בייבי בום

ילד תינוק היריון אמא אמהות בייבי בום פוליטיקלי קוראת פוליטיקלי צופות ביקורת טלויזיה

מאת: אסתר שקד גרינברג צילום: הסטודיו של זהר – צילום הריון ניובורן ומשפחה "בייבי בום" שמה את דמות הרופא כדמות הרואית, כאילו היא זו שעוברת מסע מפרך ויוצרת תינוקות יש מאין, שמה את היולדת כדמות שולית, ששוכבת על גבה ומחכה שמישהו יילד אותה, שמישהו אחר יחליט בשבילה ויעשה בשבילה. אני מודה, אני ראיתי את העונות […]

ח'ולוד ח'מיס: להכיר את אמיליה

מאת: ח'ולוד ח'מיס מכירות את האימהות החופרות האלה? שכל יום מתקשרות תשע פעמים? אז אמא שלי. עד אוקטובר 2008 במשך שנים רבות, כל יום מתקשרת באופן אובססיבי. כשהייתה מסתובבת בחנויות בהדר הייתה מתקשרת לבדוק אם אני צריכה תחתונים, אם לילדה חסר גרביים, ויש מבצע טרנינג לילדה, ויש קרם חדש על המדף בסופרפארם. כשהייתה בסופר הייתה […]

נעמה מנור: החברה הכי טובה

לעמוד הראשי של הפרויקט  כשבתי עלתה לכיתה ג' קניתי לה לבקשתה תיק חדש לבית הספר, "כמו של תמר". לא עבר חודש ימים, והיא חזרה הביתה עם תיק שרצועותיו גזורות. מה קרה? שאלתי. "מישהו גזר לי את הרצועות בהפסקה, אני לא יודעת מי". נחרדתי, התקשרתי למחנכת, דיברתי עם המנהלת, הן בתורן ניסו לברר מה קרה, אך […]

מיכל שומן: אוקיי ומה עכשיו?

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: מיכל שומן חזרתי הביתה אחרי ארבעה ימים בבית חולים, הייתי אמורה לחזור אחרי שלושה. הלידה עצמה הייתה קלה וזה באמת הדבר שהכי פחדתי ממנו, לא חשבתי על מה יהיה אחר כך,  מה שהתגלה כדבר המפחיד באמת. זה התחיל בכך שהייתה לי צניחת המוגלובין, והסתובבתי כזומבי טרוט עיניים ברחבי המחלקה, רק […]

יעלה אברהם: אמא זו אמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יעלה אברהם אמא זו אמא. אמא זו נציגת המכירות שתמיד תהיה מוכנה לדבר איתך, זו עורכת הדין שתמצא איך להוציא אותך חפה מפשע, זו הרופאה שתמיד תזכיר לך לאכול מסודר, זו הגננת שתגיד לך שהציור שלך מקסים, זו סוכנת הדוגמנות שתמיד תגיד לך שיופי כמו שלך היא עוד לא ראתה, […]

רננה סבי: באיזה גיל זה נעלם?

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: רננה סבי ראיתי אותו יושב מול עשרות גלילי נייר טואלט חדשים עומדים על הרצפה, הוא ראה, עשרות ילדים באמצע שיעור ריתמיקה עם תופים לבנים. ראיתי אותו מביט בריכוז בטוסטר שחור פתוח ומנותק מחשמל, הוא בכלל, עבד מול הלפטופ מודאג מזה שהאינטרנט נעלם.   מבחינתי הוא עמד עם צעיף בד לבן […]

לימור פיינה: תודה, אמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: לימור פיינה אמא שלי, תקווה מנשה פיינה, עלתה מעיראק כילדה. היא נאלצה לעזוב את בית הספר היסודי בכדי לפרנס את משפחתה. בעזרת התושיה שלה משפחתה הצליחה לבסוף לעזוב את המעברה ולקנות בית קטן בעיר. אמא שלי הייתה ועודנה אוטו דידקטית ולימדה אותי את אהבת הספר והמוסיקה. מאמא למדתי על רחל […]

בעילום שם: האומץ להיות אישה

מאז שאני זוכרת את עצמי ואת הפושפוש שלי, אמא שלי עודדה אותי להסתכל על צורתו במראה, כחלק מהכרת הגוף ואהבתו. בגיל ההתבגרות אמא לא שכחה להזכיר, גם כשזה היה מעצבן: כדאי שאכיר ואוהב את עצמי ואת הגוף שלי גם בצמיחה ושינוי. בהמשך הבגרות, כשהלכנו יחד לקנות את הגלולות הראשונות היא נתנה לי מראה קטנה עם […]