משיר השכונה עד קאקדילה: יש שינוי בתרבות האונס והשירה?
השיר "קאקדילה" של עומר אדם ממשיך מסורת של חפצון נשים ומיזוגניות בשירה הישראלית. מהנשים חסרות המוח בשירי התרנגולים, דרך "מוניקה סקס" ששרו על אנסים שמזוכים כי הנפגעת "לא הייתה בתולה" – מה השתנה? אולי אנחנו
"את הסכמת, הוא נגע, לא פלטת צרחה": שירים של אורי פרסטר
"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים. והשבוע, אורי פרסטר, שספר שיריה השני, "מה שביקשת בשינה" עתיד לצאת השנה לאור
"לָמָּה יוֹצֵא מִמֶּנִּי דָּם / שׁוֹטֵף אֶת מָה שֶׁכְּלָל לֹא בִּקַּשְׁתִּי/ לִשְׁטֹף": שירים מאת יעל צבעוני
"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים. והשבוע, יעל צבעוני, ושירים מספר השירה שלה "משהו קורה לאישה"
קשר פרפר: כשמשוררת ואמנית משוטטות יחד ב"מאגר הזיכרונות"
ביקור ב"מאגר הזיכרונות", הפרויקט האמנותי של רות חוף, מגלה דרך חדשה לזכור, להיזכר, ולשוטט בין זכרונות שלנו ושל אחרים. המשוררת חלי טל שלם כותבת על אמנות אינטראקטיבית שיוצרת עבור כל אחת מפגש אישי עם עברה
לוקחות אוויר, שרות מחאה
מאת: אסנת ברתור אחד משירי המחאה הראשונים ששמעתי בילדותי היה שירו של פיט סיגר child Hiroshima . אני הייתי בת חמש, הילדה שבשיר היתה בת שבע ושוב ושוב, אין ספור פעמים, ליוויתי אותה במותה: in Hiroshima long ago I'm only seven although I died. רק לא מזמן, כשנולד הרעיון להעלות מופע נשי של שירי מחאה וחזרתי […]
נָשִׁים מְסַפְּרוֹת בְּכָל מָקוֹם / אֵיךְ יָצְאוּ מִזֶּה וְזֶה יִקְרֶה / גַּם לִי, אֲנִי אֶגְדַּל כְּמוֹ / עליסה, בְּבַת אַחַת, בְּלִי / הֲכָנָה, וְלֹא אַזִּיל דִּמְעָה.
נורית נוּרִית לָקְחָה הַתַּפּוּחַ הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר לֹא הִתְמִידָה, הֶעֱמִידָה פָּנִים יֵשׁ לָהּ אֵגוֹ חַלָּשׁ, אִיד מִשְׁתּוֹלֵל, מֵכָל שֶׁלֹּא מִתְמַלֵּא, לוֹקַחַת, זוֹרֶקֶת הוֹלֶכֶת לְשַׂחֵק עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. מָה זֶה מְשַׁנֶּה לָמָּה הִיא טוֹרַחַת לְנַסּוֹ כַּמָּה זְמַן עוֹד יֵשׁ לָהּ אוּלַי הִיא תַּעֲבֹר לַכְּפָר כְּבָר לֹא יַלְדָּה וַעֲדַיִן הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעַצְמָן. גלית גוטמן יָפָתִי, הָאֵם […]
"למדתי. / לא בחושך / לא לבד / לא חשוף מדי / לא צמוד מדי / לא לבלוט מדי"
1. למדתי. לא בחושך לא לבד לא חשוף מדי לא צמוד מדי לא לבלוט מדי לא להישיר מבט לא לחייך לחינם לא היכן שפרשנויות עלולות לא בסמטאות דוממות לא היכן שצפוף לא היכן שזר לא לבטוח גם כשמוכר לא יחידה ביניהם לא לאבד ערנות לא שליטה לא לבקש עזרה לא לספר לא לזעוק כשנחצה הגבול […]
"אֵין עוֹבְרִים וְאֵין שָׁבִים רַק עֵדֶר צֹאן וְרוֹעֶה עִוֵּר"
פוטופואטיקה 8, המוצג בשלוש הגלריות של מוסררה, בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה, עוסק כמו בכל שנה במפגש שבין צילום, אמנות פלסטית, הגות ושירה, מייצר מרחב לדיון ובוחן שאלות הנוגעות לקשר ולמתח בין המילה הכתובה לדימוי החזותי. והשנה, תחת הגג הרעיוני – מפגשים אוטוביוגרפיים.
