מאת: ענבל כהן
לפני 50 שנה, בליל הלואין 1968, התכנסו כמה מכשפות בדירה אפלולית בפאתי ניו יורק. האגדה מספרת שהן היו 13 במספר, ומכיוון שדורות של מספרים טרחו רבות כדי להקנות למספר הזה סימליות מופרזת, במיוחד כשמדובר בכינוס מכשפות, לא נחבל במסורת ארוכה ומכובדת שכזו עם עובדות שיתכן שהן ידועות לנו ויתכן מאוד שלא.
בהתחלה הן עשו מה שעושות מכשפות מימי קדם בלילות הלואין: הן הקימו קוון(1), הן נשבעו להילחם עד חורמה בכל מה שנחשב לטוב וקדוש, הן המציאו דרכים חדשות לזרוע הרס ולחולל מהומות, הן זממו כל מזימת שליטה עולמית שאי פעם הוכיחה את עצמה, הן השתמשו בשיטות החיזוי המתקדמות ביותר כדי לחלק ביניהן מראש את רווחי השלל והביזה, ויהא זה אך טבעי להניח שכל הזמן הזה הן צחקו צחוק מכשפות מעושה ומרושע. אך משהגיעה שעת חצות, עת נכנסה השנה החדשה, והצעיף שבין העולמות הפך לדקיק יותר מבכל זמן אחר [בתנאי שאתן עובדות על פי לוח מכשפות כמובן], הן חדלו מעיסוקיהן המבישים שכבר החלו לנשוק לפלילי, וכמנהג מכשפות משחר ההיא-סטוריה, התיישבו לכתוב את המניפסט הפמיניסטי-רדיקלי היפה ביותר שאני מכירה(2).
(3)WITCH זה הכל שכולו נשים. זה תיאטרון, מהפכה, קסם, טרור, שמחה, פרחי שום, לחשים. זו מודעות לכך שמכשפות וצועניות היו לוחמות המחתרת והגרילה המקוריות שהתקוממו נגד דיכוי – במיוחד דיכוי של נשים – לאורך הדורות. מכשפות תמיד היו נשים שהעזו להיות: מדהימות, אמיצות, תקיפות, חכמות, שונות, חקרניות, סקרניות, עצמאיות, משוחררות מינית, מהפכניות (זו כנראה הסיבה לכך שתשעה מליון מהן נשרפו). מכשפות היו המנהיגות והסוחרות ההוגנות הראשונות, המומחיות הראשונות לבקרת-ילודה ולהפלות, האלכימאיות הראשונות (הפכו עופרת לזהב וביטלתן את הבסיס לערכו של הכסף!). הן לא השתחוו לאיש, בהיותן שרידיה החיים של התרבות העתיקה מכל – בה גברים ונשים חלקו באופן שוויוני חברה שיתופית אמיתית, לפני שהמוות בדמות הדיכוי המיני, הכלכלי, והרוחני של החברה הפאלית האימפריליסטית השתלט על הכל והחל להרוס את הטבע ואת החברה האנושית.
לאחר שסיימו, הן לבשו גלימות חג, הצטיידו במטאטאים והלכו להטיל קללה על וול סטריט.
באותו לילה השם שנתנו לעצמן היה ראשי תיבות של Women's International Terrorist Conspiracy from Hell, אולם תוך שבועות ספורים הוקמו עשרות קוונים בכל רחבי ארה״ב וגם כמה מחוץ לה, ועבור כל אחד מהם נשא הקיצור WITCH משמעות שונה. לפעמים היא התחלפה בתדירות של סיסמה לשיגור נשק גרעיני. במבט לאחור אין ספק ש-WITCH היתה מהתופעות הבולטות והייחודיות שהצמיח הגל השני, הרי הן אמרו כך בעצמן, וזה עניין לא פשוט בהתחשב בסטנדרט הגבוה שהציבו אותם ימים סוערים.
מכשפות הן יצורים מעשיים, הן מעדיפות אקטיביזם על פני כתיבה תיאורטית. למרות זאת, מעט המניפסטים, העלונים, השירים והצ׳אנטים שחיברו ושרדו מרשימים עד כאב. הם מרשימים – כי למרות ההנחות השגויות, הטיעונים הלא מדוייקים והביסוס ההיסטורי הלקוי, כל מטרה שסימנו היתה תוצאה של ניתוח ביקורתי מבריק שערכו, לעיתים שנים לפני שהתיאוריה הרלוונטית נכתבה, וכי כל פעולה היתה שיבוש תרבות מחושב היטב שנועד להעלות לתודעה את האופנים בהם אותה מטרה משרתת את הפטריארכיה, ואז לנגח ולטלטל אותה עד שתקרוס. ואם לא תקרוס, אז לפחות לבעוט לה בניתוח עד שתיכנע ותודה שהיא זבל ותשבע להיות הביצ׳ של המטריארכיה לנצח. ואם גם זה לא ילך, אז בינתיים לעשות לה בושות ולגרום לה לאבד את הביטחון כי יום אחד היא תשבר ותתחיל לבכות ותסגיר את נקודות התורפה שלה, ומאותו רגע הן ידעו איך לגרום לה לאבד שליטה בכל פעם שיתחשק להן. והם כואבים – כי הם חושפים את המקומות המדממים בהם הפטריארכיה פגעה, ואת התבנית החוזרת המתגלה מתחת לדם ולמוגלה ולבשר החרוך, של חיים שאין בהם אפשרויות בחירה מלבד צורות שונות של שעבוד. ופתאום המרד שלהן נראה הרבה יותר כמו הגנה עצמית.
WITCH חיה וצוחקת בכל אשה. היא החלק החופשי שבכל אחת מאיתנו, מתחת לחיוכים המבוישים, לכניעה האילמת לאבסורד שבעליונות הגברית, לאיפור או לבגדים חונקי-הבשר שהחברה החולה שלנו דורשת. אף אחת לא ״מצטרפת״ ל-WITCH. אם את אשה ומעיזה להביט לתוך עצמך, את מכשפה. את קובעת את הכללים. את חופשיה ויפה. את יכולה לבחור אם להסתיר את המכשפ-אני שלך או להבליט אותו. את יכולה לייסד קוון משלך של מכשפות אחיות (שלש עשרה הוא מספר נוח לקבוצה) ולצאת לפעולות שלך.
בתקופת הזוהר הקצרה שלה הצליחו חברות WITCH לעורר מהומות בלי סוף. הן נהגו ללבוש שחורים, להתאפר בכבדות ולצאת לפעולות גרילה פומביות ורעשניות במיוחד אותן כינו hex. היה להן סגנון ייחודי, בלתי אפשרי להגדרה מדוייקת, שאפיין רק אותן. הן סיפרו כך בעצמן. הן היו פרועות, חצופות, משעשעות ותיאטרליות להחריד, וזה מוזר כי כל קוון היה לגמרי נפרד ואוטונומי לעצמו וכולם נטולי היררכיה עד כדי אנרכיה. הן התנפלו על מרצים שמנעו קידום מחברות סגל, רקדו מסביבם במעגל ושרו צ׳אנטים מאיימים שחוברו במיוחד עבורם, הן חירבו ירידי כלות כשחילקו שקיות להסתרת סחורה גנובה והפיצו גרסה משלהן לטקסי אל-נישואין. הן הטילו קללות מוות על הפנטגון כדי להביא לסיומה של מלחמת ויאטנם, וקללות גרועות פי כמה על בתי כלא שכפו אימוץ תינוקות של אסירות מייד עם לידתם. ובאמת שהן עשו הכל כדי לחסל את תחרות מיס אמריקה, הארכי-אויבת העקשנית מכולם, אם כי בינתיים נראה שאין כוח בעולם שימנע ממנה לקום לתחייה כל שנה מחדש, כך שבהחלט יתכן שבסיפור הזה היא השטן.
שנים רבות אחרי שכל המהומה שככה, הן הודו שהן לא היו מכשפות באמת [חוץ מאחת שהפכה לכזו בהמשך אבל זה כבר סיפור אחר] והן מעולם לא עסקו במאגיה [חוץ מההיא כמובן אבל זה היה אחר כך, ואולי עוד אחת או שתיים אבל לגביהן הדברים רק בגדר שמועה]. הן כן היו אקטיביסטיות רדיקליות שהשתייכו לגרעין הקשה של הגל השני, חלקן יהפכו ממש עוד מעט לקולות הבולטים המזוהים איתו. בינתיים הן אימצו את הדימוי המפלצתי ביותר שהדמיון הפטריארכלי הצליח להעלות על דעתו המשובשת ובצדק. כי מאז פרויד, כל מי שאי פעם הבין משהו בנשים ידע לומר שיש מכנה משותף אוניברסאלי לחלומות הבלהה של בני האדם – שבכל התרבויות והתקופות את סיוטי הלילה של כולם רודפות המכשפות. מה שכל אותם מומחים שכחו לקחת בחשבון זה שיום אחד ימאס להן לתזמן את גילויי המפלצתיות שלהן עם מחזורי השינה-יקיצה של שאר העולם והן יתחילו להשתולל יותר ויותר מוקדם. במקום להישאר בבית, להכין ארוחת ערב ולהאשים את עצמן בחוסר שביעות הרצון של כל מי שמסביבן, הן יעדיפו לבלות את שעות הפנאי עם יצורים מסוגן. ואז, כשהן יפסיקו להתנהג יפה לאורך מרבית שעות היממה, הן גם יפסיקו להאמין לסיפורי מעשיות ויהיו חייבות לספר את ההיא-סטוריה שלהן בעצמן, בין אם היא נכונה ובין אם לא כל כך.
יש להניח שהמבריקות מביניכן שמו לב לאי אלו חסרונות, שלא לומר חצאי אמיתות, שלא לומר אפסי אמיתות מוגמרות שהן פזרו מסביבן כאילו היו עובדות מוכחות. וזה בסדר, כי אם תחשבו על זה דיוק היסטורי מעולם לא היה מעלה שהאנושות יכולה להתגאות בה. לאף אחד לא אכפת כשהומרוס או פאולוס או כל אותם סופרי צללים שכתבו את התנ״ך מעגלים פינות, במובן מסויים מצפים מהם להיות נאמנים קודם כל ליושרה האומנותית שלהם. אבל כשהמכשפות רוצות לספר את הצד שלהן זה כבר סיפור אחר. פתאום כולם דורשים הוכחות שאף אחד חוץ מהן מעולם לא התבקש לספק. כאילו שהן לא היו עסוקות מספיק בלא להישרף והיה להן זמן להשאיר אחריהן רשימות מסודרות ולהחתים את כל המעורבים על רליסים.
העמדה העקרונית שלנו בסוגיה היא שמרגע שהעלת מישהי על המוקד כי הוכחת מדעית שהיא העלימה לך את הזין, הדביקה שליש מאיכלוסיית אירופה בדבר ושכנעה את אשתך ללדת תאומים [דבר שגרם לך לאי נעימות מסויימת כי היית חייב לרצוח אחד מהם], ויתרת על זכותך לדרוש אמינות מחקרית עם הפניות וסטנדרטיזציה של FDA. בכל אופן, בלי קשר לאמת היסטורית זו או אחרת, הן התחילו לעשות מה שבא להן גם כשזה הצריך כפירה במסורות נשיות עתיקות יומין כמו צביעת ציפורניים הדדית, לבישת בייבי דולס לאחר גיל שש, עריכת מלחמת כריות והיטפלות רנדומלית לאחת מהן סתם בשביל הכיף. את הזמן שהתפנה הן יכלו לנצל כדי להיות קצת יותר הן עצמן, וקצת פחות סנדרה די ופתאום, ללא מייק אפ ורולים, החלום האמריקאי התחיל להראות כמו שאלוהים ברא אותו במיוחד בשבילן – די סיוט. רק שבלילה ההוא, לפני 50 שנה, סיוטים לא עשו רושם על אף אחת מהן. יותר מידי תסכול ועצבים בשילוב אלכוהול זול ניצחו את הפחד, ולא פחות חשוב, את ההיגיון.
כל הראיות מצביעות על כך שמוקדם יותר באותו ערב הן התנפלו על סנדי, סתמו לה את הפה עם מסקינג טייפ ודחפו אותה לבאגז׳, וכיום היא נחה לה, לאחר שנחנקה מהאושר ועושר של עצמה, על קרקעית ההדסון, שם היא מבלה את הנצח בשירת מחרוזת אין סופית של שירי דיסני בליווית שיירי פסולת תעשייתית ושרידי אדם שהסבכו עם המאפיה ועכשיו מארחים לה לחברה. יתכן גם, אם כי בסבירות גבוהה פחות, שהן חיבקו אותה בהבנה והודיעו לה בנחרצות שהיא חייבת לסתום קצת ולתת גם לאחרות לדבר, והן קיוו שאולי היא תוריד את מסכת השלמות והאושר התמידי ותודה שהחיים עם הנסיך המקסים לא משהו או לפחות תכיר בבעייתיות של השיטה המונרכית.
כך או כך, באותו לילה, לזמן קצר השתררה דממה. מסתבר שכל מה שההיסטוריה צריכה כדי לקבל בעיטה הגונה בישבן זה רבע שעה בה אף אחת בכל העולם לא מחליפה מתכונים לעוגת גבינה וכולן שוכחות להכניס את הבטן. הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, הדברים תוכננו כך בכוונה. אבל בלילות הלואין, כשהצעיף שבין העולמות נעשה דק יותר מכל זמן אחר בשנה, חוקי הזמן והחלל משתנים וכל קבוצת נשים היא יקום בפני עצמה, גם אם זו בסך הכל דירה ניו יורקית אחת קטנה. לכן, בלילה כזה, בדיוק בחצות [בתנאי שאת עובדת על פי לוח מכשפות], בכל מקום בו תהיי ובלבד שתהיי בו עם אחיותייך, תוכלי סוף-סוף להפוך ללכלוכית, להביט במראה ולגלות מסביבך את קוון המכשפות שהפכתן להיות.
כל מה שהוא דכאני, מכוון לגברים בלבד, תאב בצע, פוריטני, אוטוריטרי – אלו המטרות שלך. כלי הנשק שלך הם תיאטרון, סאטירה, קסם, צמחים, מוסיקה, פיצוצים, תחפושות, מצלמות, מסכות, צ׳אנטים, מדבקות, שבלונות וצבע, סרטי צילום, תופי מרים, אבנים, מטאטאים, רובים, בובות וודו, חתולים, נרות, פעמונים, גירים, גזרי ציפורניים, רימוני יד, טבעות רעל, נפצים, מכשירי הקלטה, קטורת – הדימיון היפה וחסר הגבולות שלך. כוחך מגיע מעצמיותך כאשה, והוא מופעל על ידי עבודה בתיאום עם אחיותייך. כוחו של הקוון עולה על סכום כוחן של חברותיו, מכיוון שזה יחד.
עכשיו, מבעד לכיעור הנורא ולכובעים המחודדים הן יכלו לראות את ההיא-סטוריה עקובת הדם של מי שהואשמו בכישוף, ונרדפו ונכלאו ועונו ונרצחו, במבחר שיטות שלעיתים כללו שריפה על המוקד אבל לא תמיד [עובדה שאינה מפחיתה מחומרת העניין], במסע ההשמדה המאורגן, הארוך והמוכחש ביותר שידעה האנושות עד שפרח מזכרונה. ביחס לגודלה של האנושות דאז, גם הקטלני שבהם.
עכשיו הן יכלו לראות כמה יופי חייב להיות במי שמסתתרת במעבה היער דווקא בימים האפלים ביותר, כי מישהי צריכה לאסוף את הילדים שהתייתמו מאם, והופקרו לחסדי שיטה כלכלית המתגמלת את מי שכורת את עצי היער ועוד יותר את התאגיד שמעסיק אותו, ומתעלמת מכל אופציות החלוקה המבטיחות קיום לכולם, גם לטבע. שמחלות העור והבעיות האורטופדיות הם תוצאה של עבודה מפרכת בתנאי ניצול, וזה מה שקורה בסוף לכל מקצוע בעל רוב נשי מובהק. שגם אם היו ביניהן אחת או שתיים שיכלו לבחור בקריירה אחרת, הן העדיפו, כאקט של סודליריות, לסרב, כי הן ידעו שבכל דור יש תקן רק לנסיכה אחת וממילא הסמכויות שלה הן בדיחה, ועל כל סיפור הצלחה בודד יש אלפי אחיות מנודות שהבוז שרוחשים להן מזין את הסינדרלות המעטות שחיות על חשבונן כי פחמימות הן לא צורכות כבר שנים. שחצות נחשבת לשעה מכושפת ולא במקרה, במיוחד בלילות הלואין, אז המסיבה מתעוררת לחיים, או למתים, תלוי בנקודת ההשקפה, וזו עוד סיבה מצויינת לנעול תמיד נעליים נוחות ולהזכיר לעצמך שעקמת היא סיכון מקצועי שאת חייבת לקחת בחשבון. וחוץ מזה, בשביל מי את צריכה להיראות טוב כשאת רוקדת באמצע היער, רק את וכמה פמיליירים(4) בלתי אנושיים ומדי פעם ילדים אבודים שמגיעים אליך בתת תזונה והיפותרמיה כך שהדבר האחרון שמעניין אותם זה שמלות נשף שהן גם הדבר הכי לא פרקטי שיש בכביסה.
עכשיו הן יכלו לשמוע את הדי הסיפורים שהגיעו אליהן ממרחקים. מילים שנצרבו על דפנות תנורים אליהן נדחפו בידי ילדים כפויי טובה שהן עצמן עזרו ליילד, ורקחו עבורם שיקויי ריפוי כשקדחו מחום, ופזרו למענם לחשי הגנה בכל פעם שאיבדו את דרכם. נוסחאות שנחרטו על קורות עץ בבקתות מטות ליפול לפני שהיערות שוטחו על ידי בולדוזרים והפכו לנדל״ן יקר ערך, ובתחתית קערות וקדרות שעדיין לא ידעו שקוראים להן פויקה, ונרקמו בדוגמאות שאף אחד לא זכר יותר את משמעותם, ונכתבו בדיו סתרים בספרי המעשיות הגנובות שצ׳ימבליסטה ופרו והאחים גרים הדפיסו בחוצפתם תחת השם שלהם. שם הם התחבאו, וחיכו בסבלנות ללילות בהם תהיה מי שתשמע אותן לוחשות את ששרד ממסורות קדומות של חוכמה וידע שהושלכו לאש יחד עם אלו שנשאו אותן בגופן.
עכשיו כשהפחד פינה את מקומו לסקרנות, גם המפלצת שבמראה נרגעה, והן יכלו להתפנות לדבר ההגיוני היחיד שבא בחשבון בלילות שכאלה, ובעצם בכל השנה, לאמת האחת, הברורה והנצחית שכל סרט אימה שאי פעם נעשה לימד אותן – שנקודת המפנה בעלילה היא כשהנרדף הופך לרודף. שום המצאה תסריטאית לא תוכל לעזור לאנטגוניסט מרגע שהסתובבתן אליו, הסתכלתן לו בעיניים ואמרתן בקול בוטח משפט מחץ כמו: ״אני הסיוט שמפלצות כמוך חולמות עליו בלילה״. אף אחד לא חזר מן המתים לאחר שאמרו לו משפט מחץ מוצלח. זאת עובדה.
וזה בדיוק מה שהן עשו, אקטיביזם מבוסס פרפורמנס. הרי אין טעם להתווכח עם 500 שנה של תיאולוגיה קתולית ועוד שלוש-ארבע דיסיפלינות מודרניות לפחות, הטוענות שהסיוט הכי גדול שלהן הוא מכשפות המתארגנות בקוונים ומשתלטות על העולם. WITCH הוכיחה שלפעמים חלומות מתגשמים. היא גם הוכיחה שלפעמים האינטרס היחיד שלהם להתגשם הוא להתפוצץ בפרצוף של מי שחלם אותם, רק שהפעם הן עשו זאת בגלוי, עם התלבושות המסורתיות והאביזרים הנלווים אבל גם עם אנכרוניזם מופגן שחשף את הפרדוקס השקרי שמאחורי הדימוי. הן שחררו לחופשי את אותה איכות פנימית חמקמקה ובלתי מוגדרת, זו שאין לה דבר עם התמחות ועם עיסוק במאגיה אבל יש לה הכל עם הצורך הבלתי נשלט לקרוא תגר על הגדרות מקובעות וחסרות מעוף ובכלל על הנטייה הפתולוגית והאובססיבית להגדיר כל דבר. איכות שתפקידה להשיב את האי-סדר על כנו, והיא נגזרת של האמת האוניברסאלית והאבסולוטית הגורסת כי כישוף היה תמיד, עוד משחר האנושות, אבל מרגע שהאנושות התחרפנה והפכה לפטריארכלית, כישוף של נשים, כמו כל צורה של כוח, הפך למרד.
את מחויבת לשחרר את אחינו מדיכוי ומחלוקת תפקידים סטריאוטיפית (אם הם רוצים בכך או לא) ואת עצמנו יחד איתם. את מכשפה באומרך בקול, ״אני מכשפה״ שלוש פעמים, ובמחשבה על כך. את מכשפה בהיותך נקבה, בלתי מרוסנת, כועסת, שמחה ובת-אלמוות.
WITCH נולדה בסערה, כנראה לכן נגזר עליה להיות קצרת רוח וקצרת ימים. היא לא נעלמה כפי שמקובל לטעון, היא שינתה צורה [זה מה שמכשפות עושות כשהן מתעייפות או משתעממות כי אין דבר גרוע יותר ממכשפה משועממת אבל זה כבר עניין לסיפור אחר]. כיום אפשר לקבוע בוודאות שכל המחמאות שהן חילקו לעצמן היו מוצדקות. כתנועה רדיקלית WITCH מרדה בגורל הנשי, היא היתה אחוות נשים שעשתה היא-סטוריה כפרקטיקה, הרבה מעבר לשכתוב העבר או להעלאת מודעות, הן הפכו אותה לכלי לשינוי ההווה ולכתיבת העתיד. חברות WITCH היו מחויבות לכולן, בין אם הסכמת איתן או לא. הן סירבו להתנכר לנשיות שלהן למרות שהיו הראשונות להודות שהיא לא יותר מהבנייה תרבותית ורוב הזמן די מבאסת. במקום זה הן בחרו להתיידד איתה, בעיקר עם החלקים המושמצים והמכוערים שלה, ולהפוך לחלק ממנה, ללבוש ולפשוט צורה מתי ואיך שרצו. הן לא ניכסו אותה לעצמן, הן ידעו שהיא לא תתן להן לצאת מהפגנת יהירות בוטה כל כך מצידן בשלום. הן פשוט אספו את השאריות שאף אחד לא רצה והציעו להן לבוא איתן הביתה.
או לפחות זה מה שהן סיפרו לנו. האמת היא שכל הפרפורמנס והרעש והמטאטאים היו מסווה לכמה דברים שהשתיקה היתה יפה להם. אם הן למדו משהו מהמכשפות ההיא-סטוריות זה שכישוף זו הצגה שתפקידה למצות את הדרך היעילה ביותר לשינוי המציאות, רצוי באופן מעשי ופשוט ככל האפשר, כזה שלא דורש יותר מידי הכנות ולא משאיר אחריו ערימות כלים. אבל לפעמים אין ברירה. במקרה שלהן הדרמה היתה הסחת דעת, כך שבזמן שלעיני כל הן הטילו קללה בכאילו על בית המשפט העליון, בחדרי חדרים הן עסקו, גם אם לא בכישוף מסורתי, אז לפחות בכמה מהפרקטיקות האפלות המיוחסות לו, כמו הפעלת מחתרת הפלות בלתי חוקית שנים לפני רו נגד וייד, ועוד לא מעט עניינים שכמו שאמרנו, השתיקה היתה ועדיין יפה להם.
כיום, 50 שנה אחרי, צריך לומר לזכותן את מה שאפילו הן לא אמרו על עצמן, אולי כי באותם ימים זה היה מובן מאליו: הן היו חבורת נשים עצבניות עם אפס נכונות להתפשר, אבל עם כמויות בלתי נדלות של יצירתיות ואידיאולוגיית נערות-רק-רוצות-לכייף שמעולם לא עמדה בסתירה לעקרונות המקודשים עליהם נאבקן. ב-WITCH היתה חמלה בשפע לנשים אחרות, גם אם לפעמים הן הפחידו אותן למוות או איימו להעלות אותן כקורבן ליישות שטנית כלשהי, ותמיד, גם כשהמטרה נראתה אבודה, הן הציעו תקווה ואלטרנטיבה של ממש. הן לחמו וצחקו ונהנו בלי בושה גם מהצדדים היותר מטונפים של העבודה, וכשהיה קשה מידי הן צחקו צחוק מעושה ומרושע של מכשפות והזמינו את כולן לעשות איתן מהומות ביחד, בהתאם לחוק הראשון של הייאוש שקובע שאם שום דבר שאנחנו יכולות לעשות לא משנה, כל מה שמשנה זה מה שאנחנו עושות, ביחד.
WITCH זה הכל שכולו נשים. במיוחד בלילות הלואין, בדיוק בחצות, כששערי הגיהנום נפתחים והצעיף שבין העולמות הופך לדקיק יותר מבכל זמן אחר. שם, בשטח ההפקר שבין העולמות, במקום שבו ההיסטוריה לא תבעה לעצמה חזקה, הן עדיין נפגשות, ומעלות זכרונות, ומספרות לעצמן ולחברות החדשות איך פעם היתה פטריארכיה, ואיך הן היו אלה שכיסחו לה את הצורה.
(1) על פי מילון מרים וובסטר ׳קוון׳ הוא כינוס או חבורה המונה לרוב 13 מכשפות.
(2) אני מביאה כאן תרגום שלי למניפסט של קוון ניו יורק. הנוסח המקורי פורסם בתוך:
Sisterhood is Powerful: An Anthology of Writings From The Women's Liberation Movement. Edited by Robin Morgan. Vintage Books, 1970. pp. 539-540.
(3) במקור ׳WITCH׳ (באותיות גדולות) הם ראשי התיבות המרכיבים את שם התנועה, ו-׳witch' (באותיות קטנות) היא מכשפה. השארתי את צורת המקור במקרה הראשון כדי לשמר את ההבחנה שאינה קיימת בעברית.
(4) על פי מילון מרים וובסטר ׳קוון׳ הוא כינוס או חבורה המונה לרוב 13 מכשפות.
ענבל כהן היא חוקרת כישוף ומכשפות, קולנוענית ומרצה.
לינקים לתמונות:
https://occultchicago.blogspot.com/2012/05/dance-of-witches-in-front-of-chicago.html?fbclid=IwAR0PmCXGyRwA_rkTMHWMiiQ9Qz1QMMDmYQA8or8aRiuzmzDykdblcLoeITk
https://www.bevgrantphotography.com/witch/?fbclid=IwAR0SnT1eYAmtmOF_mCCgq5yvnAes_oSJU_gze8dbzrUjFdBHb6IlRcqfQ_4
http://www.lafelguera.net/web/W-I-T-C-H-Conspiracion-Terrorista.html?fbclid=IwAR3FFpmGsSUskFIwijogGQqH1AygrtNgiTa4kHVspxgAgWZKUcyyQ7mZJmg
https://www.jofreeman.com/photos/witch01.html?
https://www.cinemamontreal.com/movies/she-s-beautiful-when-she-s-angry-2013/photos?fbclid=IwAR0ZWZsljMDn8dunyEsQL_JzfsegSbS7XpGsv2IejTxVxqs-Cohaoe9N_I4
