כיצד הפילו ארגוני הגברים את חוק האיזוק האלקטרוני?

חוק האיזוק האלקטרוני נדחה בשבוע שעבר בכנסת ברוב דחוק של 54 ח"כים. על פי החוק, בן משפחה מאיים הנשקפת ממנו סכנה גבוהה ולא מקיים את צווי ההרחקה שניתנו לו, יידרש לענוד אמצעי מעקב אלקטרוני. הצעת החוק הזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, והתקווה הייתה שיוחל עליה דין רציפות, שיאפשר להעבירה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הנוכחית. כמה ימים לפני שנדחה חוק האיזוק קיים איתמר בן גביר, השר לביטחון פנים, דיון בנוגע לחוק, שאליו הוזמנו גם ארגוני גברים. לא התפרסם פרוטוקול לדיון, אך עבור מי שקרא.ה את הדיווחים שפרסמנו בנושא, היה ברור שחוק האיזוק ייפול. באותו דיון דיברו נציגי ארגוני הגברים על מצוקת הגברים שמורחקים מהבית בקלות בעקבות תלונות שווא, והשר לביטחון פנים הבטיח שתיבחן לעומק הצעת הארגונים להחיל את החוק רק על מי שכבר הורשע פעמיים באלימות ויש עליו תלונה נוספת. בתום הדיון הודיע בן גביר כי ידחה את הדיון על החוק לאיזוק בוועדת השרים, על מנת להביא "נוסח מאוזן יותר". מנהלת המערך המשפטי בויצ"ו גילי ורון, שנכחה בדיון, אמרה לאחריו כי "עלה חשש כבד שהשר נפגש עם ארגוני הגברים קודם למפגש".

הקשר החם בין בן גביר וארגוני הגברים אינו חדש. כבר בספטמבר 2019, מעט לפני הבחירות לכנסת ה-22, נכללה אג'נדת "דיכוי האבות הגרושים" בקמפיין של בן גביר. בשורה של סרטוני תעמולה פנה בן גביר לבוחרים והבטיח לכלול במשא ומתן הקואליציוני שלו שלושה מהנושאים הקרובים ביותר לליבם של ארגוני זכויות הגבר: חזקת הגיל הרך, תלונות שווא וניכור הורי. בתגובה פרסמה עמותת "אבות למען צדק" סרטון שבו נשיא העמותה ניב עמית מכריז כי "העמותה קיבלה התחייבויות בכתב מראשי המפלגה בנוגע לעשייתם בכנסת ולדרישות הקואליציוניות שלהם" וקורא לעוקביו לצאת ולהצביע לעוצמה יהודית.

ארגון נוסף המקיים קשר חם עם בן גביר הוא "בצלמו" – ארגון זכויות ברוח יהודית. לא מזמן הגיש הארגון בקשה למשטרת ישראל לקיום הפגנת תמיכה ברפורמה המשפטית מול הכנסת, שאושרה רק לאחר התערבות אישית של בן גביר.

אבל יותר משהארגון קרוב לליבו של בן גביר, נראה שבן גביר קרוב לליבו של מנכ”ל הארגון, שי גליק, המשמש בשנים האחרונות גם "שומר ראש לשמו הטוב" של בן גביר, כאשר הוא מקפיד לעתור כנגד כל מי שלהשקפתו מבזה את כבודו של השר. כך למשל התלונן גליק ליו"ר ועדת הכנסת על ח"כ ענבר בזק, שסיננה הערה כלפי בן גביר במהלך דיון בנושא ניכור הורי; הביא להשעייתה של הדס שטייף לאחר שהתלונן לגלי צה"ל על ציוצה כלפי בן גביר כי "השוטרים ולוחמי משמר הגבול שייפגעו יירשמו על ידיך"; הביא להקפאת שידוריו של העיתונאי אמל עוראבי בתאגיד השידור לאחר שזה כינה את בן גביר  "הדובר הרשמי של הימין הפשיסטי נאו־נאצי בישראל"; דרש להשעות את אחמד טיבי כיוון שלא פנה לבן גביר בלשון "אדוני היושב ראש"; והתלונן על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לנציב הממונה על מייצגי המדינה כי זו חרגה מכללי סמכותה כאשר ביטלה את החלטת השר בנוגע להעברתו של מפקד מחוז תל אביב מתפקידו. "בצלמו" הוא למעשה אגף בעמותת "מוסרי", אותה עמותה ששימשה צינור הכספים בגיוס ההמונים לטובת בנימין נתניהו. 

בן גביר איננו השר היחיד שמקיים קשרים ארוכי שנים עם ארגוני הגברים, והקרב על חוק האיזוק האלקטרוני הוא רק האחרון בשורה של מאבקים פרלמנטריים שמנהלים ארגוני הגברים נגד חקיקה מוכוונת הגנה על נשים וילדים. בשנים האחרונות היינו עדות לניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך – חוק שמתעדף את האם במקרי גירושין שבהם ילדים מתחת לגיל שש. במאבק זה הוגשו הצעות חוק חוזרות ונשנות תחת שמות שונים אך עם אג'נדה זהה. את החוקים קידם ח"כ יואב קיש, בסיועו השקט של בצלאל סמוטריץ' ובתמיכה הצמודה של הארגון "א' זה אבא". במאמצים לקדם את הצעת החוק הפעילו ארגוני הגברים לובי בכנסת, שכלל פגישה של מייסד ארגון "א' זה אבא" עם שרת המשפטים דאז איילת שקד, וגם כנס בנושא בהשתתפות ח"כ קיש והשרה גילה גמליאל.

אמנם ביטול חזקת הגיל הרך טרם עבר בכנסת, אך המאמץ של ארגוני הגברים סימן את תחילתו של עידן חדש בפעילות הארגונים, שעברו מפעילות של פיצוץ כנסים, ועידות ואיומים על חברות כנסת ופעילות, ללובי שקט, יעיל וממוקד חקיקה.

הגלגול הנוכחי והמשודרג של ארגוני הגברים הוא נחוש ומתוחכם מבעבר, והוא ממותג בהתאם. בהשראת המחנה השמרני בארה"ב שינו הארגונים את המיתוג מ"ארגוני גברים" ל"ארגונים למען המשפחה", ובשנת 2020 איחדו כוחות להקמת "פורום הארגונים למען המשפחה", הכולל בתוכו ארגונים שמרניים שונים העוסקים במגוון אספקטים כגון התיישבות, מהגרים, תעמולה אנטי להט"בית ואנטי פמיניסטיות, וכן קידום ימין כלכלי.

בארגונים החברים בפורום אפשר למצוא את: ארגון "אבות למען צדק" בראשות יונדב שטרן וניב עמית, המקדם זכויות גברים ובין השאר הגיש עתירה לבג"צ בבקשה לפסול את שירה איסקוב מהדלקת המשואה ביום העצמאות; "בוחרים במשפחה" בראשות מיכאל פואה (לשעבר יועצו של משה כחלון), שהפיץ חוברת שכותרתה "מה מסתירים מכם הלהט"ב"; "דרור בליכוד", שחבר הכנסת אריאל קלנר הוא ממייסדיו; "בצלמו" בראשות שי גליק ויהודה פואה (בנו של מיכאל פואה מ"בוחרים במשפחה"), אשר בין השאר עתרו לבג"צ כנגד החלטתו של ניצן הורביץ לבטל את האיסור על להט"בים לתרום דם ופעלו בניסיון לבטל קווי תחבורה ציבורית בפריפריה; "העמותה לשוויון בהורות (ה.ל.ב)"; "המכון הישראלי למשפחה", אשר הואשם בעבר בקיום טיפולי המרה; "שוברות שוויון", אשר רואות באלימות מגדרית בעיה של החברה הערבית; ו"פורום קפה שפירא", עמותה שהואשמה בעבר על ידי חברת הכנסת מיכל שיר בגיוס המונים שאינו שקוף לטובת הליכוד.

מאחורי התמונה המשפחתית אנו מגלות שהארגונים בפורום חולקים אנשי מפתח בתפקידים שונים, ובפרט יונדב שטרן המשמש איש קשר בין הארגונים. העשייה האימפולסיבית ולעיתים האיזוטרית של העמותות הללו נועדה, על פי הצהרת הארגונים עצמם, למשוך חשיפה תקשורתית – בעוד מאחורי הקלעים מתמקדים הארגונים במטרות אסטרטגיות ארוכות טווח ומשמעותיות.

הרעיונות שעומדים בבסיס הפורום קושרים בין מוסד המשפחה לבין קפיטליזם. זו רטוריקה שמרנית, המזוהה גם עם פורום קהלת (ראו לדוגמה נייר עמדה שפרסמו בנושא הנזקים הכלכליים של תמיכת המדינה באימהות יחידניות). לפי השקפה זו, חיזוק מוסד המשפחה הולך יד ביד עם הקטנת ההשקעה הציבורית בפרטים חלשים. במאמר שהתפרסם במגזין "הזמן הזה", מסבירה הסוציולוגית אורלי בנימין את הקשר ההדוק וההדדי שבין מודל המשפחה השמרני לבין הניאו-ליברליזם (קפיטליזם). היא מספרת כיצד המודל השמרני צמח כתגובת נגד לתנועות פמיניסטיות שביקשו לתת מענה סוציאלי לא.נשים החורגים.ות ממבנה המשפחה המסורתית. לתהליך זה התנגדו מצד אחד הניאו-ליברלים, בשל התנגדותם להתערבות המדינה בפרט, ומהצד השני השמרנים, שרצו לשמר את מבנה המשפחה המסורתי-פטריאכלי.

גם מתודולוגיית העבודה של הארגונים השתנתה לאחר חבירתם לפורום, והפכה לממוקדת לובי בכנסת. עו"ד נעמה סלע, יושבת הראש של הפורום, כמו גם חברת פורום נוספת, הן בוגרות "התכנית לקשרי ממשל" שמפעיל "הפורום לחברה האזרחית" – זרוע השייכת לפורום קהלת ומטרתה "לסייע ליזמים ולארגונים חברתיים להגדיל את השפעתם", ו"לקדם סדר יום ציוני במרחב הציבורי בישראל". וכך, מצוידים ברטוריקה חדשה ובכלים שרכשו בתכנית, יצאו הארגונים למאבק הראשון שלהם – הפלת הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית.

באוקטובר 2020 הופיעו בדיון על הצעת החוק בוועדת החוקה חמישה ניירות עמדה שאותם הגישו בנפרד חמישה ארגונים שונים מהפורום. כל הניירות נוסחו באופן זהה כמעט לחלוטין, והמסר שלהם היה אחיד: "אלימות כלכלית זה רע – אבל מה עם תלונות שווא, החלשת מוסד המשפחה והתערבות יתר של בית המשפט במרחב הפרטי?". במצגת שהגיש הפורום לוועדה, שורטטה תמונה מאיימת: שיעור הנישואים בישראל נמצא בירידה, וחוקים מעין אלו רק יחריפו את המצב. בדיון עצמו נשמע בצלאל סמוטריץ מצטט את מיטב המסרים מניירות העמדה: "מטריפים את המשפחה, את הזוגיות ואת התאים הבריאים הנורמליים של המשפחות במדינת ישראל", וגם: "מטרתה של הצעת החוק הזו היא הסלמת היחסים המשפחתיים במקום טיפוחם". הרוחות בדיון סערו עד כדי כך, שהגורמים המקצועיים שגיבשו את החוק לא הספיקו להציגו. החקיקה לא הושלמה במסגרת מושב הכנסת דאז.

את קבירת החוק השלימו ארגוני הפורום שנה לאחר מכן, כאשר מספר ימים לפני הפריימריז בליכוד, באוגוסט 2022, הפיצו אגרת למתפקדי המפלגה הקוראת להם לא לבחור ביוזמת החוק קרן ברק, המקדמת "נשק רדיקלי כנגד מוסד המשפחה והלאומיות היהודית". ברק ספגה מפלה בפריימריז ונשארה מחוץ לכנסת הנוכחית.

הסערה ההיא היא דוגמה קלאסית לרטוריקה של "הפורום למען המשפחה": הגנה על נשים זה חשוב, אבל יש משהו חשוב יותר. כך, אמנת איסטנבול חשובה, אבל היא תעודד הגירה של נשים מוסלמיות לישראל. וכך גם בדיון האחרון על חוק האיזוק האלקטרוני, כשקיבל השר לביטחון פנים את טענת הפורום שהגנה על נשים מפני אלימות פיזית היא חשובה – אבל מה עם גברים נורמטיביים שייפגעו מתלונות שווא? זוהי רטוריקה המזוהה בין השאר עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, אשר מלבד היותו דובר נלהב של חשיבות מוסד המשפחה ה"נורמלי", לאורך השנים גם התבטא בנושאים כגון קמפיין מי-טו, זכויות להט"ב, זכויות מתמודדי נפש ומוגנות נשים, והציב אותם אל מול חירויות פרט ושיקולים כלכליים במשוואה כביכול סימטרית.

ההישג המשמעותי הראשון של "הפורום למען המשפחה" נרשם עם הקמת הממשלה הנוכחית, כאשר מפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ הכניסה להסכם הקואליציוני שלה עם רה"מ נתניהו, סעיף הקובע שהממשלה לא תצטרף לאמנת איסטנבול – אמנה אירופאית הרואה באלימות כלפי נשים בעיה שאינה פרטנית, אלא ציבורית וחברתית וקובעת סטנדרטים למניעה ולטיפול באלימות מגדרית ברמה השלטונית.

כיצד הצליחו ארגוני הגברים למצב את אי ההצטרפות לאמנה החשובה כדרישה קואליציונית? שיטת העבודה המשתקפת מדיווחי הארגונים ברשתות השונות כוללת שלושה שלבים: עבודה מאומצת מול חברי כנסת נבחרים, כנס בכנסת המפיץ את הבשורה לשאר חברי הקואליציה, ולבסוף נעילת ההישג בדרך של הסכם קואליציוני או הצבעה בכנסת.

במקרה של הסירוב לאמנת איסטנבול, בשלב הראשון הח"כים הנבחרים כללו בתחילה את גדעון סער ובצלאל סמוטריץ'. לפי המידע באתר "אבות למען צדק", במהלך אפריל–מאי 2022, סער וסמוטריץ' קיימו שורת פגישות עבודה עם נציגי פורום הארגונים למען המשפחה, בהם יונדב שטרן ("אבות למען צדק"), דותן ניומן ("לצדכם") ודניאל עמירם ("ה.ל.ב"). הנושאים שעלו בפגישות כללו גם את אמנת איסטנבול, תלונות שווא וניכור הורי. באתר מצהירים חברי הפורום כי, בין השאר, ברכו את סער על הניסיון למנוע את קידום החוק של ח"כ נעמה לזימי על שלילת אפוטרופסות להורה רוצח. הטענה שעולה מניירות העמדה שהגישו ארגוני הפורום לוועדות הכנסת זהה בבסיסה לזאת המתבטאת בשלל המאמרים שפרסם פורום קהלת בנושא, ובפרט תפיסת האמנה כאיום דמוגרפי על ישראל.

השלב השני בקמפיין הסירוב לאמנת איסטנבול הגיע ב-11 במאי 2022, כשבכנסת התקיים כנס חירום בנושא האמנה. בכנס נכחו ח"כים מהקואליציה (איתמר בן גביר, אבי מעוז, גלית דיסטל, אורית סטרוק ועוד), אבל הפעם הראו את פניהם גם נציגות הפורום – רונית דרור (לצדכם) ונעמה זרביב (שוברות שוויון). את הכנס ארגן ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שהופיע, שלושה חודשים לאחר מכן, בראש רשימת המועמדים המומלצים שפרסם פורום הארגונים למען המשפחה לקראת הפריימריז במפלגה.

תוצאות המאמצים והקשרים לא איחרו להגיע, ובדצמבר של אותה שנה התפרסם כי סעיף אי ההצטרפות לאמנה נכלל בהסכם הקואליציוני בין מפלגת הליכוד למפלגת הציונות הדתית.

לפורום, כך זה נראה, יש עוד סירים רבים על הגז. בדצמבר האחרון הבשיל קמפיין נוסף של הפורום בנושא ניכור הורי, כשבכנסת נערך כנס שארגנה חה"כ טלי גוטליב מהליכוד בנושא. בכנס השתתפו שוב נציגי הפורום וכן, הח"כים יואב קיש ולימור סון הר-מלך. לפי אתר "אבות למען צדק", תוכנית הקמפיין שלהם להתמודדות עם ניכור הורי כוללת: שלילת אפוטרופסות מהורה מנכר, הגדרת ניכור הורי כעברה פלילית, ניהול מרשם הורים מנכרים ופיצוי כספי לילדים מנוכרים ללא הוכחת נזק.

השלב הבא באותו הקמפיין לא איחר לבוא, והשבוע הניחה גוטליב על שולחן הכנסת שוב את הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך. אמנם ההצעה הזו הונחה ונפלה פעמים רבות, אבל הפעם מגיעים ארגוני הגברים מוכנים ומנוסים, אחרי עבודה מאומצת ושיטתית ורכישת ידידים רבים בקואליציה.

בשבוע שעבר גם ערכה גוטליב כנס מיוחד בכנסת בנושא תלונות שווא, שבו השתתפו כמובן ארגוני הפורום השונים. כנס זה מסמן את השלב השני בקמפיין ההתנגדות לחוק האיזוק האלקטרוני: הפצת הבשורה בכנסת לגבי העוול שנעשה לגברים במסגרת סכסוכי גירושין. בעוד כשלושה שבועות צפוי בן גביר להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק המחודשת וה"מאוזנת" שלו. האם תירשם ל"פורום הארגונים למען המשפחה" הצלחה נוספת במאבק?

תמונת הכותרת: שתיל סטוק

עריכה: איילת גל

מהשר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, נמסר: השר נפגש עם הרבה פורומים בקשר לנושא האזיק האלקטרוני. השר נפגש גם עם ארגוני נשים וגם עם ארגוני גברים. לא ניתנה כל התחייבות מצד השר מראש לאף אחד מהפורומים איתם נפגש לגבי חוק האזיק.

מ"פורום הארגונים למען המשפחה" נמסר: "לצערי אין לפורום קשר ארוך שנים עם השר בן גביר והוא גם לא זכה להמלצת הפורום להצבעה עבורו בבחירות. אנו מקווים שהשר בן גביר ימשיך לנהל את משרדו בשום שכל וקור רוח ולא יכנע ללחצים פמיניסטיים ראדיקאליים המופעלים לשינוי חקיקה אשר פוגעים במוסד המשפחה".

מארגון "בצלמו" נמסר: ארגון בצלמו הינו ארגון א-פוליטי שפועל עם כל קצוות הקשת הפוליטית בישראל כך למשל עבד הארגון בעבר עם חבר הכנסת מוסי רז ממרצ בסוגיות של אלימות משטרתית והנגשת מערת המכפלה, הארגון עבד ועובד גם עם השר בן גביר בשלל נושאים. כארגון א-פוליטי מעולם לא קראנו לאיזה מפלגה להצביע ולעולם לא נקרא.

ארגון בצלמו לא פועל למען כבודו של חבר כנסת כזה או אחר אלא פועל באופן עקבי למען שיח מכבד והוגן לכלל הצדדים. ארגון בצלמו הינו ארגון זכויות אדם הפועל רבות במגוון תחומים. בין היתר פועל הארגון נגד אלימות כלפי נשים במגזר הערבי ופעל ליצירת מקלטים מיוחדים לנשים אלו. הארגון גם מסייע לאנשים שנפגעים מהטרדות מיניות ויצא פומבית נגד עבריין המין אלעזר בלרנד וכן התבטא פומבית נגד חיים ולדר ויהודה משי זהב. ארגון בצלמו ימשיך לפעול להגן על זכויות האדם של כלל אזרחי ישראל.

לגבי המקרים המפורטים בכתבה: כולם אינם עניינו הפרטי של בן גביר אלא נושאים כלליים: לגבי ענבר בזק, התלונה הייתה על דברים שנאמרו לאבא – שהילדים שלו לא ראויים לגדול אצלו. הייתי מגיש תלונה כנגד כל ח"כ אחר שהיה אומר דבר כזה. לגבי הדס שטייף – אני נגד האשמת הקרבן, בלי קשר לבן גביר. לגבי אמל עורבי הפגיעה הייתה במצביעי "עוצמה יהודית" ולא רק בבן גביר, לגבי אחמד טיבי, התלונה קשורה לכך שלפני כן הוא העיף את בן גביר ולגבי היועמ"ש: שוב, מדובר בנושא עקרוני שפגע בכללי מינהל תקין.

בנוסף לגבי איסוף הכספים הכל נעשה בצורה חוקית ובצורה גלויה. ולפי כללי מינהל תקין. הכסף מונח אצלנו עד שהחוק יאפשר את העברת הכספים. ככל שהחוק או ועדת האתיקה לא יאפשרו זאת , ברור שלא נעבור על החוק.

מפורום קפה שפירא נמסר: כתיאורית קונספירציה אלו דברי הבלים מוחלטים. וליתר פירוט, לפורום המשפחות שקפה שפירא נמנה עליו יש אג'נדה ברורה – להציל את ילדי ישראל מסכנת הטרלול הפרוגרסיבי. במסגרת המאמץ ההירואי הזה, הראוי והמוצדק מאין כמוהו, אנו נפגש עם כל מי שיכול לסייע, פוליטיקאים או אחרים – ובוודאי שנתמוך בכל מי שמקדם את האג'נדה שכה חשובה לבריאות הנפשית והגופנית של כל ילד וילדה בישראל. וכי מה נראה לכם? שנתמוך במי שרוצה לפגוע בילדים, לבלבל עליהם את זהותם המינית ולהסליל אותם לסירוס, עיקור, ותלות כרונית בהורמונים המנוגדים לביולוגיה שלהם? ואגב, הפורום ברובו תומך בנתניהו, להנהלת הפורום אין מדיניות רשמית לתמיכה פוליטית, זו תהיה מעילה ברוח הפורום ובבחינת זלזול בהיותם בני אדם חושבים עצמונית.

מאסל"י – ארגון סרט לבן ישראל נמסר: קשה לנו להבין מדוע שארגונים יפעלו לשימור אי שיוויון מגדרי, הערמת קשיים על נשים שרוצות לצאת מזוגיות אלימה, ומניעת הגנות על נשים שכבר עשו מעשה וביקשו עזרה ממוסדות המדינה.

אלימות כלפי נשים – בזוגיות, במרחב הציבורי, ביחסי כוח בני דורי דורות – היא בעיה לא רק של נשים, אלא של החברה כולה. כפי שלא רק עניים נאבקים כדי לצמצם פערים חברתיים ולא רק חולי סרטן מחפשים תרופה למחלה, כך גם גברים צריכים להצטרף למאמץ למנוע אלימות כלפי נשים על כל צורותיה.
עבורנו, כארגון גברים שפועל למניעת אלימות כלפי נשים, אנו מייחלים ליום שבו צירוף המלים "ארגוני הגברים" יהיה סמל לסולידריות בין גברים ונשים מכל שדרות החברה הישראלית, שפועלים יחדיו למגר בעיה חברתית שמשפיעה על כולנו.

חג פסח שמח. מי ייתן שנדע כולנו לצאת לחירות ולעזור לאחרות להשיג את חירותן גם כן.

מבצלאל סמוטריץ לא נמסרה כל תגובה