את דעותיה. ואת האמת הזאת שלה היא הופכת ליצירת אמנות. היא אמנית טוטאלית, באופן שהוא היא כותבת, שרה ומופיעה. היא יוצרת עם הקהל שלה קשר ישיר ובלתי אמצעי; היא מצליחה ליצור אינטימיות גם בהופעה מול מאות או אלפי אנשים, האישיות שלה כריזמטית וכובשת, והמוזיקה שלה מעוררת השראה.

השאירו תגובה