תחקיר גל״צ

את שנת 2022 פתחנו וסיימנו עם תחקירים ענקיים שמספרים, כל אחד בדרכו, את האופן בו יחסי כוח מנותבים על ידי פוגעים שונים על מנת לממש את זממם ולנצל – מינית, כלכלית ומקצועית, נשים וגברים חלשים מהם. התחקיר שפתח את השנה היה תחקיר גל"צ.

התחקיר הזה הוא בעצם שני טקסטים שמספרים על ארבעים שנים – דרך ארבעים נשים שונות, של התעמרות בגלי צה"ל – בין אם מינית, מקצועית וכו'… המרחב המבולבל בשל היותו חצי צבאי חצי אזרחי כמו גם הנורמות ההתנהגותיות של עולם התקשורת, מביאים למצב קצה, בו אין שום גבולות ברורים וטכנאי מקשיש יכול להטריד מינית חיילת בת 18, לעיני כולם, בלי שזה נראה מוזר לאף אחד – ואפילו נתפס כמשהו מצחיק, כ"אווירת התחנה". התחקיר מספר על מפקדים, אנשי תקשורת בכירים, טכנאים ואורחים בתכניות התחנה שמרשים לעצמם להתנהג לחיילות ולחיילים כאילו מדובר בשוק של חפצים.

הכתבת של התחקיר, דרך אגב, ביקשה להישאר בעילום שם בשל חשש שזה ינקום בה בהמשך דרכה המקצועית. היא אספה עדויות במשך שנה שלמה, מארבעים נשים שונות כאמור.

התחקיר הזה קיבל פולו בחדשות 13 אבל בשל האיומים של אבנר הופשטיין בתביעה וכן – בגלל שגל"צ קרוב ללב של משהו כמו 70% מהעיתונאים בישראל, שהגיעו משם – הוא לא הדהד עוד הרבה. משיחות שערכנו עם דוברות גל"צ, הבנו שנערך כנס חובה לכל החיילים בגל"צ ובו הוסברו עניינים כמו גבולות והטרדות מיניות… אבל הכנס לא היה חובה לאזרחים העובדים בתחנה – שיש להם חלק גדול באקלים בגל"צ וגם, מאז לא קרה הרבה יותר. רק התמונה של עדי טלמור הורדה מהקיר בדסק והוחזרה ימים ספורים לאחר מכן. אנחנו ממשיכות לעקוב אחרי המתרחש.

תחקיר אשרם במדבר

התחקיר שסיים את השנה היה התחקיר על "אשרם במדבר", שפורסם בשני חלקים וכולל עשרות עדויות של נשים שונות שחיו במקום בשנים שונות, שמספרות על אקלים של התעמרות ועל ניצול מיני קונקרטי, של שני המנהלים של המקום את הנשים הפגיעות ביותר שמגיעות לשם – ובהמשך, של מדריכים ומטפלים נוספים שעברו במקום ו"למדו" מהמאסטרים. מעבר לתחקיר עצמו, פרסמנו גם טורים של נשים שנפגעו במקום ותיארו את החוויה והמשמעות שלה.

זה תחקיר שנולד בזכות מייל שקיבלנו ובזכות מתנדבת חדשה שהגיעה אלינו דרך הכשרת הכותבות שלנו, קלי רוזן, שלקחה על עצמה את התחקיר הזה וקיבלה הכשרה משני קדר – שמתנדבת אצלנו כבר שלוש שנים בערך ואחראית על כמה מהחשיפות החשובות על ניצול כוח בידי מטפלים. קלי דיברה עם הנשים, תמללה, תחקרה, הגיעה לעוד ועוד עדויות ולידים ואחרי שנה של איסוף, התיישבנו ביחד לכתוב ולערוך את התחקיר שהיה מאוד עמוס – גם רגשית וגם בפרטים.

זה תחקיר שמשרטט בצורה מאוד ברורה את הדרך בה אנשים חזקים משתמשים בכוח שלהם, בדרכים שונות וכמה קשה לנפגעות לראות את זה ולהבין בזמן אמת שזה מה שקורה להן – וגם איך ה"הפרד ומשול" שאותם פוגעים מייצרים, מסייע להם להמשיך ולעשות את מה שהם עושים במשך שנים ארוכות, באין מפריע.

בזכות התחקיר הזה, בוטל פסטיבל הזורבה במדבר, שאמור היה להתקיים תחת ההנהלה החדשה של אשרם במדבר (אנחנו חשפנו שההנהלה התחלפה בגלל אותו ניצול מיני, אבל זה טואטא מתחת לשטיח… מה גם – שההנהלה התחלפה אבל המשיכה לשכור את שירותיהם של אותם שני פוגעים, כקבלנים חיצוניים ובמיוחד של אחד הפוגעים שנקרא "שרדהה".)

זה תחקיר שאמנם לא קיבל פולו בערוצי המיינסטרים, אבל קראו אותו מאות אלפי אנשים והוא הדהד בצורה יוצאת דופן הרבה מעבר למחרבים המצומצמים של הפמיניזם – או של הרוחניות בישראל. כנראה בגלל שהרבה מהישראלים עברו פעם או פעמיים באשרם והמקום כן נוגע לליבם בדרך זו או אחרת… אין מי שלא שמע על התחקיר.

התחקיר של האשרם גם מסמל את הכניסה שלנו כגוף תקשורת למיינסטרים הישראלי, אבל גם מספר בצורה יפה על הכשרת הכותבות השנתית שלנו – שמייצרת עיתונאיות מצוינות, שמשתלבות בהמשך בעבודה השוטפת ומביאות את העולם הפנימי שלהן אלינו.

עוד כתבות מעניינות:

במרץ האחרון נרצחה ("המתה בקלות דעת") אבישג פחימה על ידי בן זוגה. אנחנו בפוליטיקלי ראיינו בת זוג לשעבר של דוד נתנזי, הבן זוג שהרג את פחימה. בעקבות הראיון איתה המשטרה פתחה את התיק מחדש בניסיון לשנות את האישום מ"המתה" ל"רצח", בשל מה שמספרת אותה בת זוג לשעבר, על דפוס חוזר. 

היינו הראשונות לפרסם ניתוח סרטונים של רשתות זרות בסוגיית המוות של שירין אבו עקאלה בג'נין. כשישראל הכחישה את מעורבותה בו. היום כבר הוכרע שהיא אכן נהרגה מקליע של צה"ל.

עסקנו בהרחבה בפסיקה בארה"ב נגד הפלות וכמובן גם בהרחבה במאבק המורות והמורים שהתרחש השנה.

השרה לשוויון חברתי, מרב כהן, כתבה לנו על איזון בין עבודה ומשפחה ועל התכניות שלה כשרה בנושא (שלצערנו כבר לא יתממשו…).

חשפנו שיתוף פעולה בין עסק "פמיניסטי" לחברה שמייצרת מכשירי מעקב למשטרים אפלים וראיינו את היוצרת של בלאדי מורי.

סוגיית הבחירות:

עם פתיחת מערכת הבחירות הנוכחית, היה לנו ברור שדברים הולכים להשתנות בצורה אקוטית ומה שהיה לפני שנה "קולות מטורללים מהקצה של החדר" הולך להיות הקולות עליהם יוכרעו הבחירות. אז לירון כהן סיקרה את מערכת הבחירות דרך שלוש כתבות שמנסות להבין איך הגענו עד הלום.

הכתבה הראשונה שלה התמקדה בפער שבין ייצוג נשי לעשייה פמיניסטית.

הכתבה השנייה הייתה ראיון עם קרן ברק – פעילה פמיניסטית ליכודניקית שמספרת איך דחקו אותה החוצה מהליכוד (ארגוני המשפחה למיניהם) בגלל היותה פמיניסטית ועל הקושי לשתף פעולה עם ארגונים פמיניסטיים מחוץ לממשלה.

הכתבה השלישית הייתה ראיון עם נעמה לזימי – פעילה פמיניסטית מהעבודה, שהפתיעה והגיעה לראש הרשימה והיא בין הח"כיות הבודדות שמנסות לבנות מהלכים של איחוד מאבקים בתוך הפוליטיקה.

אחרי הבחירות, מינינו שתי כותבות קבועות: אבקילש קולץ' שמסקרת את הרכבת הממשלה וכתבתה הראשונה עוסקת במחירים של ממשלת "ימין על מלא" וקלי רוזן – זאת מתחקיר האשראם, שמסקרת את השדה הפמיניסטי, בהקשרים פוליטיים כמובן. הכתבה הראשונה שלה נולדה בעקבות ההודעה שהממשלה הזו תאשר הפרדת נשים במרחב הציבורי – אז היא הלכה ודיברה עם פמיניסטיות חרדיות שיש להן הרבה מה לומר על הסוגייה.

מה הלאה?

בשנה הקרובה אנחנו מתכוונות לשבת ולהיצמד למסך בוועדות הכנסת ובכל מקום שצריך, כדי לבדוק מה בדיוק הם עושים, איפה הם עושים, כמה הם עושים ובמי הם פוגעים. אנחנו נמשיך לראיין את האנשים הראשונים שנפגעים ממדיניות הממשלה ולתת להן ולהם את הבמה להשמיע את הקול שלהם ואת הדעות שלהם על חייהם.

עכשיו הם שם בפרונט ועל הבמה וזו במה שאנחנו נצפה בה ונבדוק ונבקר כל צעד שלהם. בסופו של דבר, גם אם ינסו לחוקק חוקים פוגעניים, לגזול תקציבים מאלה שזקוקים להם או לשלול הכרה מאוכלוסיות שלמות נעמוד בשער וננסה לדאוג שהדברים לא יקרו או לכל הפחות – שהציבור יהיה מודע למתרחש בצורה שקופה וברורה. כולל עמדותיהם של הנפגעים.

בשנה הבאה נמשיך להרחיב את מעגל הכותבות, עורכות וקוראות (ים) שלנו. נמשיך לעסוק בכל הסוגיות הבוערות ולשנות את המציאות – ביד אחת באמצעות סיקור פמיניסטי של סוגיות אקטואליות וביד השניה, באמצעות הכשרה של עוד ועוד ועוד ועוד נשים לתחומים השונים בעיתונות, שיוצאות מההכשרה שלנו עם כלים לקריאה ביקורתית של המציאות ולכתיבה עליה בדרכן.

בשביל לעשות את כל זה אנחנו צריכות כמה שיותר מכן איתנו, תמיכה בקמפיין מימון ההמון שלנו עכשיו, תעזור לנו להמשיך ולהרחיב את העשייה ולעמוד נגד הכוחות שמנסים עכשיו להדיר ולהשתיק אותנו – תמכו בנו עכשיו.

תגובות

תגובה אחת

  1. הי אשמח לקרוא לעזור ואף
    להשקיע במימון המונים
    אבל משהו בדף לא קריא
    חייבות לזקק את הגדרת העשייה ולשווק את ההצלחה. לא הבנתי כלום. ואני לא אעיד על עצמי על עיסוקיי אבל סימתי תןאר שני בהנדסה בטכניון ואני מנהלת סטאראפ רפואי קטן. וגם משקיעה במכשור רפואי מגדרי:-) אשמח להבהרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

נשים בעלות דעות שונות, אמונות שונות נפגשות ומדברות על כל מה שדומה וגם על השונה, בכבוד, הקשבה והכלה. מחפשות את המשותף מתוך כאב על המצב בחברה, על הפילוג והכוחנות. גם בזמנים כאלה אפשר ונכון למצוא ולתת מקום לדומה ולמחבר.
ביאן אבו סולטן
ביאן אבו סולטן היא עיתונאית פלסטינית המתגוררת בעזה. כשפלש צה"ל לבית החולים שיפא, נעלמה ביאן למשך ימים ארוכים והשמועות סיפרו שנעצרה על ידי צה"ל. תעלומת היעלמותה הביאה את עדן קלייבן-פקטר לחקור את סיפוריהם של עיתונאים עזתים במלחמה

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.