כתיבה: מאיה בואנוס | תחקיר: אבקילש קולץ', יעל לניר | עריכה: נועה בורשטיין חדד | גרפיקה: גילי רומן

בסדרת כתבות מיוחדת נסקור את מצבן של נשים בתקשורת הישראלית: על המסך, מעל דפי העיתון - ומאחורי הקלעים: בצמתי קבלת ההחלטות. נצלול אל המספרים, ההשקפות ונקודות המבט שמשפיעות על החדשות שאנחנו צורכות

נסכים כולנו, כסף מניע את העולם. ובמשך שנים הוא תואר כעולם לגברים בלבד. אך האם העיתונות הכלכלית בישראל מוכיחה לנו אחרת? האם שינויי השנים האחרונות בתחום יכולים להעיד על מהפכה כוללת בתקשורת? ואיזו תקשורת מתקבלת כשהפמניזם הופך לפרקטיקה?

שלושים שנים שמרה לעצמה נורית כהנא, עיתונאית ומנהלת עמוד הפייסבוק "ארכיון עיתונות ומידע פמיניסטי", את העוולות המגדריים בהם נתקלה בעת עבודתה כעיתונאית. אך פרויקט "נשים בתקשורת" הביא אותם לנקודת רתיחה והיא החליטה לספר

שוויון לנשים בעיתונות עדיין אין, אך עיתונות הנשים חיה ובועטת. אמנם עוד מימיה הראשונים הוגלתה למדף נפרד ו"נחות", אך בהתמדה רבה, הוכיחה עיתונות הנשים כי מהפכות פמיניסטיות יכולות ומתרחשות בין הטרנדים החמים לעצות סידור הבית.

בסדרת טורים מיוחדת עיתונאיות מרחבי התקשורת הישראלית כותבות לפוליטיקלי קוראת: טלי ליפקין שחק, שפרצה את התקרה – על הרסיסים שהותירה הזכוכית

נשים בתקשורת – עיתונאיות כותבות לפוליטיקלי קוראת: קרן נויבך על ההתמדה הנדרשת מעיתונאים בסיקור סיפורים על מנת לשנות מציאות

נשים בתקשורת – עיתונאיות כותבות לפוליטיקלי קוראת: אבירמה גולן, שהייתה במשך שנים "האישה היחידה בחדר" על החבל הדק עליו כולנו מהלכות

יהי זכרה כתבה

סיקור סיפוריהן של מיכל סלה ושירה איסקוב מעיד על שינוי אמיתי בסיקור אלימות מגדרית באמצעי התקשורת. אך ברקע עוד אורבת המסורת התקשורתית – המתרגמת רצח לאהבה ואלימות לכזו השייכת למגזרים ספציפיים, יצאנו לבדוק האם המהפכה הושלמה.