יעניין
אותך
אבקילש קולץ'
9 אוקטובר 2023 | משך הקריאה: 3 דקות
התארגנות אזרחית של מבקשי מקלט בישראל

אתמול, יום ראשון בשבוע והיום השני ללחימה, החלה התארגנות המונית בכיכר דיזינגוף לאיסוף מזון וביגוד. תושבי העיר יצאו לעזור, באריזות, שינוע ומיון ובתוך הבליל המנחם הזה, מצלמות הטלוויזיה פתאום קולטות אנשים עם חולצות כחולות. כשהתקרבתי הבנתי שמדובר במבקשי מקלט מאריתריאה. מבלי משים, חייכתי. הנה לא רק עם ישראל אלא גם מי שיושב בתוכו מפשיל שרוולים ועומד ביחד.

ישראל במלחמה

המערכת השלטונית ממעטת לתפקד, לא מעניקה את הגיבוי שהצבא צריך כדי להתמודד עם מתקפת הפתע החמאסית, עם התוצאות ההרות אסון ועם ניהולה של המלחמה. אך הציבור, האזרחיות והאזרחים ממלאים את התפקיד של המדינה עוד מתחילתם של הקרבות ובכל הכוח ממלא את החוסרים בעצמו. 

עבור אזרחיות ואזרחי ישראל, ישראל נשארת המדינה שלהם.ן בטוב ובתופת וברגעי השפל, אנחנו לא באמת מופתעים לראות את הציבור הישראלי מפשיל שרוולים, מרים אופרציות מהירות לסיוע ומשנע מקצוות הארץ מזון, ביגוד, טואליטיקה, ציוד צבאי וכל דבר אחר שהאנשים בחזית (ולא רק) זקוקים לו. 

כך שהיום, יום שני והיום השלישי למלחמה, החלטתי גם אני לצאת ולסייע מעט. בשעת הצהריים הגעתי להאנגר בתל אביב והנה גם פה, עשרות מבקשי מקלט מאריתריאה, עם חולצות כחולות, ממיינים, מעמיסים ארגזים על הרכבים, מחלקים אוכל, מחלקים מים.

פניתי לאחד מהם, שמו סמי, שאלתי על החולצות, ומאיפה הוא? הוא סיפר לי שהגיע מאשקלון להתנדב ולעזור. כשביקשתי לראיין אותו, הפנה אותי סמי לברהני, האיש מאחורי היוזמה. 

אקספו נצבעה בכחול

ברהני נגוסה בן 34, תושב ירושלים, נשוי ואב לשתי ילדות. בתחילת השיחה הכריז "אני אריתראי מבקש מקלט וגם אזרח", הוא חי כ-15 שנה בארץ. ברהני הוא יושב ראש של עמותת "תקווה חדשה", עמותה למען מבקשי מקלט, אותה הקים אותה יחד עם עוד 12 חברים. היום, בעת המלחמה הם שמו להם למטרה לרכז ולהוביל את מערך המתנדבים.

ברהני מספר כי ביום ראשון בבוקר קיבל מייל, לסייע עם ארגון של ביגוד ומזון מחברים בארגון "אחים לנשק", הוא נענה לבקשה ואף הביא עימו כמה עשרות חברים המתגוררים בתל אביב ובהמשך כשהיה צריך עוד "ידיים" קרא למכרים וחברים נוספים מהעיר. ברהני מספר כי כמות המתנדבים הגיעה לכ-150 מתנדבים ומתנדבות אריתראים, תושבי תל אביב אשר סייעו במוקדים השונים בעיר. 

היום הגיעו לאקספו, על פי ברהני, 165 אנשים משלוש ערים שונות: אשדוד, אשקלון ונתניה, במטרה לאפשר למתנדבים מתל אביב שעבדו אתמול במשך כל היום, לנוח. את היוזמה הם מתכננים להמשיך עד סוף המלחמה, הוא אומר, כשבכל פעם ירתמו אריתראים מערים שונות להתנדב בתל אביב ובפתח תקווה.

 בהרני מספר כי הצבע הוא מקרי ולא קשור לאירועים שהתרחשו לפני כחודש, בין תומכי ומתנגדי המשטר האריתראי. אתמול ביקש מחבר ישראלי חולצות עבודה על מנת שהמתנדבים לא ילכלכו את בגדיהם ואותו חבר הביא חולצות כחולות. כששאלתי על הסוגיה הפוליטית האריתראית, הודיע ברהני שזו לא העת לפוליטיקה, אלא שהם מציעים לכל מי שמעוניין – להתנדב. 

עיקר המתנדבים הם גברים, הנשים נשארו בבית עם הילדים. אבל בשעות הבוקר, מספר ברהני, הגיעו 15 נשים שהיו אחריות על מזון והאכלת המתנדבים במתחם. הן חזרו הביתה למשפחותיהן אבל מיד הגיעה משמרת נשית נוספת שהגיעה עם האוכל הכי מנחם שיש: אינג'רה.

שותפות גורל

"מדינת ישראל היא המדינה שלנו, היא מדממת ואנחנו לא נעמוד בצד, נעשה כל מה שאנחנו יכולים ואיפה שצריך", אומר ברהני. הוא מספר שגם באשדוד ובאשקלון נפגעו מטילים בתים של אנשי הקהילה. "זה העת זה הרגע שכל העולם צריך לעמוד עם עם ישראל, זה מה שאנחנו מבינים זה מה שאנחנו עושים", מסכם ברהני את שיחתנו. 

תודה לכן ולכם סמי, עמנואל, ברהני ולכל הגברים והנשים שפגשתי היום ולכל אלו שהיו אתמול לאלו שיהיו גם מחר. 

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *