ליטל שפיר: אין לי מושג איך היא עושה את זה

לעמוד הראשי של הפרויקט 

מאת: ליטל שפיר

אם ישאלו אותי מי המודל לחיקוי שלך, מקור ההערצה שלך, איזו אמא את רוצה להיות, איזו אשת קריירה את רוצה להיות, איזה אדם את רוצה להיות, התשובה היא אחת – אמא שלי.

אמא שלי עלתה לארץ ממוסקבה בשנות ה – 80, עם 300$ ביד וחוב של 400. בשנים הראשונות שלה בארץ היא מספרת איך הלכה ברגל כדי לא להוציא כסף על אוטובוס, איך לא הסתפרה שנים כי לא היה כסף, וספרה כל גלידה שקנתה לעיתים רחוקות לשיפור מצב הרוח.

היא התחילה תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, למדה כלכלה כשהיא בקושי יודעת לקרוא בעברית והתחתנה. את התואר השני היא כבר עשתה יחד עם משרה מלאה, עם ילד בבית. היא התחילה בתור טלרית בבנק וסבלה מכל רגע, אבל עם כישרון כמו שלה המסלול היה ברור. כשהייתי קטנה היא כבר הייתה מנהלת ניירות ערך בבנק, אז מונתה למנכ"לית חברה לניהול תיקים והשקעות, וב – 2006 היא נבחרה לאשת השנה לניהול, טכנולוגיה ועסקים.

כשגדלתי היא מונתה לסמנכ"לית הבורסה לניירות ערך, ועד אז כבר הספיקה להתראיין בעיתונים רבים, להופיע מספר לא מבוטל של פעמים בתכניות טלוויזיה כלכליות ולתת חוות דעת מקצועיות ברדיו, וגם ברדיו הרוסי.

הייתם אומרים לעצמכם שאשת קריירה כזאת בכלל לא גידלה ילדים ולא "הייתה שם". אז המציאות היא שכל דקה שהיא לא הייתה בעבודה היא בילתה איתנו, משחקים, ארוחות, טיולים, נסיעות לחו"ל. לא פספסה אף אספת הורים, למרות שגם אבא שלי כבר הגיע. אחרי יום עבודה היא עוד הייתה עוזרת בשיעורי הבית, מארגנת ימי הולדת, ואפילו הכינה מספר עוגות מושקעות, למרות שהיא הבן אדם האחרון שאופה. לצד זה היא למדה לעשות סקי, הספורט האהוב עליה. היא התחילה לגלוש רק בשנות ה – 30 לחייה ולמרות זאת היא תמיד בקבוצה הכי מתקדמת ומהירה של הקלאב. וככה רק לסגירת הפינה של "נשים לא יודעות לנהוג" היא גם הייתה היחידה שנוהגת בבית (אבי לא יכול להוציא רישיון בגלל בעיית ראיה), זה אומר שביומיום בארץ, ובכל הטיולים בחו"ל – היא תמיד נהגה ולקחה את כולנו בלי אפשרות אפילו לחלק את הנסיעות.

המדהים בכל זה הוא האופי שלה, לפי התיאור שלי – היא נשמעת כאילו חיה באטרף, כאילו כל רגע הוא לחץ ובלאגן. אבל איכשהו לא, היא הצליחה תמיד להישאר האדם הכי רגוע בבית. וככזו מנהלת בכירה אנשים רבים אמרו לי "חשבתי שאמא שלך תהיה קשה מפחידה כי היא סמנכ"לית בבורסה, אבל היא כזאת חייכנית ונחמדה, איך זה יכול להיות?"

במציאות שבה אנשים התרגלו לשאול אותי – "מה, הסתדרת בחיים? למה מה אבא שלך עושה?", חברים שלי כבר התרגלו להתפרץ ולהגיד " רגע רגע, תשאל מה אמא שלה עושה!"

אמא שלי מזכירה לי את הסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה", בו שרה ג'סיקה פרקר מתזזת בין מיליון רשימות ועיסוקים, ונתקלת בעוינות של עקרות בית אמריקאיות עשירות ששופטות אותה על כל צעד. בעולם כמו שלנו, כשאני מרגישה שנשים כל כך צריכות לבחור ולתמרן בין כל התחומים, אמא שלי עשתה את הכל.

ליטל שפיר

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.