בהמשך לתחקיר "פוליטיקלי קוראת": האם משרד הבריאות ממשיך להקשות על נשים שיוצאות לחופשת לידה במהלך התמחות בפסיכולוגיה?
בניגוד לתגובת דובר הבריאות לתחקיר של פוליטיקלי קוראת מאפריל 2018, הגיעו לידינו עדויות של מתמחות על כך שההנחיה להכרה ב-15 שבועות של חופשת לידה כחלק מפז"מ ההתמחות לא מיושמת בפועל. ממקורות המעורבים בשיח מול מועצת הפסיכולוגים עולה כי לא מדובר בטעות - אלא במדיניות

לפני כחצי שנה, ערכנו בפוליטיקלי קוראת תחקיר בנושא הפרה לכאורה של זכויות של מתמחות בפסיכולוגיה במהלך מסלול ההכשרה עקב הריון וחופשת לידה. התחקיר העלה אפליה לכאורה של מועמדות בקבלה לתואר שני ומקומות פרקטיקום והתמחות, וכן פגיעה בזכויות של מתמחות שנכנסות להריון ויוצאות לחופשת לידה במהלך מסלול ההכשרה, שנמשך בדרך כלל מעל ל-10 שנים. אחד מהנושאים שעלו בתחקיר היה הנושא של הכרה בחופשת לידה של שלושה חודשים בלבד כחלק מפז"מ ההתמחות, בעוד שחופשת הלידה המוכרת בחוק היא 15 שבועות, ובהתאם לכך, במקצועות הדורשים התמחות, גם מוכרת להיעדרות הנכללת בפרק הזמן של ההתמחות. בתגובה לתחקיר נמסר מדובר משרד הבריאות: "ההנחיה הנוגעת להיעדרות במהלך ההתמחות תעודכן בהתאם לחוק ל-15 שבועות".

עם זאת, בשבועות האחרונים הובא לידיעתנו, מכמה מתמחות שונות (השמות שמורים במערכת), שההנחיה לא מיושמת בפועל. הן הופתעו לגלות זאת לאחר שפנו למועצת הפסיכולוגים בנושא הכרה בחופשת לידה ונמסר להן כי המועצה מכירה רק ב-3 חודשי היעדרות ולא ב-15 שבועות. ברשותנו מייל שנשלח לאחת המתמחות ממש בשבוע האחרון, אליו צורף טופס ההנחיות בנושא היעדרות מהתמחות – המעודכן נכון ל-3.8.2017, ובו מוכרת היעדרות של 3 חודשים בלבד. לפי מקורות שונים המעורבים בשיח המתנהל מול הפסיכולוג הארצי במועצת הפסיכולוגים, הגוף הממונה על ההכשרה של פסיכולוגים/ות במשרד הבריאות, נמסר לנו כי לא מדובר בטעות – אלא במדיניות. ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (אקדמאים במדעי החברה והרוח), טוענת שאמנם לא מדובר בהפרה של החוק, אך שהיא מצרה על המצב הקיים, ומקווה שהמדיניות תשתנה בהקדם: "מדובר במקצוע נשי ברובו, והמתמחות מגיעות להתמחות בדרך כלל בגילאים בהם הן מתחילות להקים משפחה. חשוב שנזכור שגם ככה המציאות במקצוע בפרט ובעולם התעסוקה ככלל סבוכה בכל הקשור להקמת המשפחה ולתכנון הילודה. להערים מכשול נוסף, גם אם לכאורה קטן וזניח, מהווה עוד לבנה בקיר הגבוה גם כך העומד בפני המתמחות".

תגובתו של הפסיכולוג הארצי, גבי פרץ, לטענות שהובאו בכתבה: "מתמחות לא נפגעות מבחינה תעסוקתית ומקבלות את כל זכויותיהן. השאלה היא לגבי הפסד ההכשרה ומשמעותה. בעקבות הפניות החוזרות, אנחנו בודקים שוב את הסוגיה הזאת שעיקרה: בחינת היכולת לעמוד בדרישות ההתמחות ומה המידה בה נפגעת ההכשרה. מקווה שבזמן הקרוב, נכריע בסוגיה זו."

מדבריו עולה, כי אכן, בניגוד למה שנמסר ל"פוליטיקלי קוראת" לפני חצי שנה ממשרד הבריאות, ההנחיה לא שונתה כפי שהובטח, ומתמחות עדיין נאלצות להשלים את ההפרש ל-15 שבועות (או 18 שבועות, אורך חופשת הלידה לה זכאיות במקרה של לידת תאומים). כפי שאמרה מנדלסון, הדבר אולי נראה זניח – אך במסלול הכשרה כה ארוך ומפרך, כפי שמתואר בפירוט בתחקיר שערכנו – מדובר בקושי נוסף שהמערכת מערימה על המתמחות – ורק על מתמחות – כי הן אלו שנעדרות מעל ל-3 חודשים עקב חופשת לידה.

בהינתן שההתמחות נמשכת לכל הפחות 4 שנים, תהינו האם השבועיים האלו, המפרידים בין שלושה חודשים ל-15 שבועות של חופשת לידה, הם אכן הדבר שיפגע מהותית בהכשרה? על כך הגיב הפסיכולוג הארצי: "משך ההתמחות השכיח הנו 4 שנים בהיקף של חצי משרה ובמשך זה הן נדרשות להשלים פעילויות רבות הנדרשות ע"י חובת ההתמחות. המשמעות של להכיר בהארכת התקופה הנו לחייב אותן במשך זמן קצר יותר שיכול להצטבר ל-30 שבועות של היעדרות לעמוד בכל חובות ההתמחות. ולכן אני לא כל כך בטוח שזה יותר טוב מאשר להאריך את תקופת ההתמחות כדי שיהיה להן זמן סביר והגיוני לעמוד בכל דרישות ההתמחות. מי שמאריך את ההתמחות מעבר ל-4 שנים צובר שנת התמחות נוספת (מה שאינו רצוי מבחינתנו). אז מה הבעיה לא להכיר בשבועיים, גם כך אין פה בעיה של זמן". 

לדבריו של הפסיכולוג הארצי, אם כך, שבועיים הם פרק זמן זניח עבור המתמחה, בהשוואה למחיר שהמערכת משלמת על הארכת תקופת ההתמחות. מתמחות שדיברנו איתן, לעומת זאת, רואות את הדברים מעט אחרת: הן מביעות תסכול, וחשות שעליהן להיאבק במערכת על מנת לקבל את מה שבמסלולי התמחות במקצועות אחרים הוא המובן מאליו, בתהליך הכשרה שהוא ממילא ארוך, קשה ולא מתגמל כלכלית. הצורך לאזן בין הפגיעה לכאורה בזכויות המתמחות לבין הפגיעה במסלול ההכשרה הוא מובן; אך האם הפגיעה במקרה זה היא מידתית? האם לא ניתן למצוא פתרונות, ברמת המערכת, שיאפשרו לנשים לשלב באופן מיטבי בין מסלול ההכשרה הכל כך ארוך ותובעני בפסיכולוגיה לבין הקמת משפחה? האם לא ניתן להבטיח שמקום ההתמחות ידאג לספק למתמחות את האפשרות להשלים את חובות ההתמחות במסגרת אילוצי חופשת הלידה? מדוע ברפואה, מקצוע שבו תקופת ההכשרה היא לא פחות קריטית מאשר בפסיכולוגיה, ויש שיטענו שאף יותר, המתמחות זכאיות להכרה בשתי חופשות לידה של 15 שבועות (או 18 במקרה של תאומים), ובפסיכולוגיה – לא? התשובה היא, ככל הנראה – כי הם יכולים.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.