הפרויקט הזה הוא חלק מפרויקט סיפורי נשים בשואה. לעמוד הראשי של הפרויקט:
ייחודיות הגורל הנשי בשואה
אספה: איריס רפאלי
שרה גודמן נולדה בשנת 1936 בדורטמונד שבגרמניה וחוותה מרגע לידתה את החוקים האנטישמים של גרמניה, שכן על יהודים נאסר להשתמש בשירותי בתי החולים בגרמניה. למרות זאת, היא הגיחה לאוויר העולם ולמלחמה שבדרך. ב=1938, בעקבות חוקי נירנברג, אחותה הגדולה לא יכלה להתחיל את לימודיה בכיתה א'.
באותה שנה, המלחמה התקרבה עוד יותר אל חייה של שרה. בליל הבדולח שהתרחש ב-9 בנובמבר, פרצו נאצים לחנות הטקסטיל של משפחת גודמן. החנות שכנה מתחת לבית המשפחה, שלא יכלה לעשות דבר כאשר פורעים ניפצו את חלונותיה, הרסו והשחיתו את כל הסחורה שבה.
בהמשך, אביה של שרה נאסר על לא עוול בכפו, רק בשל היותו יהודי ואמה שחששה מפני הבאות הבינה שמסוכן עבור המשפחה להישאר בגרמניה. באומץ ותושייה רבה, היא נפרדה מבנותיה ושלחה אותן לדודתן בבלגיה (שם המלחמה עוד לא פרצה) בליווי של אמנת בלגיה תוך שימוש בדרכונים מזויפים.
אמה של שרה נשארה בדורטמונד כדי לנסות ולשחרר את בעלה הכלוא. היא הצליחה לשחד את הסוהרים הנכונים ולהוציאו מבית הכלא רגע לפני עלייתו למשאית שהייתה אמורה לקחת אותו למחנה עבודה.
הורי המשפחה חיפשו דרך לברוח מגרמניה שהחיים בה החלו להתפורר עקב מחסור באוכל וביגוד ופחד הולך וגובר. בדרך לא דרך, השיגו ההורים דרכונים מזויפים ונסעו לבלגיה כדי להתאחד עם בנותיהן לאחר פרידה של שלושה חודשים. האב גמל בליבו כי לעולם לא תפוצל משפחתו בשנית וכי לא יישאר עוד במקום בשליטת הנאצים.
ב- 1939 לאחר פלישת גרמניה לפולין, חזה האב את הנולד והבין שהפלישה לבלגיה קרובה ובעזרת מסמכים מזויפים נסעה המשפחה ברכבת לצרפת. אך גם צרפת לא הייתה בטוחה ועד מהרה המשיכה המשפחה לכיוון ספרד. המשפחה הצליחה להגיע לספרד בדיוק בזמן שצרפת נכנעה לנאצים ביוני 1940.
מספרד נסעו לפורטוגל ושוב הצליחו להקדים את הנאצים במסעם האכזרי ברחבי אירופה. בפורטוגל הצליחו למצוא מקום לגור ואפילו בית ספר לסוזן, אחותה הגדולה של שרה.
האב הבין שעל המשפחה להגיע למקום בטוח מחוץ לאירופה, ולאחר ניסיונות רבים, השיג אשרות כניסה לקובה. לאחר מאמץ רב הוא רכש כרטיסים לאנייה שהפליגה לקובה. עם העלייה לאנייה, הסתבר שמקומות המשפחה ניתנו למישהו אחר והם לא הורשו לעלות לספינה למרות הכסף הרב ששילמו. הייאוש היה גדול.
האב פגש במקרה קרוב משפחה שנתן לו קצת כסף והוא עבר לגור ליד הנמל, בתקווה שברגע שתצא אנייה לקובה, המשפחה תהיה הראשונה לעלות עליה. לאחר שהות בתנאים קשים למשך מספר שבועות, עלתה המשפחה על אנייה שבמקרה גם הייתה האחרונה לצאת מאירופה, שכן לאחר מכן, שיט חוקי בים הופסק בעקבות המלחמה והגרמנים השתדלו להטביע ספינות זרות בעזרת טילים.
למשך זמן מה חיו בני המשפחה בקובה וניסו להשיג אשרות וכסף במטרה להגיע לארצות הברית. במרץ 1945, הגודמנים הצליחו להגיע לארה"ב.
ב=1948 הכריזו האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל. המשפחה נשארה בארה"ב, אך כאשר שרה ואחותה גדלו הן עלו לארץ ישראל, התחתנו, והקימו את משפחתן.
