הממשל והחברה מוכרחים להכיר בהיעדר צלילותם בתעשיית הזנות כצעד הראשון לשינוי. הצעד השני שמוכרח להגיע מיד אחריו הוא הפסקת הישיבה בחשכה ויציאה החוצה במטרה להשמיע את קולן המושתק של הנשים

מאת: ירדן בר

נכון לשנת 2014, מספר המועסקים בזנות עומד על 12,730 בני אדם, 1,260 מתוכם קטינים, ו- 95% מכלל המועסקים הן איך לא, נשים. עוד מפתיע להתוודע כי 97% מהנשים העובדות בארץ הן ישראליות, ולא נשים "זרות" כמו שהתקשורת דואגת שנחשוב. אך מוצאם של בני האדם במעגל הזנות הוא אינו הדיון החשוב, אלא כמובן הגהנום בו מצוי האדם העובד. משיטוט קצר באתר "הכנסת" התחוור לי כי הזנות בישראל היא אינה עברה פלילית, ותוגדר ככזו אך ורק אם (ע"פ חוק העונשין -מאי 2,000) תעשה בכפייה על ידי סרסרות, סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, ניצול קטינים, או השכרת מקום לצורך זנות, חס וחלילה. עשו לי טובה, מי מאתנו לא ראה מכוני ליווי פתוחים ונגלים לעין כל באור היום. בין אם מדובר במכונים הבולטים לעין מול התחנה המרכזית של תל אביב, כניסות צפופות בצבעי אדום וורוד שגברים הולכים ומתחלפים בהם אחת לכמה דקות, כלה במועדון ה "GOGO" באלנבי עליו מצוירות נשים תלויות על עמוד, או את מודעות ה-body massage באינטרנט ובעיתון שאין בהן באמת מעסים או מחדשי רקמות.

עד לפני שנתיים, תחנת המשטרה "שרת" מוקמה באבסורד מוחלט, מול לב ליבה של התחנה המרכזית בתל אביב, והתיימרה להיות האחראית לצמצום מקרי הפשע והזנות באזור. כל מי שאי פעם חלף ליד כניסות מכוני הליווי בצבע וורוד ואדום, כלומר, מי שעבר בכביש הראשי של אזור התחנה, יכול היה לראות בבירור מולו את תחנת המשטרה "שרת" חמושה בכמה מסוסיה, ולא עושה דבר בנידון. בזמן ששוטרי התחנה מרתיחים קומקום מים לשחור, כוס קטנה, זכוכית, או מתכופפים לשרוך את שרוכיהם כשעל הרצפה פזורים אינספור כרטיסי ביקור של עלק "בנות חלומיות שמחכות רק לך", ממש אל מולם במכונים הצבעוניים נשים משמשות ככלי ניצול למעשי השפלה, אונס ואלימות על ידי הלקוחות. חוק העונשין, כמו שכבר נאמר לא באמת נאכף בארץ, ונותן לסרסורים, וזנאים (מקבלי שירות) להמשיך ולפלוש לגופן של הנשים העובדות, דרך נקביהן: הפה, הנרתיק, פי הטבעת או נפשן ההולכת ומתערערת.

מתוך עדותה של אקטיביסטית ושורדת זנות, גל אמת:

"אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ומעדיפה לחזור הביתה. ברגע שרציתי הביתה, הוא הציע לי עוד שורה מהחגיגת ואמר שהיא "תיישר" אותי. סירבתי. כנראה שמר רפי לא אוהב שמסרבים לו, לכן הוא עצר מבעדי להתלבש והתעקש שאחזיר לו את הכסף שנתן לי. ניסיתי להסביר לו שזה הרי מגוחך כי כבר שכבנו, אבל הוא התעקש. נתתי לו את הכסף כולו ויצאתי מ"צימר החלומות".

פריצה ללא מחסום

תעשיית הזנות בארץ מגלגלת לא פחות מ-1.2 מיליארד שקל בשנה, והכסף שמושקע למיגור התופעה דרך משרד הרווחה עומד על שבעה מיליון שקלים בלבד. רק 29% מהמועסקות מקבלות סיוע ממסגרות טיפוליות (דירות זמניות, מרפאות ניידות, מרכז יום לשיקום). עולה השאלה האם יכול להיות שלמדינת ישראל ולגופים פרטיים יש אינטרס כלכלי בתעשיית הזנות? נתחיל בגוף פרטי בשם "יד2". "יד2" הינו אתר למכירת מוצרי יש שנייה פעיל מאד. כפי שהעלה תחקיר מערכת פוליטיקלי קוראת, האתר מגלגל לא מעט כסף מפרסום מודעות של שירותי זנות במסווה שירותי עיסוי. המודעות המועלות לאתר בו הן אינפורמטיביות מאד וכוללות בתוכן את שמות הנשים העובדות, תיאורן החיצוני וכתובות המכונים. דוגמא למודעה: "עיסוי מפנק לגברים בלבד, מרגיע ומשחרר מבחורה יפהפיה בדירה נעימה ונקייה". משיחה קצרה של תחקירן ה"צינור" עם נציג מ"יד2" התגלה כי האתר מודע היטב למה שעומד מאחורי מודעות העיסוי שהם מפרסמים, וזה לא מונע מהם להמשיך ולפרסם. ועכשיו בנוגע לאינטרס המדינה, בשנים האחרונות חוקרי הימ"ר שינסו מותניים והחליטו לאמץ לעצמם מודל אמריקאי – לקיחת מס מכל בעל הכנסה באשר הוא. אז כן, לכסף אין ריח, וגם אם מקורות ההכנסה מגיעים מגברים שקונים אישה כמוצר, הכסף יגבה. 2012 בישראל, פקיד שומה הוציא לנערה עובדת שומת מס וקבע את הכנסותיה, הכנסותיה בחמש השנים הסתכמו במאתיים וארבעים אלף שקלים, ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יונה אטדגי החליט כי על הנערה העובדת לשלם למדינה מחצית מהסכום. גם לשוטרים האמורים למגר את תופעת הזנות או לפחות להילחם בה יש יד בנושא, לא פעם נטען על ידי העוסקות בזנות יחס משפיל וסטריאוטיפי אליהן מצד השוטרים. בשנת 2006, השוטר איליה סטרשנוי שהיה אחראי סיור במרחב ירקון, סחט באיומים מסרסור עשרות אלפי דולרים ליד כשוחד לשחרור נשים העוסקות בזנות ממעצר. עשרות אלפי הדולרים לא סיפקו אותו ובנוסף לשוחד הוא גם נהג לקיים יחסי מין עם הנשים ללא תשלום. לסטרשנוי יוחסו כתשעה סעיפי שוחד ואיומים אך בעקבות היעלמות עד משמעותי במשפטו הוא זוכה במשפט, ומסתובב חופשי.

מתוך עדות של י' שורדת זנות:
"כשהשוטרים כבר היו עוצרים אותנו, הם היו מוציאים אותנו לרחוב באמצע אקט, ערומות בלי בגדים, כי אנחנו זונות לא? מה זה כבר משנה. היה אחד שהיה זורק לי הערות מיניות על הגוף שלי בזמן המעצר".

הן רוצות את זה

שיבוא לקדמת הבמה הגבר שאומר שזנות היא המקצוע העתיק ביותר ומגלגל את עיניו כשאומרים לו שהמציאות של נשים בזנות נכפית עליהן או מגיעה בעקבות עבר רעוע. איך אותו גבר היה מגיב אם היה שומע על אדם שמעוניין מרצונו ולשם הנאתו האישית שיסחרו בגופו, זה לא היה נשמע לו הזוי? גברים אלה מנסים להשקיט את מצפונם ולנסות לגרום לעצמם ולסביבה להאמין שלאישה חופש לעשות בגופה כרצונה, והיא נמצאת במעגל הזנות מבחירה או מאהבה חסרת פשרות למין. אז הנה, ללא פחד קהל או קמצוץ גלוסופוביה הגבר התורן עלה לבמה. והוא לא אחר מאשר העיתונאי המוערך והציניקן גבי גזית. אנו רגילים לאורך שנים לשמוע מגזית דעות חתרניות לגבי הממשל והמצב הכלכלי-חברתי אך הפעם אפשר לומר כי גבי הפך את עורו או חשף את עורו האמיתי, איך שתרצו להגדיר זאת, וסיפר על יחסו לנשים בזנות. בתכנית הרדיו של גבי ששודרה ב-fm103 (ינואר2017), העלה גבי לשידור אישה בשם דלית. דלית, אלמנה ואם לילדים שיתפה את גבי כי בעקבות חובות כבדים לאחר מות בעלה החלה לעסוק בזנות. לאורך הראיון משך גבי את דלית בלשון וכיוון אותה להציג עצמה כזונה המאושרת בעולם, הוא הגן בחירוף נפש וברצינות רבה על הזנאים כשהוא מסיים את הראיון בשאלה: "נו אז תקבלי אותי בתור לקוח שלך, דלית?" שאלה שגרמה לכמה מאזינות לצאת מדעתן. אחרי שלושה גיחוכים של חרמן בגיל טיפש עשרה, הגיע הפחד לאבד את עבודתו, וגזית הצטער על פליטת הפה שלו. חבורת נשים פמיניסטיות אקטיביסטיות שביניהן גל אמת- בחורה צעירה ורהוטה, שורדת זנות (המתחזקת דף פייסבוק פעיל שמגולל את עברה בתעשיית הזנות), חיכו לגבי מתחת למשרדו וקראו לו בקול במגה פון לרדת מהמשרד המפונפן ולהתמודד מולן. אישה בזנות מקבלת בממוצע חמש וחצי לקוחות ביום שהם שש מאות שישים לקוחות בשנה, שש פעמים בשבוע, 12 שעות ביום, כל החודש, גם בזמן הווסת, כשיותר ממחצית משכרה נכנס לכיס הסרסור שלה. כדי לשרוד ערב כזה, הזונה צריכה להשתמש בעזרים, בליעת וואבנים, צריכת אלכוהול, וסמים לשם הקהיית הכאב הפיזי-נפשי, והמעגל ממשיך להסתובב כשההתמכרות למאלחשים מתחילה לעלות לה ביוקר והיא צריכה להמשיך לעבוד ולעבוד.

עדותה של שורדת הזנות, גל אמת:

"כמעט ולא הייתה משמרת שהבנות סביבי לא היו שיכורות כלוט בה במקרה הטוב ומסוממות עד עילפון במקרה הסביר. הדרך היחידה בה אפשרי בכלל לעשות את הדברים הללו היא במצב של ניתוק מוחלט".
השכר של אישה בזנות במכונים לאחר עמלה הוא מאה ועשרים שקלים, ובזנות רחוב הוא עומד על חמישים שקלים בלבד, וכולל בתוכו חשיפה מרובה יותר לאלימות בשל העדר "קורת הגג" לזונה. האתר "סקס אדיר" מציע מידע ופורומים לצרכני המין, חברים בו כעשרות אלפים מכל רחבי ושכבות הארץ. החברים דואגים לדרג בציון ובמשלב לירי וחריזתי את ביצועיהן של הנשים, ומראן החיצוני. כמו כן הם מחליפים בינם תמונות, טלפונים, שמות נשים, וכתובות. כוס מזהב, הוא מושג שנתבע על ידי חברי קהילת האתר "סקס אדיר", והוא משמש כמילת גנאי לאישה הגובה תשלום גבוה מידי בעיני הצרכן.
התלות בין שמיים וארץ בהיבט החברתי שתול בחוסר האמון של הנשים במערכת השלטון והוא הגורם העיקרי לנשים לבחור לא להיות תלויות במערכת הבריאות. הנשים בזנות חשופות מידי יום למגוון מחלות מין שטמונות בריבוי הפרטנרים המתחלפים, רובן לא נבדקות או מטופלות. וירוס ה-HIV הינו הקטלני במחלות, הנגיף מועבר דרך מגע של נוזלי גוף בנוזלי גוף, או דרך נוזלי גוף הבאים במגע עם ריריות גורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש ואף למוות. לאחר דיכוי המערכת החיסונית החולים עלולים למות ממחלה פשוטה יחסית כמו סתם שפעת או זיהום שהגוף המוחלש לא יכול להתאושש ממנו. אך כמובן שללקוחות זה לא בדיוק מזיז, והם מוכנים לשלם יותר או כפול רק כדי לא לחבוש קונדום ולתת לאיבר מינם לחוות אורגזמה חזקה כמו שמגיעה להם, בכל זאת הם שילמו. המצב הסוציו-אקונומי על כל היבטיו של הנשים מול המשלמים לא באמת מאפשר להן לסרב או להציב תנאים, והן נאלצות לבלוע את הרוק והסכנה שכרוכה במין הלא מוגן. עוד וירוסים שהנשים נדבקות בהן דרך מגע מיני הם זיבה, כלמידיה, גנוריאה (תתכן הדבקה גם עם שימוש באמצעי מניעה) והרשימה עוד ארוכה, וירוסים אלה עלולים להוביל לעקרותן של הנשים במידה ולא יטופלו בהקדם. וירוס הפפילומה מועבר גם הוא דרך מגע מיני ועלול לגרום לקונדילמות (יבלות) באיברי המין ולגידולים וסרטן צוואר הרחם. מצבן הנפשי וההתמכרותי של הנשים רק סודק את "עורן" והפוך אותו חשוף פי כמה בכמה בפני המחלות, אבל מי מהלקוחות לא משתגע אחר ריח בשר חרוך? בנוסף, הפלות חוזרות ונשנות הן דבר שבשגרה בתעשיית הזנות, ותוחלת החיים הממוצעת של אישה בזנות הוא חמישים שנה בלבד.

עוד דרך נפוצה של נשים בזנות להידבק בוירוס הHIV, היא העברת מזרקים משומשים לצורך הזרקות סמים. אישה שמתה ל"מנה" גדושה של מסך עשן לא באמת תתחיל לחשוב האם המזרק הזה או אחר הוא סטרילי, ותרצה לחוות התמסטלות במידי. הרי שאת רגילה כבר לחיות בשגרה בה רב יומך הוא על תקן חייה-מתה זה כבר לא באמת חשוב. "הפרעת דחק פוס טראומטית"(PTSD): היא הפרעת לחץ פסיכולוגית המתרחשת אחרי חוויה קשה ומפחידה, כמו ניצול מיני והתעללות. ההפרעה פוגעת בבני אדם הנחשפו לאירוע טראומטי, איום על חייהם או על איברי גופם ושפיותם, ויכולתם של אותם נפגעים להתמודד עם האירוע הצליח להכריעה אותם. האלימות והאונס אורבים לזונות מידי ערב וערב בו הן משמשות כעבד בתעשייה, (הכוונה באונס היא אונס מחוץ למה שכביכול סוכם מראש עם הסרסור או הזונה עצמה). 68% מתוך כלל הנשים העובדות ענו על הקריטריונים של PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית). התסמינים שנשים חוות הם פלשבקים של טראומות המצולמות ומתועדות במוחן ולא נותנות להן מנוח, גם לאחר היגאלותן מהתחום. הנחמה הקצרה של הלוקות, היא כפלסטר לפצע מדמם, והיא מגיעה ממנגנון פסיכולוגי הגורם לניתוק רגשי, ונקרא דיסוציאציה.

עדות של שורדת זנות, פ':
"אני משתגעת ותוהה למה אני ממשיכה ללכת לפסיכולוגים ולספר להם שאני לא יכולה לישון בלילה ושיש לי סיוטים. הם לחלוטין פוסחים מעל העובדה שהייתי בזנות ושהרביצו והכו אותי עם לוחות של 2 על 4".

עדותה של ג': (When he pays me)
"את רוצה לצרוח אבל את לא יכולה. הוא אומר לך לסתום כי הוא משלם. יאללה, את נהנית. קרה לי שממש נפצעתי שם. אני לא מסוגלת יותר להריח, להרגיש, להיות. אני כל יום מתעוררת לכאבים והם אוכלים אותי חיה. אבל הם ממשיכים להגיד לעצמם שאת נהנית. את נמצא בסיוט שלא נגמר ואת רוצה להתעורר אבל הוא פשוט לא נותן לך. את חיה בפחד".

להפסיק להיות שקופות

הממשל והחברה הישראלית חולים במיגרנה קשה בכל מה שקשור לתעשיית הזנות. הממשל והחברה מוכרחים להכיר בהיעדר צלילותם בתעשיית הזנות כצעד הראשון לשינוי, הצעד השני שמוכרח להגיע מיד אחריו הוא הפסקת הישיבה בחשכה ויציאה החוצה במטרה להשמיע את קול הנשים המושתק. "חוק הפללת הלקוח": הוא ללא ספק האלטרנטיבה הכי יעילה שקיימת בינתיים, החוק אולי לא יטפל בתופעה אך בהחלט יצמצם אותה. מי שעומדת מאחורי חוק זה היא חברת הכנסת זהבה גלאון (יו"ר מרצ), שמקבלת תמיכה גם מקצה פוליטי אחר (הבית היהודי) על ידי חברת הכנסת שולי מועלם. גלאון מנסה לקדם את החוק בו זונות לא ייטלו את האשמה אלא צרכני הזנות. חוק זה מנסה לגרום לזנאים לחשוב לפני שהם "הולכים" אחר איבר מינם והפנטזיות המעוותות שלהם. הגברים יחשפו בזכות החוק הזה גם לסכנה שנשותיהם יגלו את פעילותם והכי חשוב, יסתכנו בענישה חמורה. העונש המוטל על צרכני הזנות במידה והחוק יעבור בכנסת יהיה 1,250 ש"ח על כל התקשרות עם זונה או ריצוי שנת מעצר. שבדיה היא המדינה הראשונה אשר אימצה לחיקה את חוק הפללת הלקוח בשנת 1999. מיגור תופעת הזנות במדינה בחמשת השנים הראשונות מאז חקיקת החוק בהחלט נחל הצלחה גדולה (הקטנת ממדי הזנות ב- 80%). בנוסף לחוק הפללת הלקוח, שבדיה הקצתה גם לא מעט כסף לטובת חינוך, הסברה ועדויות חיות מנשים שניצלו מתופת הזנות לאזרחים, והתוצאות הטובות לא איחרו להגיע. בבתי הספר בישראל נושא הזנות בקושי ומדובר ואם כבר הוא עולה לסדר היום השיח בו הוא פרמיטיבי, הססני, ולגמרי לא מפורש. המדינה מוכרחה להשקיע יותר כסף במשרד החינוך, הרווחה והמועצה להשכלה גבוהה במטרה לצמצם ואף למחוק את תעשיית הזנות מישראל.

 

תגובות

תגובה אחת

  1. סוף סוף מאמר רציני בנושא. מתעלם מהעובדה שרבים מהשוטרים הם גם לקוחות, ושבצבא מעודדים השכבה של חיילות תמורת תורנויות ויש הזניה של חיילות עם איומים של כליאה. לבית ספר שלנו לשיחה טרום גיוס הגיע פעם "קצין חינוך" להרצות בנושא והוא אמר "אף זונה לא באמת נהנית. רק בסרטים צרפתיים". מה עשינו בזה? בפועל האנשים שמאיישים את הגופים הרלוונטיים בנכח"ל ויוהל"ן ואפילו במערך הרפואה בצבא הם בעצמם דומים בדרכי החשיבה שלהם לצרכנים של זנות וסדיסטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבעה לאוקטובר נהרגו חיילים ואזרחים בניסיון לשמור על הגבול בעוטף עזה. עשרות אלפי משפחות פונו מהצפון, מה שהוביל לניתוק מהקהילה ולפטירה מהירה של אנשים הרחק מבחיתם. גם את טקסי הקבורה היה קשה לעשות ביישובים בהם הלחימה המשיכה להתרחש. הכתבה מביאה שלושה סיפורים של התמודדות עם מוות ואבל בזמן המלחמה.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.