ניבין אבו רחמון ממפלגת בל"ד אמורה להתמנות לחברת הכנסת השלישית מטעם הרשימה המשותפת, במסגרת הסכם רוטציה. בשבועות האחרונים ההסכם הזה התעכב וגרם מתחים רבים בין המפלגות השונות שמרכיבות את הרשימה. בתוך הסערה הזאת, אבו רחמון, פעילה פמיניסטית מרכזית, התפנתה להשיב לכמה שאלות ששלחנו לה בוואטסאפ ולהציג את עצמה לציבור הישראלי שעדיין לא ממש מכיר אותה.

מאיפה את?

אני בת למשפחת פליטים מביסאן (בית שאן),נולדתי וגדלתי בכפר ריינה ליד נצרת והיום מתגוררת בבענה-נג'ידאת יחד עם בן זוגי ראיד דלאשה ושתי הבנות שלנו, יאפא, בת חמש, וכרמל הקטנה שנולדה רק לפני שלושה חודשים.

מתי התחלת בפעילות פוליטית ומה הניע אותך לכיוון הזה?

התחלתי את הפעילות הפוליטית שלי לפני עשרים שנה כמעט. זה היה ב-98, כשהייתי בכיתה י״א. באותה תקופה התחלתי לשאול את עצמי שאלות של זהות ושאלות פוליטיות, לחשוב על סוגיות לאומיות ומדיניות, ובכלל לשאול את עצמי מי אני ומה אני עושה מול מציאות לא קלה, כערביה פלסטינית וכאשה. הלכתי להרצאה פתוחה של ד״ר עזמי בשארה ונחשפתי להתייחסות עמוקה ורצינית לשאלת היחס בין הזהות הפלסטינית לאזרחות הישראלית ולדילמות שונות שקשורות בזה. שאלתי אותו הרבה שאלות בהרצאה ואחר כך שוחחנו, והוא הציע לי להצטרף להתאחדות צעירי בל"ד. זה מה שעשיתי, ומאז אני פעילה בבל"ד. ב-2007 ומאז נבחרתי על ידי חברי המפלגה לוועד המרכזי של בל"ד, ובשלוש השנים האחרונות גם ללשכה הפוליטית של המפלגה.

מה זה פמיניזם בשבילך? האם הפעילות שלך פמיניסטית בעיניך ומה יהיה חשוב לך לקדם כחברת כנסת?

פמיניזם בשבילי זו אידיאולוגיה פוליטית וחברתית שמטרתה ליצור ולקדם תהליכים שישנו מהיסוד את המציאות הקשה שבה נשים חיות. כפמיניסטית אני לא רואה סתירה בין המאבק הלאומי לבין קידום הייצוג הנשי במערכת הפוליטית והעשייה הפמיניסטית החברתית. השאיפה שלנו כפעילות היא לקדם נשים ופמיניזם גם מול השמרנות והדיכוי בחברה הערבית וגם מול המערכת השלטונית, שפוגעת בנו כנשים וכפלסטיניות. כחברת כנסת יהיה לי חשוב במיוחד להיאבק למען הנשים הפלסטיניות שנרמסות פעמיים, כנשים בחברה גברית ושמרנית וכפלסטיניות במדינה יהודית גזענית.

אני רואה בעבודה הפרלמנטרית של חברות וחברי הכנסת של הרשימה המשותפת חשיבות רבה, ואין ספק שבסיעה (הרשימה המשותפת) נעשים הרבה מאמצים ראויים ומשמעותיים לפיתוח תכניות נגד אלימות כלפי נשים, לשילוב נשים בשוק העבודה, לצמצום האבטלה בקרב נשים ולקידום שוויון הזדמנויות לנשים בכל המישורים. עבודה חשובה מאוד נעשית בתחומים האלה בוועדת הכנסת לקידום מעמד האשה בראשות עאידה תומא-סלימאן מחד"ש, ובצוות המשותף למאבק באלימות החברתית שמרכזת חנין זועבי מבל"ד. אני מקווה להשתתף בעשייה הזאת כחברת כנסת ולהמשיך במאבק יחד עם כל הפמיניסטיות הפלסטיניות והיהודיות הלא-ציוניות, כולנו ביחד אבל כל אחת מהמקום שלה, כדי שנוכל לבנות חברה שוויונית לנשים ובכלל.

בציבור הישראלי היהודי רווחת טענה נגד חברי הכנסת הפלסטינים, ובעיקר אלה מבל"ד, שהם מתעניינים רק בסוגייה הלאומית הפלסטינית ולא בבעיות של החברה הערבית בתחומי ישראל ובכללן הבעיה של אפליית נשים ואלימות כלפיהן, יש סתירה בין שתי האג'נדות האלה או שהן הולכות ביחד?

להפך, בל"ד היא מפלגה פמיניסטית ומובילה את המאבק בתחום הזה בחברה הערבית. בל"ד פועלת כבר שנים למען זכויות הפרט והנשים בצורה משמעותית ומוצלחת, כולל בעבודה פרלמנטרית ובחקיקה בכנסת, וגם נכנסת לא פעם למאבקים קשים בנושאים האלה בתוך החברה הערבית. בל"ד גם הייתה המפלגה הערבית הראשונה שהכניסה לכנסת חברת כנסת ערביה, וחנין זועבי היא דוגמא מצוינת למנהיגה פמיניסטית מרשימה, אמיצה ורצינית, שמקדמת מאבקים ונותנת השראה לנשים בכל המישורים. בל"ד היא המפלגה היחידה ברשימה המשותפת שיש בה שריון לנשים ברשימה לכנסת ובכל מוסדות המפלגה, וגם מבחינת חינוך וקידום השיח הפמיניסטי בחברה הערבית בל"ד עשתה ועושה מהפך חסר תקדים. אבל כמובן שאנחנו לא לבד בעניין הזה, והמאבק הפמיניסטי בחברה הערבית חוצה מפלגות וזרמים.

כנציגים של בני עמנו יש לנו זכות וחובה להעלות ולקדם בעקשנות את הסוגיות הלאומיות, לבטא את הזהות שלנו ולהציג את עמדותינו בלי להתנצל, וזה מן הסתם גורר מתקפה ציבורית ורדיפה שלטונית בלתי פוסקת נגדנו. אנחנו נחושים להמשיך לעבוד ולהתבטא בכל המישורים, ולא להיכנע למשוואה המעוותת והגזענית שעל פיה מנסים להציג אותנו בתקשורת הישראלית.

לגבי הויכוח עם חד"ש על כניסתך לכנסת , האם את חושבת שלעובדה שאת אשה יש משמעות כלשהי בויכוח הזה?

אני מאמינה שלפמיניסטיות בחד"ש חשוב מאוד שאני אכנס לכנסת כאישה פמיניסטית שלישית ברשימה המשותפת ובוועדת המעקב. אלו שני המוסדות שמייצגים את אחדות המאבק של הפלסטינים בישראל ומהווים את הפלטפורמה להחלטות ולשיח הפוליטי שלנו, ועד היום יש בהם רק שתי נשים, חנין זועבי מבל"ד ועאידה תומא-סלימאן מחד"ש. הרשימה המשותפת עשתה צעד חשוב מאוד כשבחרה לקבל דווקא את ראשות הוועדה לקידום מעמד האשה, ותומא-סלימאן הנהדרת עושה שם כידוע עבודה מצוינת. חשוב מאוד להמשיך במגמה הזאת ולהעצים ולחדד את העשייה הפמיניסטית המשותפת.

את אם לשתי בנות קטנות. לאילו דברים את שואפת בשבילן ובשביל בנות הדור שלהן, ומה אנחנו צריכות לעשות כדי שהם יקרו?

כאמא אני לוקחת על עצמי אחריות כפולה ובוחרת לצאת ולהיות חלק מרכזי בעשייה הפוליטית, שבסופו של דבר משפיעה על הכל. אני רוצה שהבנות שלי יחיו בעולם טוב יותר ושכנשים תהיה להן נקודת פתיחה וחוויית חיים אחרת מזו שיש לנשים כיום, גם במשפחה וברחוב וגם בשוק העבודה ובתחום האקדמי. אני תמיד חושבת איך ליצור עתיד ראוי יותר לבנות שלי כנשים וכפלסטיניות, כי אין ספק שמגיע להן לחיות הרבה יותר טוב.

תגובות

תגובה אחת

  1. טרנספר מרצון של כל חבר בל"ד וכל חבר בוועדת המעקב וכל חמולתיהם המורחבות יביאו רפואה שלמה חיים טובים ופרנסה מצויינת לערבים וגם ליהודים בארץ ישראל. כן, קראת נכון, ארץ ישראל, לא ארץ ישמעאל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בצל המשבר ההומניטרי המתמשך והמחמיר ברצועה והיעדר הנגישות לשירותי רפואה, עיתונאים עזתים ממשיכים לדווח על נשים הרות ברצועה. העיתונאי העזתי, מוחמד אבו שחמה, מביא את סיפוריהן של נשים הרות שעברו את הגיהינום של המלחמה וחוו על בשרן את השפעתה.
ד"ר עודאי אחמד אל-קטארי הוא רופא שיניים בן 31, ואשתו רוואן הגשימו חלום ופתחו מרפאח שיניים בעזה, חודשים ספורים לפני ה-7 באוקטובר. בעקבות ההפצצות נהרסו הדירה הפרטית שלהם ומרפאת השיניים החדשה. העבודה הקשה והחלומות נעלמו כלא היו. מאז הוא מתפעל מרפאת שיניים נודדת שהקים, שעברה בין חמישה מחנות עקורים וטיפלה בכאלף ילדות וילדים. בתוך תופת המלחמה עודאי מייצר אי של חמלה ועזרה, צחוק ורגשי אסקפיזם נחוצים כל כך עבור ילדים וילדות ברצועה.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.