"העלמה הגיחה מן המים" -ביקורת אלבום דניאל רביצקי

לא מזמן, לפני בערך חודש, הוציאה דניאל רביצקי את אלבומה החדש "העלמה הגיחה מן המים".
אלבום שמסיבה לא ברורה, לא זכה למספיק תשומת לב ואהדה בפיד שלי, ולמרות זאת, פרסומים מעטים שלו הצליחו לתפוס לי את העין, אז שמתי לי באנדקאמפ
והתחלתי להישאב אליו במהירות הבזק. הקול של דניאל הוא מיוחד, לא שיגרתי, כזה שצריך להתרגל אליו. עושה חסד עם המילים. וההפקה של שלום גד מורגשת
בכל רצועה באלבום לטובה. אמנים רבים משתתפים באלבום מעשירים אותו במגוון כלי נגינה ומעצימים אותו עוד ועוד.
אלבום גאוני, אמנם כבד במעט, לא יומיומי וקליל. כזה שצריך לשמוע מספר פעמים. שיכול לגרום לך להיעצר באמצע הרחוב. מרגש וחזק מאוד.
השיר הפותח אותו, "אוריגמי", מטלטל בצורה שלא ציפיתי לה. הייתי חייבת להאזין לו שלוש פעמים, לעכל ורק לאחר מכן
להמשיך לשמוע את שאר האלבום לפי הסדר. משפטים ישירים וחודרים מפוזרים לאורך כל השיר מ"ליצור כדור מעצמך/לא להיות ער" , "גוף ללא נפח/שקית ריקה"
"כי רק בחושך מוצאים תשובה" ובסוף "אף פעם לא יהיה לי קל" שדניאל חוזרת עליו מספר פעמים,
מגבירה את הקול ואת הרגש בכל פעם עד שהכל מספיק חד בשביל ליצור סכין שתפגע בנקודה הנכונה בלב.
השיר מתסיים והלב פצוע ומתעתע ומתחיל "לפעום כמו לב" שזכרתי אותו ששמעתי עוד שיצא כסינגל.
גם הוא, ממשיך את האווירה שיצר "אוריגמי", חייבים להתעמק במילים,לא לפספס שום רגש מתוך הבלאגן המסודר להפליא הזה שדניאל מגישה לנו.
האלבום עדיין רץ, משפטים ממשיכים לפגוע במקום הנכון. מגיע "איש רע" יצירה מלאה בבכי, שאני לא מצליחה לשמוע מבלי להיות בהלם כל פעם מחדש.
משהו בו קורע כל פעם מחדש, ממחישה חזק מול חלש בצורת גבר מול אישה ותוקפת את הלב שלי בפחד מהזדהות וחמלה מלאה כלפי הדוברת.
"גופי לא נהנה מהמכות שלך". שובר גם אחרי עשרות שמיעות.
ההגשה של דניאל מתחברת עם כל הטקסטים והלחנים, בצורה ברורה, רגישה, יודעת מתי להגביר את העוצמה, איזו מילה להדגיש.
לקראת אמצע האלבום הוא נהיה קצת פחות כואב ופחות עצמי, העולם מעבר לבן אדם הבודד נגלה אלינו,
 אני מרגישה שהיא מנסה להסתדר עם החיים הקיימים אבל לא נותנת לנו לשכוח באמת את  כל הקושי והאבדון מההתחלה.
מגיע "פגי תוקף", "החיים שלי פגי תוקף/הם כבר לא טובים/אולי נזרוק אותם לפח/אולי ניתן לכלבים" מדבר בעד עצמו, ממשיך את הקו שהתחיל "אוריגמי" ו"איש רע"
מלא כאב וטלטלה. תוקף בצורה ישירה.
האלבום מסתיים עם "דם על הידיים", שמשנה את כל המסע שעברנו עד עכשיו, הפגיעה הופכת לפוגעת. "לא הצלחתי להשתלט על מעשיי/ האגו שלי נפרש בין ידיי"
האגו משתלט, ומשנה את סדרי היום.
איני יודעת מי היא העלמה אשר הגיחה מן המים, נדמה לי שהמים סוערים מדיי, והעלמה נאבקה לא מעט כדי לצאת מהם ולספר לנו את סיפוריה.
אנחנו לא מרחמים על אותה העלמה, אנחנו מצליחים להזדהות איתה, להרגיש את הכאב, למצוא סיטואציות דומות בין כולנו. העלמה שהגיחה מן המים
יכולה להיות כל אחד מאיתנו, והמים.. הם פשוט המציאות.
גל כץ-כתבת מוזיקה ישראלית, מנהלת את המגזין האינטרנטי "אינדישמינדי", ושותפה ב"אינדיקס".
www.facebook.com/indieshmindy

השאירו תגובה