Reading Time: < 1 minute

חלי טל שלם: יום האם הוא לא על שמך

Reading Time: < 1 minute

לעמוד הראשי של הפרויקט 

מאת: חלי טל שלם

יש חוויות הנצרבות בזיכרון. בוודאי כשאת בגיל הרך, והמבוגרת האחראית מחזיקה עבורך את כל העולם. כל דבר שהיא עושה או אומרת – נחרט, נצרב, נשרט. זוכרת איך התקנאתי בתקשורת בין האם והבת בסרט "פוטורומן" של אסי דיין. היא לא היתה מושלמת, האמא בסרט, ולא פחדה להודות בכך. להיפך – בתה התיכוניסטית (סמדר קליצ'ינסקי) דקלמה יחד איתה שיום האם הוא לא על שמה. "החיים מזויינים"  לחשה לעצמה מול המראה בחדר האמבטיה, וכשיצאה ממנו או ממיטתה לא מכרה אשליה או פנטזיה של איך הם אמורים להיות כשהם לא. ועם זאת בכל פעם כשהתעוררה, התעניינה באמת – אבל לא בחודרנות פולשנית – בשלום בתה: חייכה, צחקה, חיבקה, נישקה והכי חשוב – הייתה מרוצה מבתה כמו שהיא. ראתה אותה.

שריטה

הָיָה יוֹם הָאֵם

וְכָל הָאִמָּהוֹת הֻזְמְנוּ לַגַּן.

הַגַּנֶּנֶת פִּזְּרָה פִּרְחֵי צִפֹּרֶן עַל הָרִצְפָּה

כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק הַכִּסְּאוֹת אוֹ בְּשַׁבַּת סֻכָּרִיּוֹת.

הוּטַל עָלֵינוּ לֶאֱסֹף אֶת הַפְּרָחִים

כְּשֶׁבָּרֶקַע הַמְּנַגֶּנֶת מוֹתַחַת אֶת הָאָקוֹרְדְּיוֹן

וְשָׁרָה "אִמָּא-יְקָרָה-לִי"

לְקוֹל מְחִיאוֹת הַכַּף הָרָמוֹת שֶׁל הָאִמָּהוֹת.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁתַּרְתִּי  אַחַר הַצִּפֹּרֶן הֲכִי מְיֻחֶדֶת ־

זוֹ הַלְּבָנָה עִם אָדֹם בַּקְּצָווֹת

וְאֶת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּךְ

שֶׁהִתְעַקְּלוּ כְּלַפֵּי מַטָּה

כְּשֶׁהִגַּשְׁתִּי  לָךְ, חַסְרַת-נְשִׁימָה כִּמְעַט,

אֶת הַפְּרָחִים שֶׁלִּקַּטְתִּי, אֲדֻמִּים וּלְבָנִים,

וְאַתְּ אָמַרְתְּ: "אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאִמָּא אוֹהֶבֶת

אִירוּסִים אוֹ צִפּוֹר גַּן עֵדֶן

אֲבָל לֹא צִפָּרְנִים."

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

צבא שיורה להן ברגליים: נשים לוחמות או מס שפתיים?

Reading Time: 3 minutes למרות שהתגייסו תחת הכותרת "נשים בתפקידי לוחמה", בפועל חיילות לא משולבות בתפקידי "לוחמות חוד": התנאי המקדים להתקדמות בצבא, בתעשיית הביטחון ובמל"ל. הצבא משמר תקרת זכוכית לנשים, וקו ישיר עובר משם אל כישלונות צוות היציאה מהקורונה

אני רוצה את זה רומנטי

Reading Time: 3 minutes בזמן שנשים מסוימות מעזות לדבר לראשונה על הטראומה במיניות הנשית, לדור הצעיר יש גישה אחרת למיניות: משמחת, מסקרנת, קלילה ומענגת. תמר יחיא על הספר "אני רוצה את זה רומנטי" ועל ההתפתחות החיובית של העונג הנשי

ספר משלה: מגילת רות או מגילת נעמי?

Reading Time: 3 minutes שתי אלמנות מנסות לשרוד כנשים בחברה פטריארכלית. אחת מתכננת אסטרטגיה, השנייה מיישמת אותה, ושתיהן משתמשות בסוג של "סרסור" אישה. אבל האם ניתן לראות באלו מעשים פמיניסטיים?