האם הדרת נשים היא רק "עניין מגזרי" או שהיא קו החזית של המאבק על דמותה של ישראל? מסירוב לשרת עם לוחמות ועד קנסות על לבוש "לא צנוע" בשחרור מצה"ל – חוקרת המגדר דורית דריה שמואלי מנתחת כיצד המאבק על זהות המדינה הופך לציר מרכזי של דחיקת נשים מהמרחב הציבורי.
גל האלימות הגברי ששטף את הרחובות בשבועות האחרונים אינו “תופעת קצה”, אלא ביטוי למשבר עמוק של גבריות. בטור אישי ופוליטי מבקש הכותב לבחון כיצד ציפיות חברתיות מגברים — כוח, תחרותיות, אלימות והדחקה רגשית — מעצבות חיים של כאב, בדידות ופגיעּות, ומדוע אי אפשר להתמודד עם אלימות מבלי לדבר על גבריות. לצד הביקורת, המאמר מציע תפיסה של “מדיניות מודעת גבריות”, המבקשת לפתח מענים חברתיים, קהילתיים ורגשיים לגברים ונערים כחלק ממאבק רחב יותר לשוויון מגדרי ולחברה בטוחה יותר.
מפגש אחד בהפגנה בתל אביב בין מפגינה לשוטרות מג״ב הופך להתבוננות פמיניסטית על כוח, גוף ויחסי אנוש בתוך מציאות אלימה. דרך חוויה אישית, הכתבה בוחנת מה קורה כשנשים עומדות משני צידי המערכת, ואיך סולידריות נשית נשברת מול מדים, פקודות ויחסי כוח.
בעיצומה של מלחמה מרובת חזיתות, נשים בפורום 1325 להסכם מדיני מנהלות שיח ביקורתי על אסטרטגיה, אחריות ציבורית ושאלת הסיום של המלחמה. בין מחלוקות עמוקות ופרספקטיבות שונות, עולה מסר אחד ברור: אין פתרון צבאי ללא אופק מדיני, והגיע הזמן שנשים יהיו חלק ממוקדי קבלת ההחלטות.
