כותבת אורחת

אם רק נאפשר לה

טכנולוגיה מודעת מגדר יכולה לסייע בצמצום פערים. זה בדיוק מה שתעשיית הפמטק מנסה לעשות: לפתח טכנולוגיות ומוצרים שמתואמים לנשים, מתוך חוויית ההבדל במסלול החיים.

מכתב לחברה המתגרשת

גירושים היא חוויה מטלטלת בהן נשים מוצאות את עצמן מתדרדרות לעוני ומתקשות להתמודד עם המצב החדש. הטקסט מהווה מדריך מעשי מתוך חווייה אישית של הכותבת על הליך הגירושין שלה.

הגוף הנשי ככביש ללא מוצא

ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

הנגב המערבי: כרוניקה של הפקרה

בטור אישי, מספרת הכותבת את הכרוניקה של הפקרת הנגב המערבי לחיים תמידיים תחת טרור ומלחמה. היא מספרת על הדילמות בתור תושבת האזור ומה אסור שיקרה בתום המלחמה. לאחר 5 שנים בנתיב העשרה, יורית ומשפחתה עברו רחוק יותר מעוטף עזה אך עדיין היו שם בשבעה באוקטובר בביקור משפחתי בניר יצחק.

"המצב הטבעי"

אדם נעצר בחשד שאנס אישה באיומי אקדח. את הרישיון לנשק קיבל בחסות המלחמה. מי שהזהירו מהשלכות חלוקת הרישיונות נדרשו 'להפסיק לחבל במאבק הלאומי'

בין הישראלים לפלסטינים

ישראלים אוהבים לבקר את האזרחים הפלסטינים בעזה על תמיכתם בארגון טרור. תמי יקירה מציעה להסתכל על מה שקורה אצלנו דרך ארבע תמונות מראה

חמישים גוונים למלחמה

בימים האחרונים, מערכת פוליטיקלי קוראת סוערת מדיונים על תפקידה של התקשורת בעתות כאלה. האם עלינו לדבר את הנרטיב הרצוי בעם? האם עלינו לאתגר אותו? ומה תפקידנו בשידור ועיצוב המידע המתקבל?

נחטפו ונעלמו

אני מסתכלת על אירועי השבעה באוקטובר גם דרך המשקפיים הארגנטינאים שלי. הזהות הכפולה חזרה לפעום אצלי בחוזקה רבה בתקופה האחרונה, הסיבות נעשות ברורות יותר – בהיבט האישי, המחקרי והאידיאולוגי, מה משותף ומה שונה בין ארגנטינה וישראל?